רמפייג'
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל אוויר-קרקע |
| ארץ ייצור |
 ישראל |
| יצרן | |
| פיתוח |
תעש מערכות והתעשייה האווירית לישראל |
| משתמשים | |
| פלטפורמת שיגור | מטוסי קרב בהם ה-F-35I אדיר |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 570 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 4.7 מטר |
| קוטר | 306 מ"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | מהירות על-קולית |
| טווח | 90 מיל (140 קילומטרים) |
| דיוק | 10 מטר (CEP) |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | נפיץ, 150 ק"ג חומר נפץ מרסק |
| הנחיה | GPS ומערכת ניווט אינרציאלית |
רמפייג' (Rampage) הוא טיל אוויר-קרקע לטווח בינוני-ארוך מתוצרת משותפת של תעש מערכות ומפעל מלמ של התעשייה האווירית, שנועד לפגיעה מדויקת במטרות איכות כגון מפקדות אויב, סוללות טילים וארטילריה ומתקני מכ"ם ותקשורת. הטיל משתמש במספר מערכות ניווט ומגיע למהירות על-קולית, דבר שמקשה מאוד על שיבושו או יירוטו. רמפייג' מבוסס על אקסטרא ("נוגה") של תעש מערכות ונמצאת בשירות חיל האוויר הישראלי, שלפי פרסומים זרים עשה בו שימוש בסכסוך האיראני-ישראלי בתקיפות בסוריה המיוחסות לישראל.
קוטר הטיל 306 מילימטרים (12.0 אינץ') ואורכו כ-4.7 מטרים (15 רגל). משקלו בשיגור הוא 570 קילוגרם (1,260 ליברות) והוא נושא ראש קרבי עם חומר נפץ מרסק במשקל של 150 ק"ג. הוא בעל טווח של כ-145 קילומטר ודיוק גבוה (לפי ההערכות CEP < 10 m). הטיל מוצע במספר ראשי קרב ובהם פצצונות רסס ורש"ק חדירה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות. רמפייג' מונחה על ידי מערכת ניווט אינרציאלית וכן GPS. יש לו מערכות ניווט נוספות לגיבוי למקרה שהאויב מפעיל שבש או חוסם GPS.
הרמפייג' נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי וניתן לשיגור ממטוסי F-15, F-16I סופה ו-F-35I שבשירות החיל. אף על פי שרשמית הטיל נכנס לייצור סדיר ושימוש מבצעי רק ב-2019,[1] לפי הערכות כבר נעשה בו שימוש מבצעי בתקיפות המיוחסות לצה"ל שנעשו בזמנים מוקדמים יותר.
ביולי 2023 פורסם כי בריטניה שוקלת להחליף את טילי השיוט שלה בטילים על-קוליים ישראליים מדגם רמפייג'[2].
בספטמבר 2023 פורסם כי הודו רכשה מישראל את הטיל ובמאי 2024 פורסם שהוא עתיד להיכנס בקרוב לשירות מבצעי.[3]
לפי הערכות, בתקיפה הישראלית באיראן בלילה שבין ה-18 ל-19 באפריל 2024 נעשה שימוש ברמפייג' ששוגר מחמקן F-35I לשם פגיעה בסוללת טילי נ"מ מדגם S-300 בבסיס אווירי באיספהאן[4]. לפי הערכות אחרות, נעשה בתקיפה זו שימוש בטילים מסוג אנקור כחול[5].
משתמשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל - בסרטוני התדמית לטיל המיועדים לייצוא מצוין כי הטיל מוטל מ F-16
הודו - במהלך שנת 2024 הוכנס הטיל לשירות מבצעי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- With Hypersonic Missiles, Israel's F-35s Are Upping The Ante In Syria, כתבה של The National Interest, אוקטובר 2019
- Israel Turns Artillery Rocket Into Supersonic 'Rampage' Air-Launched Stand-Off Weapon, אתר The Drive, יוני 2018
- אודי עציון, חכמים, מהירים וארוכי טווח: הטילים בהם ייתכן שישראל השתמשה בתקיפה באיראן - וואלה חדשות, באתר וואלה, 20 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Israel Turns Artillery Rocket Into Supersonic 'Rampage' Air-Launched Stand-Off Weapon, אתר The Drive, יוני 2018
- ^ בריטניה שוקלת להחליף את טילי השיוט שלה בטילי שיוט ישראלים הטובים יותר, באתר נציב.נט, 8 ביולי 2023
- ^ דיווח: חיל האוויר של הודו מכניס לשרות טילי אוויר-קרקע RAMPAGE תוצרת ישראל | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
- ^ הטיל המיוחד בו השתמשו בתקיפה באיראן, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2024
- ^ John Paul Rathbone in London and Neri Zilber in Tel Aviv, Military briefing: the Israeli missiles used to strike Iran, Financial Times, 19 באפריל 2024