לדלג לתוכן

La 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף LA 2)
La 2
סמל הערוץ
סמל הערוץ
פרטי הערוץ
מדינה ספרדספרד ספרד
סוג שידור ציבורי
תאריך השקה 15 בנובמבר 1966
בעלות RTVE
שפה ספרדית
משרד ראשי Sant Cugat del Vallès עריכת הנתון בוויקינתונים
אזור קליטה ספרד, אנדורה
פורמט תמונה HDTV 1080p
אתר הערוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

La 2 (נקרא גם La Dos, בתרגום חופשי, "השני") הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי בספרד, המשדר מאז 15 בנובמבר 1966, ובכך הוא הערוץ השני שהחל לשדר בספרד, אחרי LA 1. בניגוד לערוץ LA 1, ערוץ LA 2 איננו ערוץ פופולרי, ונתוני הרייטינג של LA 2 נמוכים מאוד, והם נחשבים לנמוכים ביותר מבין כל ערוצי הטלוויזיה הארציים. הערוץ משדר בעיקר סדרות טלוויזיה אמריקאיות (וויל וגרייס, ורוניקה מארס, עמוק באדמה ועוד), וכמו כן את חצאי הגמר של תחרות האירוויזיון.

החל מ-1 בינואר 2010, הערוץ, כמו יתר ערוצי הטלוויזיה של TVE, לא משדרים פרסומות במהלך ובין התוכניות, בשל ההוראות בחוק שקובעות כי ערוצים אלו לא ישדרו פרסומות.

הקמת הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שטכנולוגיה מסוג UHF החלה להיכנס לשימוש בספרד, החליט שר התיירות והמידע מנואל פראגה איברן, כי TVE, רשת השידור הציבורית של ספרד, תפעיל ערוץ טלוויזיה שני, בדומה למדינות אירופיות נוספות.[1] ב-1 בינואר 1965 החלו שידורי ניסיון במדריד[2], עם לוח שידורים מוגבל שכלל ארבע שעות שידור במהלך הלילה, ובמהלכן שודרו קטעי מוזיקה ושידורים חוזרים של תוכניות ערוץ 1 LA.[2]

שידורים רגילים החלו ב-15 בנובמבר 1966.[3][4] ועם תחילת שידורי הקבע עלו תוכניות מקוריות לערוץ. בתחילה, בשל אילוצים טכניים, ניתן היה לשדר אך ורק במדריד, סרגוסה וברצלונה,[2] רק במהלך שעות הלילה, כשלא כל מקלטי הטלוויזיה קלטו את השידורים.

האסטרטגיה של TVE הייתה להפוך את הערוץ הראשון,1 LA לטלוויזיה כללית, בעוד השידורים למיעוטים הועברו ל-UHF. תחת סלבדור פונס, הערוץ השני אירח אומנים שונים על מנת שהערוץ ישמש כחממת תוכן.[5] כמו כן שודרו גם תוכניות תרבות רבות, שעסקו בעיקר במוזיקה קלאסית ובתיאטרון,[1], ובמידה מסוימת גם בקולנוע.

במהלך שנות ה-70 הוגבלו השידורים לשעות הערב והלילה, (מ-20:00 עד 00:00), ועם שידורים נוספים בסופי שבוע.[1] כמו כן, החלו השידורים להיקלט ברחבי הערים הגדולות בספרד, אולם ב-TVE  הודיעו כי יעברו לפחות שלוש שנים נוספות עד שהשידורים ייקלטו בכל רחבי המדינה,[2] וכי זה לא יקרה לפני 1982.[1][6] מסיבה זו הוחלט להעביר תוכניות מוצלחות לשידור בערוץ הראשון,  שנקלט בכל רחבי המדינה.

הערוץ המשיך לשדר תוכניות למיעוטים, עם דגש על תחום התרבות, ולא התחרה ישירות ב-1-TVE.[1] בנוסף לסרטים דוקומנטריים, תיאטרון ומדע בדיוני, הערוץ שידר גם תוכן חינוכי וספורט. באותה עת, הערוץ כונה באופן רשמי "הערוץ".[7]

במהלך שנים אלו, תוכניות הערוץ זכו לקידום משמעותי, ובינואר 1976 עלתה לשידור התוכנית "הוויכוח", אשר שודרה עד 1985, וכללה עיסוק באירועים אקטואליים מנקודות מבט שונות. כמו כן עלתה באותה שנה גם תוכנית הראיונות "לעומק" ששודרה עד 1981, התוכנית כללה ראיונות עם אנשי תרבות ומדע ספרדיים.

ב-1983 שונה שם הערוץ ל-2-TVE, והמעבר כלל גם אריזה גרפית חדשה.

תחת ניהולם של חוסה מריה קלווינו ופילאר מירו, הערוץ המשיך להיות ערוץ המשדר תוכניות תרבות שיועדו לקהלים שלא צפו בערוץ הראשון. מצד שני, הערוץ המשיך לשדר שידורים חיים של ליגות כדורגל (ליגת האלופות, גביע אופ"א וגביע אירופה למחזיקות גביע). כמו כן שודרה תחרות האירוויזיון בין השנים 1984 עד 1992.[8]

עם תחילת שידורי הטלוויזיה הפרטיים ב-1989, השתנתה האסטרטגיה של הערוץ,[9] והחל מ-1991 שונה שם הערוץ ל-2 LA, והושקה אסטרטגיה חדשה שסוכמה בסלוגן "2 LA, עבור מיעוט עצום".[10] עם הגעת המנהל החדש של הערוץ, רמון קולום, הוגדר מחדש קהל היעד של הערוץ, שהחל לפנות לקהל צעיר בן פחות מ-30.[10]

במהלך שנות ה-90 חלה עלייה משמעותית בתוכן ששודר בערוץ, שקיבל פרופיל עצמאי. בין היתר, כל תוכני הדוקומנטריה, הועברו לערוץ, ובנוסף, קידמה TVE  מהדורה שתהווה אלטרנטיבה למהדורה ששודרה בערוץ המרכזי. הפורמט החדש של הערוץ הוצג לראשונה ב-7 בנובמבר 1994.

באשר לספורט, משחקי הכדורגל הועברו לערוץ הראשון ואילו הערוץ השני נשאר עם זכויות השידור של ליגת הכדורסל, הכדוריד וה-KNFS. למרות שקהל היעד של הערוץ הצטמק בשל התחרות עם הערוצים המסחריים, השינויים שבוצעו בו סייעו לשיפור המוניטין של הערוץ כחלופה לתוכניות המרכזיות.

[10] אסטרטגיית הערוץ נותרה ללא שינוי עד שנת 2004, כאשר עלו תוכניות חדשות.

בשנת 2004 בוצעו שינויים באסטרטגיה של הערוץ שכללו הורדת תוכניות אזוריות, ובמקומן הועלו סדרות טלוויזיה אמריקאיות.

ב-1 ביוני 2010 החליט דירקטוריון RTVE כי 2 LA יהפוך לערוץ תרבות,[11] שיתייחס ליצירתיות ולכישרון. כבר באותו חודש עצר הערוץ את שידורי הספורט והילדים שלו ובמקום זאת עלו תוכניות תרבות. בעקבות השינויים, ירד אחוז הרייטינג של הערוץ, והוא עומד כיום על 2.6%.[12]

ב-7 בספטמבר 2017, במהלך הצגת לוח השידורים החדש של ערוץ 2 LA, הודיעה TVE על השקת גרסת HD לשידורים,[13] שעלתה ב-31 באוקטובר במדריד, וב-7 בנובמבר בשאר ספרד. עם זאת, בקטלוניה השידורים הושקו ב-14 בנובמבר ובאיים הקנריים רק ב-21 בנובמבר.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא La 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 הערוץ השני; ערוץ למיעוט עצום, באתר משרד החינוך הספרדי (בספרדית)
  2. ^ 1 2 3 4 מערכת, UHF, הערוץ השני של TVE, La Vanguardia, 1964
  3. ^ La Vangardia, "אין שינויים משמעותיים בתוכניות TVE", La Vangardia, 1966
  4. ^ La Vanguardia, "התוכניות החדשות של הערוץ השני של TVE, 1966
  5. ^ סלבדור פונס, מקים ערוץ LA 2, ‏18 באוגוסט 2009 (בספרדית)
  6. ^ ההיסטוריה של ערוצי RTVE, באתר RTVE (בספרדית)
  7. ^ 50 שנות טלוויזיה ספרדית (בספרדית)
  8. ^ חוזה רמון פרדו: "יש יותר מדי שתוקפים את הפסטיבל, אולם מאוחר יותר הוא מתקיים בבית שלהם", באתר Eurovision Spain (בספרדית)
  9. ^ רמון קולום מחזקת את הרשת השנייה בתוכניות הטלוויזיה הספרדיות החדשות, באתר El Pais, ‏5 בינואר 1991
  10. ^ 1 2 3 שינויים באסטרטגיה הפכו את הרשת לייעודית עבור צעירים בני פחות מ-30, באתר El Pais, ‏8 בספטמבר 1993
  11. ^ LA 2 הוגדר מחדש, להתראות לתרבות, באתר ESPINOF, ‏1 ביוני 2010 (בספרדית)
  12. ^ ערוץ LA 2 מגיע לשימוע, באתר undo plus, ‏מאי 2010
  13. ^ LA 2, כעת ב-HD, מחזק את מחויבותו לתרבות עם פורמטים חדשים לכל הקהלים, באתר RTVE, ‏7 בספטמבר 2017
  14. ^ מערכת, RTVE תתחיל לשדר בהפרדה גבוהה (HD) החל מ-31 באוקטובר 2017 בערוצים Clan ו-LA 2, באתר RTVE