ויזה (חברה)
מראה
(הופנה מהדף VISA)
![]() | |
![]() | |
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (2008–V) ![]() |
מייסדים |
Dee Hock ![]() |
תקופת הפעילות | 1958–הווה (כ־66 שנים) |
חברות בנות | |
מיקום המטה |
פוסטר סיטי ![]() |
משרד ראשי | סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
ענפי תעשייה | שירותים פיננסיים |
מוצרים עיקריים | כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות |
הכנסות | 29.3 מיליארד דולר (2023) |
רווח תפעולי |
18,813,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) ![]() |
רווח | 15 מיליארד דולר (2023) |
הון עצמי |
34,006,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־30 בספטמבר 2018) ![]() |
יו"ר |
Alfred F. Kelly Jr. ![]() |
מנכ"ל |
Alfred F. Kelly Jr. ![]() |
עובדים | 26,500 (2022) |
אתר ויזה ארצות הברית אתר ויזה אירופה | |
![]() ![]() |
ויזה (באנגלית: Visa Inc) היא חברה עולמית המציעה שירותים פיננסיים, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2007 הודיעה החברה על יצירת ארבע חברות אשראי נפרדות ועצמאיות תחת השם ויזה: ויזה הבינלאומית, ויזה ארצות הברית, ויזה קנדה, וויזה אירופה. ב-2015 הודיעה החברה האמריקאית על רכישה של חברת ויזה אירופה.[1]
ויזה אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויזה אירופה הפכה לחברה בע"מ ביולי 2004. היא נמצאת בבעלות של יותר מ-3,700 בנקים אירופאים המפעילים אותה. באוקטובר 2007 היא הפכה לחברה עצמאית בנפרד מחברת ויזה הבינלאומית, עם רישיון בלעדי, תמידי ושאינו ניתן לשינוי באירופה.
במהלך 2011 14% מההוצאות של לקוחות בנקודות המכירה באירופה נעשו באמצעות אמצעי תשלום ויזה, ויותר מ-80% מתוכם בכרטיסי ויזה דֶּבִּיט.[2]
ויזה ישראל מהווה חלק מפעילות ויזה אירופה.
-
סמליל ראשון (1992–2005)
-
סמליל שני (2005–2015)
-
סמליל שלישי (2015-כיום)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויזה (באנגלית)
ויזה, ברשת החברתית פייסבוק
ויזה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ויזה, ברשת החברתית אינסטגרם
ויזה, ברשת החברתית LinkedIn
ויזה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אתר ויזה ארצות הברית
- אתר ויזה אירופה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "ויזה רוכשת את ויזה אירופה ב-21.2 מיליארד יורו", באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2015
- ^ David L. Stearns, Electronic Value Exchange, History of Computing, 2011 doi: 10.1007/978-1-84996-139-4