SÄPO
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
שוודיה  |
| תחום שיפוט |
שוודיה |
| סוכנות אם |
Ministry of Justice |
| תאריך הקמה |
1 באוקטובר 1989 |
| מטה מרכזי |
סטוקהולם |
| עובדים |
1,200 |
|
www | |
  | |
שירות הביטחון השוודי הידוע בשם SÄPO (בשוודית: SÄPO, Säkerhetspolisen) הוא זרוע של משטרת שוודיה שתפקידה לחשוף ריגול פנים ופעילות טרוריסטית במדינה. בעבר נקרא הארגון Rikspolisstyrelsens säkerhetsavdelning ,RPS/SÄK - מחלקת הביטחון של למועצת המשטרה הלאומית של שוודיה.
זוהי סוכנות ממשלתית שוודית המאורגנת תחת משרד המשפטים. היא פועלת כשירות ביטחון האחראי לסיכול ריגול וחתרנות, ללוחמה בטרור, כמו גם לאבטחת אישים בכירים. על שירות הביטחון השוודי מוטלת גם המשימה לחקור פשעים נגד הביטחון הלאומי ופשעי טרור. המשימה העיקרית שלו, לעומת זאת, היא למנוע פשעים, לא לחקור אותם. מניעת פשיעה מבוססת במידה רבה על מודיעין שנרכש באמצעות קשרים עם המשטרה הלאומית, רשויות וארגוני אכיפת חוק אחרים, כמו גם באמצעות קשרים עם גופי ביון וביטחון זרים ועל שימוש בפעילויות שונות של איסוף מודיעין, לרבות חקירות, האזנות טלפון והתקנת מכשירי האזנה סמויים והפעלת מצלמות מעקב נסתרות.
השירות נוסד, במתכונתו הנוכחית, ב-1 באוקטובר 1989, כחלק ממועצת המשטרה הלאומית והפך לסוכנות משטרה אוטונומית ב-1 בינואר 2015. המטה הלאומי ממוקם ב-Bolstomtavägen שבדרום-מזרח סולנה מאז 2014.
במהלך המלחמה הקרה הצליח הארגון ללכוד מספר מרגלים של ברית המועצות לרבות סטיג ונרסטרום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורותיו של שירות הביטחון השוודי נובעים מלשכת המשטרה המיוחדת (Polisbyrån) במהלך מלחמת העולם הראשונה ב-1914, שדיווחה ישירות למטה הכללי, קודמו של המשרד למפקד העליון של הכוחות המזוינים. המשימה העיקרית של הלשכה הייתה הגנה על הביטחון הלאומי (למשל ריגול נגדי) ומפקדה הראשון היה קפטן אריק אפ אדהולם. המבצעים הושבתו לאחר תום המלחמה ב-1918, למרות שכמה פעילויות מודיעיניות התנהלו במשטרת סטוקהולם, על ידי קבוצה קטנה של כעשרה שוטרים בראשות ניצב אריק האלגרן. בהמשך הוקם שירות הביטחון הכללי (Allmänna säkerhetstjänsten). המבצעים שלו התמקדו בעיקר במעקב אחר קומוניסטים מתחילת המלחמה ועד תחילת שנות ה-30, אז החל השירות להתמקד גם בנאצים.
בשנת 1932, המשימות הועברו למשטרת המדינה החדשה שהוקמה (statspolisen). לקבוצת השוטרים שעבדה במשטרת המדינה לא היו אמצעים לעקוב אחר שיחות טלפון או ליירט ולפתוח דואר. זאת, והמחסור הכללי בצוות ובמשאבים כספיים הדאיגו את ראש המודיעין הצבאי של שוודיה, קרלוס אדלרקרויץ, שחש שהמדינה זקוקה לסוכנות ביטחון חזקה יותר אם אירופה שוב תידרדר למלחמה. כך, בשנת 1938 הוקם שירות הביטחון הכללי, בעקבות יוזמה של אדלרקרוץ וארנסט לצ'ה ממשרד המשפטים. הארגון כולו ופעילותו היו סודיות ביותר. במהלך מלחמת העולם השנייה הסוכנות עקבה אחר כ-25,000 שיחות טלפון ויירטה למעלה מ-200,000 מכתבים מדי שבוע. ב-1946, בעקבות הערכה פרלמנטרית שלאחר המלחמה, צומצמו משימות הארגון באופן משמעותי ושוב אורגנו תחת משטרת המדינה, שהוטלה בעיקר לבצע משימות סיכול ריגול. ב-1965 אורגנה מחדש המשטרה השוודית תחת מועצת המשטרה הלאומית במחלקת הביטחון (Rikspolisstyrelsens säkerhetsavdelning, בקיצור RPS/SÄK).
בין 1939 ל-1945 שוודיה נאבקה בפעילויות מודיעיניות ענפות של ברית המועצות, אנשי שיאות הביטחון עצרו מרגלים וסוכני אויב רבים. כמה מהמרגלים הידועים לשמצה שלאחר המלחמה הם פריטיוף אנבום, הילדינג אנדרסון, סטיג ונרסטרום וסטיג ברגלינג. בכל המקרים הללו הריגול נעשה מטעם ברית המועצות והמרגלים הורשעו.
בתחילת שנות ה-70, שוודיה נדהמה ממספר פעולות טרור שבוצעו על ידי בדלנים קרואטים. כמה מהמקרים המשמעותיים ביותר היו התקפת שגרירות יוגוסלביה בסטוקהולם ב-1971 וחטיפת טיסה 130 של חברת Scandinavian Airlines שנה לאחר מכן. תחילתו של חוק הטרור הראשון ב-1973 הייתה השלכה של אימוץ מדיניות מיידית לכך, שבין היתר העניקה למשטרה את הזכות לגרש ללא דיחוי אנשים המזוהים עם ארגוני טרור. אירועים אלו הובילו גם לשינויים פנימיים בתוך משרד ההגנה, שקיבל משאבים רבים יותר.
ב-28 בפברואר 1986, ראש הממשלה אולוף פלמה נרצח על ידי אלמוני. שירות הביטחון נמנע מביקורת רבה, בין היתר משום שפאלמה עצמו סירב לאבטחה בליל הרצח. בכל זאת זה הביא להתפטרותם של נציב המשטרה הלאומי נילס אריק אמנסון וראש שירות הביטחון, סונה סנדסטרום, בעקבות חשיפת פרשת אב קרלסון ב-1988.
ב-1 באוקטובר 1989, כחלק ממועצת המשטרה הלאומית הגוף אורגן מחדש כשירות הביטחון השוודי (SÄPO, Säkerhetspolisen) והפך לסוכנות משטרה אוטונומית ב-1 בינואר 2015.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של SÄPO
