לדלג לתוכן

אדוארד פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד פרנקל
Eduard Fraenkel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 במרץ 1888
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 5 בפברואר 1970 (בגיל 81)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים גרמניה, בריטניה
מקום לימודים אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • מדליית קניון (1965)
  • Vallauri Prize (1966)
  • עמית האקדמיה הבריטית (1941) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ruth von Velsen עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
חקר לטינית ויצירות קלאסיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד דייוויד מורטיר פרֶנקל (Eduard David Mortier Fraenkel;17 במרץ 1888, ברלין5 בפברואר 1970, אוקספורד) היה פילולוג גרמני-בריטי-יהודי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד פרנקל נולד להורים יהודים בברלין. אביו היה סוחר יין, ואמו בת למשפחת הוצאת לאור חשובה. בהיותו בן עשר סבל פרנקל מהתקפת דלקת העצם בזרועו הימנית שעיוותה את ידו הימנית. בשנים 1906-1897 הוא למד ב-Askanisches Gymnasium בברלין, שם הוא למד יוונית ולטינית. הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטה, אולם במהרה פנה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ברלין תחת הדרכתו של הפילולוג הדגול אולריך פון וילאמוביץ-מלנדורף (von Wilamowitz-Moellendorff). כעבור שנתיים עבר מברלין לגטינגן, שם נשאר עד 1912 ולמד בהדרכתו של פרידריך לאו (Leo;‏ 1914-1851).

בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי שנחקק בגרמניה הנאצית ב-1933 איבד פרנקל את משרתו. הוא היגר לבריטניה, וב-1934] ניתנה לו הקתדרה ללטינית בקורפוס קריסטי קולג', אוקספורד. הוא החזיק במשרה במהלך המלחמה והמשיך בכך עד שנאלץ לעזוב אותה מחמת מגבלת הגיל בשנת 1951. עם זאת המשיכו קורפוס קריסטי וחבר הנאמנים של אוניברסיטת אוקספורד להבטיח את הכנסתו של פרנקל כדי שימשיך את הסמינרים הפופולריים שלו. פרנקל הכניס לראשונה את שיטת הלימוד בסמינר לאוקספורד.

פרנקל התאבד בינואר 1970, בגיל 81, לאחר שמתה עליו אשתו (מסיבות טבעיות).

אדוארד פרנקל היה אחד מהפילולוגים והמלומדים הקלאסיים הבולטים של המאה ה-20, פרסם מחקרים חשובים על שירה יוונית ולטינית. הוא נודע במיוחד בשל ספרו רחב היריעה על המשורר הרומאי הקומי טיטוס מאקיוס פלאוטוס; ספרו, "Plautinisches im Plautus",, תורגם לאנגלית תחת הכותר "Plautine Elements in Plautus" ומאוחר יותר הורחב ותורגם לאיטלקית בשם "Elementi Plautini in Plauto". הטקסט הסמכותי בן שלושה הכרכים שלו, הפרוש והתרגום של אגממנון לאייסכילוס, נותר אחת מהעבודות החשובות ביותר על המחזה, כמו כן כתב מחקר ידוע על המשורר הלירי הורטיוס.

מבחר מעבודותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1922 Plautinisches bei Plautus, Berlin: Weidmannsche Buchhandlung.
  • 2007 Plautine Elements in Plautus, translated by Tomas Drevikovsky and Frances Muecke, Oxford: Oxford University Press.
  • 1926 Die Stelle des Römertums in der humanistischen Bildung, Berlin: Weidmannsche Buchhandlung.
  • 1928 Iktus und Akzent im lateinischen Sprechvers, Berlin: Weidmannsche Buchhandlung.
  • 1930 Gedanken zu einer deutschen Vergilfeier, Berlin: Weidmannsche Buchhandlung.
  • 1933 Das Pindargedicht des Horaz, Heidelberg: Carl Winter.
  • 1950 Aeschylus: Agamemnon, edited with a commentary, Oxford: Clarendon Press.
  • 1957 Der Agamemnon des Aeschylus, Zürich: Artemis.
  • 1957 Die sieben Redenpaare im Thebanerdrama des Aeschylus, München: Bayerische Akademie der Wissenschaften.
  • 1957 Horace, Oxford: Clarendon Press
  • 1963 Horaz, Darmstadt: WBG.
  • 1962 Beobachtungen zu Aristophanes, Rom: Edizioni di Storia e Letteratura.
  • 1963 Zu den Phoenissen des Euripides, München: Bayerische Akademie der Wissenschaften.
  • 1965 Noch einmal Kolon und Satz, München: Bayerische Akademie der Wissenschaften.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]