ספיינל טאפ
 | |
| פוסטר הסרט ספיינל טאפ | |
| בימוי |
רוב ריינר  |
|---|---|
| הופק בידי |
קארן מרפי |
| תסריט |
כריסטופר גסט, הארי שירר, מייקל מקין, רוב ריינר |
| עריכה |
קנט ביידה קים סקריסט |
| שחקנים ראשיים |
כריסטופר גסט מייקל מקיין הארי שירר רוב ריינר |
| מוזיקה |
כריסטופר גסט מייקל מקין הארי שירר רוב ריינר |
| צילום | פיטר סמוקלר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה | Embassy Pictures |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 2 במרץ 1984 |
| משך הקרנה |
82 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | מוקומנטרי |
| תקציב | 2 מיליון דולר[1] |
| הכנסות | 4.7 מיליון דולר (צפון אמריקה)[2] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 thisisspinaltap |
| סרט הבא |
Spinal Tap II |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ספיינל טאפ (באנגלית: This is Spinal Tap) הוא סרט מוקומנטרי אמריקאי משנת 1984 שבוים על ידי רוב ריינר. הסרט מתאר את עלילותיה של להקת רוק בריטית בדיונית ובו מככבים רוב ריינר, כריסטופר גסט, מייקל מקיין והארי שירר אשר גם כתבו את התסריט וגם את המוזיקה.
הקרדיט לתסריט של הסרט ניתן לריינר ולשלושת השחקנים הראשיים היות שהם אילתרו את מרבית הדיאלוג. שעות רבות של צילום בוצעו לפני שריינר ערך אותם לתוצר הסופי לפני יציאת הסרט.
שלושת חברי להקת ספיינל טאפ - דייוויד סיינט האבינס, דרק סמולס ונייג'ל טפנל, מגולמים על ידי השחקנים מקיין, שירר וגסט בהתאמה. שלושת השחקנים מנגנים בכלי הנגינה שלהם ומדברים במבטא אנגלי מזויף לאורך כל הסרט. ריינר מופיע כמרטי די ברגי, יוצר הסרט הדוקומנטרי. שחקנים אחרים המופיעים בסרט הם טוני הנדרה המגלם את מנהל הלהקה, איאן פיית', וג'ון צ'אדוויק המגלמת את חברתו של סיינט האבינס, ג'נין. השחקנים פול שייפר, פרד ווילרד, פראן דרשר, ברונו קירבי, הווארד הסמן, אד ביגלי הבן, פטריק מקני, אנג'ליקה יוסטון, ויקי בלו, דיינה קארווי, בילי קריסטל, ברינק סטיבנס ולינה קוויגלי כולם משחקים בתפקידי משנה ועושים הופעות קצרות במהלך הסרט.
בשנת 2002, נבחר הסרט ספיינל טאפ לשימור בספריית הקונגרס האמריקאית בשל היותו שהוא בעל חשיבות "תרבותית, היסטורית או אסתטית".[3]
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת סגנון, הסרט הוא פרודיה על סרטים דוקומנטריים שנהגו לעשות על להקות רוק באותה תקופה. הוא מצולם על ידי מרטי די ברגי (רוב ריינר) הבדיוני שהיה בעצם הבמאי של הסרט. סרט הדוקו הבדיוני, המוקומנטרי, מכסה סיבוב הופעות של להקת הרוק הבריטית בדיונית "ספיינל טאפ", במהלך שנת 1982, כדי לקדם את מכירת אלבומם החדש "הריחו את הכפפה" (Smell the Glove), ובמהלכו חותך לקטעי ראיונות אחד-על-אחד מתקופות אחרות בקריירה שלהם.
את להקת "ספיינל טאפ" הקימו חברי הילדות דוד סיינט האבינס (מייקל מקין) ונייג'ל טפנל (כריסטופר גסט) בשנות ה-60 ונקראה במקור, במקוריות, "המקוריים" ולאחר מכן "המקוריים החדשים". ללהקה הצטרפו בהמשך הבסיסט דרק סמולס (הארי שירר), הקלידן ויו סאבאג' (דוד קף), וסדרה של מתופפים שכולם מצאו את מותם בצורות מוזרות ומסתוריות שכללו "התפוצצות ספונטנית", "תאונת גינון ביזארית" ומחנק למוות מקיא של איש (ים) בלתי ידועים. בסצנה מפורסמת, מתגאה נייג'ל טפנל בפני די ברגי שהמגבר שלו מגיע ל-11. כשנשאל על ידי די ברגי "למה אתה פשוט לא משאיר את 10 כמספר הכי גבוה ועושה אותו יותר רועש?", טפנל יכול רק לענות לו ש-"אלה מגיעים עד 11".
סיבוב ההופעות מתחיל ובמהלכו אנו יכולים לשמוע את מגוון להיטי הלהקה הכוללים את השירים "סטונהנג'" (Stonehenge), "חוות הסקס" (Sex Farm), "תחת גדול" (Big Bottom), "בית ספר לכלבות" (Bitch School) ו-"הלילה אני הולך לנענע אותך הלילה" (Tonight I'm Gonna Rock You Tonight).
ביקורות והצלחת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה להצלחה מתונה יחסית כשיצא, אך עם השנים הפך פופולרי יותר ויותר וצבר מעמד של סרט פולחן. מוזיקאים רבים ציינו כי הסרט נאמן לחלוטין למציאות. אוזי אוסבורן אף אמר בראיון כי כשצפה בסרט בפעם הראשונה, הוא היה האיש היחיד בקהל שלא צחק מכיוון שחשב שהסרט הוא דוקומנטרי אמיתי. הסרט מחזיק בדירוג משוקלל של 95% באתר Rotten Tomatoes מצד מבקרי הקולנוע.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד סיינט האבינס (מייקל מקין)
- נייג'ל טפנל (כריסטופר גסט)
- דרק סמולס (הארי שירר)
- מרטי די ברגי (רוב ריינר)
- איאן פיית' (טוני הנדרה)
- מיק שרימפטון (ריק פרנל) (מתופף להקת אטומיק רוסטר)
- ויו סאבאג' (דוד קף)
- ג'נין פטיבון (ג'ון צ'אדוויק)
- טומי פישדה נהג הלימו (ברונו קירבי)
- ג'ון "סטמפי" פפיס (אד ביגלי הבן)
- רוני פודינג (דני קורטצ'מאר)
- בובי פלקמן (פראן דרשר)
- סר דניס איתן-הוג (פטריק מקני)
- מלצרית פנטומימאית (ג'ולי פיין)
- מלצר פנטומימאי (דיינה קארווי)
- אנג'לו דימנטיבלו (סנדי הלברג)
- כתב מגזין רולינג סטון (זיין בוזבי)
- מורטי הפנטומימאי (בילי קריסטל)
- טאקר "סמיתי" בראון (פול בנדיקט)
- טרי לאד (הווארד הסמן (אנ'))
- דיוק פיים (פול שורטינו)
- מעריצה של דיוק פיים (לארה קודי)
- סטודנט יחצ"ן (אנדרו לדרר)
- המתופף אריק "סטמפי ג'ו" צ'יילדס (ראס קונקל)
- סינדי (ויקטורי טישלר-בלו)
- בלינדה (ג'ויס הייסר)
- מאבטח בנמל התעופה (גלוריה גיפורד)
- ארטי פופקין (פול שייפר)
- בחור משירות החדרים (ארצ'י האן)
- מנכ"ל "דיסק אן דאט" (צ'ארלס לוין)
- פולי דויטש (אנג'ליקה יוסטון)
- קולות רקע (דונלד קנדריק)
- סגן בוב הוקסטראטן (פרד ווילארד)
- עובד תחזוקת במה (וונדרפול סמית')
הופעות במקומות אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארי שירר, המגלם את דרק סמולס, הפך להיות אחד משחקני הקולות הראשיים בסדרת הטלוויזיה משפחת סימפסון, ונותן את קולו לדמויותיהם של המנהל סקינר, מיסטר ברנס, וויילון סמית'רס, נד פלנדרס ואחרים. חברי להקת ספיינל טאפ תרמו את קולותיהם לדמויותיהם המצוירות בפרק "המופע של אוטו", כשהם מופיעים תחילה בהופעה שבה נמצאים בארט ומילהאוס. לאחר מכן ההופעה הופכת למהומה המאלצת את הלהקה לעזוב באוטובוס שלהם אשר ננגח לאחר מכן מהכביש על ידי אוטו והאוטובוס שלו.
דירוג אתר IMDb, עבור הסרט, הוא על סולם מאחד עד אחת-עשרה, זאת כהומאז' למגבר של נייג'ל טפנל, ביטוי שהפך לפופולרי כתוצאה מהסרט. למרות זאת, ישנה עדיין רק את האפשרות לדרג מאחד עד עשר. הסצנה המפורסמת הזו הופיעה בכתבות חדשות לאחר מותו של ג'ים צ'ארלס מרשל, מייסד החברה שייצרה את ציוד ההגברה שהופיע בסצנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ספיינל טאפ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ספיינל טאפ", באתר נטפליקס
"ספיינל טאפ", באתר AllMovie (באנגלית)
"ספיינל טאפ", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ספיינל טאפ", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ספיינל טאפ", באתר Metacritic (באנגלית)- "ספיינל טאפ", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"ספיינל טאפ", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ספיינל טאפ באתר Turner Classic Movies
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ This Is Spinal Tap, רוב ניקסון, Turner Classic Movies, אוכזר 11 באוגוסט 2015
- ^ This Is Spinal Tap (1984), Box Office Mojo, אוכזר 11 באוגוסט 2015
- ^ 11 Things You Didn't Know About Spinal Tap, Huffington Post, 11 במרץ 2014, אוכזר 11 באוגוסט 2015