אוס מוטנטס
מקום הקמה | סאו פאולו |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1966 |
סוגה | מוזיקה פופולרית ברזילאית |
חברת תקליטים | פולידור רקורדס |
mutantes | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
סרז'יו דיאז | |
חברים לשעבר | |
Bia Mendes Zélia Duncan Liminha ארנלדו בפטיסטה ריטה לי | |
אוס מוטנטס (בפורטוגזית: Os Mutantes, "המוטנטים"; אופן ביטוי: אוּז מוּטַאנ-צֶ'ס) הוא שמה של להקת רוק פסיכדלי ברזילאית משפיעה שצמחה מתוך זרם הטרופיקליה של שנות השישים של המאה העשרים.
תולדות הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה נוצרה בשנת 1966 בסאו פאולו על ידי הזמרת ריטה לי והאחים ארנלדו בפטיסטה (בס, קלידים ושירה) וסרז'יו דיאז (גיטרות ושירה), ששיתפו פעולה עוד קודם לכן במסגרות מוזיקליות אחרות. בשנת 1967 ליוו השלושה את ז'ילברטו ז'יל בפסטיבל חשוב וביחד זכו במקום השני; האירוע הזה מסמל את התקרבותה של הלהקה לתנועת הטרופיקליה, שז'יל היה מדמויותיה המרכזיות. אלבומה הראשון, ששמו כשם הלהקה, יצא בשנת 1968, וניכרה בו השפעתם הברורה והבלתי נמנעת של הביטלס. בשנת 1971 הצטרפו כחברים בלהקה הבסיסט לימיניה והמתופף דיניו. הלהקה הקליטה חמישה אלבומים עד פרישתה בשנת 1972 של ריטה לי לקריירת סולו (יש אומרים שנאלצה לפרוש, ובכל מקרה, עזיבתה הדאיגה מאוד את חברת התקליטים). ארלנדו פרש בשנת 1973 בשל בעיות ה-LSD שלו, שבעטיין החל לאסוף שקי אשפה, לשוחח בשפה דמיונית ולתכנן את ייסודה של כנסייה מיוחדת. זמן מה אחריו הלכו לדרכם גם שני המצטרפים החדשים. דיאז, שנותר יחידי מן ההרכב המקורי, המשיך לקיים את הלהקה בעזרת מוזיקאים שונים עד 1978. הקהל שהגיע להופעתה האחרונה של הלהקה, באותה שנה, מנה בקושי מאתיים איש.
ב-1992 נפוצו בקרב עיתונאי בידור בברזיל שמועות על איחוד קרוב של הלהקה. לאמיתו של דבר לא היה מדובר אלא בכך שריטה לי הזמינה את חבריה משכבר הימים לאחת מתוכניות האירוח הטלוויזיוניות שלה. משקעי העבר היו כנראה כל כך כבדים, שבשל המריבות שפרצו מאחורי הקלעים עלה לבמה רק סרז'יו דיאז, ואילו ארנלדו סירב ליטול חלק בצילומים.
דרכם המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם על רקע התקופה שבה פעלו, שהתאפיינה בנסיינות וחדשנות מוזיקליות עולמיות, בולטים המוטנטים בכושר ההמצאה שלהם שאותו יישמו על מגוון של סגנונות כפסיכדליה, פופ, בלוז ורוק. הניסיונות המוזיקליים כללו דיסטורשן, משחקי מילים, פידבק וכלים בלתי שגרתיים שנועדו ליצור צליל חופשי ושמח; כך, על פי המידע שמצורף ל"הכל אפשרי", אחד מכלי הנגינה ששימשו אותם בהקלטת Le Premier Bonheur du jour (בלדה של הזמרת הצרפתייה פרנסואז ארדי מ-1963, שהמוטנטים הקליטו ב-1968), היה מכל תרסיס.
באלבום A Divina Comédia Ou Ando Meio Desligado (מפורטוגזית: "הקומדיה האלוהית או שמא לאחרונה אני מעט מנותק") שיצא בשנת 1970 ניכר ניסיון להתרחק מן הטרופיקליה וליצור רוק.
האלבום Mutantes e Seus Cometas no País dos Baurets ("המוטנטים וכוכבי השביט שלהם בארץ ה-"Baurets") יצא לחנויות בחודש מרץ 1972 לא לפני שזכה לטיפול של הצנזורה, שדרשה לשנות את שם השיר "פטריוט מדובלל" למשהו חתרני פחות ולכסות בקולות רקע את השורה "השיער שלי הוא ירוק וצהוב...". כבר בתקליט זה הסתמנה נטיית המוטנטים לעבר השלב השלישי בהתפתחות המוזיקלית שלהם, שלב הרוק המתקדם, נטייה שגברה באלבומים הבאים.
באותה שנה, תכננו המוטאנצ'ס להקליט אלבום נוסף, אך חברת התקליטים, Polydor, לא הסכימה לאמנים החתומים בה להוציא יותר מאלבום אחד בשנה. בדרך מקורית, הצליחו חברי הלהקה לעקוף את ההגבלה: האלבום Hoje É o Primeiro Dia do Resto da Sua Vida, שנחשב כאלבום סולו של ריטה לי, אחת משלושת חברי הלהקה המקוריים, הוא למעשה יצירה מוזיקלית של הלהקה: הוא שוחרר תחת שמה של לי, שלקחה חלק ניכר בתפקיד השירה, כשעל הלחנים והעיבודים אמונים שאר החברים.[1] לאחר צאתו של האלבום, עזבה ריטה לי את אוז מוטאנצ'ס.
האלבום O A e o Z ("האות A והאות Z") שהוקלט ב-1973 נגנז על ידי חברת התקליטים משום שהיה ניסיוני מדי לטעמה. שלב מוזיקלי שלישי זה הוא גם האחרון בחייה של הלהקה.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוטנטים הותירו את חותמם על להקות ברזילאיות רבות וגם היום מהווים ההומור והאקספרימנטליזם שלהם מקור השראה ללהקות רוק מחתרתי. אף שהם עצמם מעולם לא תפסו מקום חשוב בתודעה המוזיקלית המערבית, לא מעט מוזיקאים דוברי אנגלית הושפעו מהם. כך, למשל, ב-1993 ביקש מהם קורט קוביין באופן פומבי להתפייס ולערוך הופעת איחוד. כשהזמר האמריקאי בק הקליט אלבום של מוזיקה נסיונית ובו השיר "טרופיקליה", הוא קרא לו "מוטציות". דייוויד ביירן לבש בהופעות של ראשים מדברים חליפות בסגנון המוטנטים, והוציא בשנת 1999 בלייבל מוזיקת העולם שלו, לואקה בופ, את אוסף שירי המוטנטים "הכל אפשרי". כמו כן, אף הרכבים ברזילאים עכשוויים, לדוגמה פאטו פו, שואבים השפעה מיצירות המוטנטים.
האיחוד של 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפעם הראשונה מאז 1978 שבו המוטנטים והתאחדו בשנת 2006 בהופעה שהתקיימה במרכז האמנות ברביקן בלונדון לרגל תערוכת הטרופיקליה שהתקיימה שם. ההרכב המאוחד כלל את המשתתפים הישנים לבד מלימיניה ולבד מריטה לי. את מקומה של ריטה לי מילאה הזמרת ילידת 1964 זליה דונקן. הופעות נוספות של הלהקה בהרכב זה צפויות להתקיים בשיקגו ובלוס אנג'לס.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלבומים
- 1968: Os Mutantes (album)|Os Mutantes
- 1969: Mutantes (album)|Mutantes
- 1970: A Divina Comédia ou Ando Meio Desligado ("הקומדיה האלוהית או לאחרונה אני מעט מנותק")
- 1971: Jardim Elétrico ("הגן החשמלי")
- 1972: Mutantes e Seus Cometas no País do Baurets ("המוטנטים וכוכבי השביט שלהם בארץ הג'וינטים")
- 1974: Tudo Foi Feito Pelo Sol ("את הכל יצרה השמש")
- 1976: Mutantes Ao Vivo ("המוטנטים במופע חי")
- 1992: O A e o Z ("האות A והאות Z") (הוקלט בשנת 1973)
- 2000: Tecnicolor (הוקלט בשנת 1970)
- סינגלים
- 1968: A Minha Menina/Adeus Maria Fulô
- 1968: É Proibido Proibir/Ambiente de Festival (עם קייטנו ולוזו)
- 1969: Dois Mil e Um/Dom Quixote
- 1969: Ando Meio Desligado/Não Vá Se Perder Por Aí
- 1971: Top Top/It's Very Nice Pra Xuxu
- 1972: Mande Um Abraço Pra Velha
- הקלטות נוספות
- 1968: A Voz do Morto/Baby/Marcianita/Saudosismo (עם קייטנו ולוזו)
- 1969: Fuga nº II/Adeus, Maria Fulô/Dois Mil e Um/Bat Macumba
- 1970: Hey Boy/Desculpe Babe/Ando Meio Desligado/Preciso Urgentemente Encontrar Um Amigo
- 1976: Cavaleiros Negros/Tudo Bem/Balada do Amigo
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אוס מוטנטס
- אוס מוטנטס, ברשת החברתית פייסבוק
- אוס מוטנטס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אוס מוטנטס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אוס מוטנטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר Last.fm (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר AllMusic (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר Discogs (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר Songkick (באנגלית)
- אוס מוטנטס, באתר Genius
- אוס מוטנטס, באתר בנדקמפ
- אוס מוטנטס, באתר בילבורד (באנגלית)
- בן שלו, הצד האפל של המוסיקה הברזילאית, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- בן שלו, הלהקה הברזילאית שקורט קוביין העריץ באה לישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015