הניו יורק טיימס הבין-לאומי
 | |
 | |
| תדירות | יומון |
|---|---|
| פורמט | ברודשיט |
| מו"ל | סטיבן דאנבר-ג'ונסון |
| מייסד |
James Gordon Bennett Jr.  |
| בעלים | חברת הניו יורק טיימס |
| עורך ראשי | מייקל הורסקס |
| תאריכי הופעה | 4 באוקטובר 1887 – הווה (137 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מערכת | פריז, צרפת |
| תפוצה | 242,073 |
| מדינה | בינלאומי |
| ISSN | 0294-8052, 2725-3392 |
| אתר רשמי | |
  | |
הניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית: The New York Times International Edition) הוא עיתון יומי בין-לאומי בשפה האנגלית. של קבוצת הניו יורק טיימס.
עיתון בשם זה פעל לראשונה בשנים 1943–1967. הוא הושק שוב בשם זה, ב-14 באוקטובר 2013, כאשר העיתון הראלד טריביון הבין-לאומי (באנגלית: International Herald Tribune) עבר מיתוג מחדש[1]. ה"הראלד טריביון" נוסד בפריז בשנת 1887 כעיתון בינלאומי בשפה האנגלית. בשיאו הוא הודפס ב-33 אתרים מסביב לעולם, ונמכר במעל ל-180 מדינות. השליטה בו נרכשה על ידי "חברת הניו יורק טיימס" (אנ') באוקטובר 2002[2].
בישראל העיתון "הראלד טריביון", ואחר כך "הניו יורק טיימס הבין-לאומי", היה מודפס ומופץ בשיתוף פעולה עם "קבוצת הארץ"[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"הראלד טריביון" נוסד ב-4 באוקטובר 1887, כגרסה אירופאית של הניו יורק הרלד על ידי ג'יימס גורדון בנט, ג'וניור בפרבר ניי-סיר-סן בפריז.
ב-1928, ההרלד הפך לעיתון הראשון המופץ באמצעות מטוסים, עותקים שלו היו מוטסים ללונדון מפריז בזמן לארוחת הבוקר. הפצת העיתון הופרעה בין השנים 1940–1944, במהלך כיבושה של פריז על ידי גרמניה הנאצית.
ב-1959, ג'ון היי ויטני, איש עסקים ושגריר ארצות הברית בבריטניה, קנה את הניו יורק הרלד ואת הגרסה האירופאית. ב-1966, העיתון הניו יורקי נסגר, אבל משפחתו של וויטני שמרה על הגרסה הפריזאית באמצעות שותפויות. בדצמבר 1966, ה"וושינגטון פוסט" הפך לבעלים שותף.
"הניו יורק טיימס" הפך בעלים שותף במאי 1967; העיתון שינה את שמו ל"הראלד טריביון הבין-לאומי". כאשר באותה עת סגר "הניו יורק טיימס" עיתון שהפעיל בשם "הניו יורק טיימס הבין-לאומי" שהחל מ-1943, והוא מוזג לתוך ה"הראלד טריביון"[4].
ב-1974 העיתון החל לשדר בפקס את עמודי העיתון בין מדינות ופתח אתר הדפסה נוסף בלונדון וציריך ב-1977. בשנת 1980 העיתון החל לשלוח תמונות אלקטרוניות עם עמודי העיתון להונג קונג מפריז באמצעות לוויין, דבר שהפך את העיתון זמין בו זמנית בשני צידי הגלובוס.
ב-1991, ה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס" הפכו לבעלים השווים היחידים של העיתון. החל מ-30 בדצמבר 2002 הוא בבעלות מלאה של הניו יורק טיימס לאחר רכישת חלקה של "הוושינגטון פוסט"[5].
בספטמבר 2005 בוצעו קיצוצים נרחבים במספר עובדי ה"הארלד טריביון" עקב ירידה בהכנסות בעקבות התחרות מול אתרי חדשות באינטרנט[6]. בסוף שנת 2008 אתר האינטרנט של ה"הראלד טריביון" התמזג עם אתר "הניו יורק טיימס"[7].
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיאו העיתון "הארלד טריביון" היה מודפס ב-33 אתרים מסביב לעולם ונמכר ביותר מ-180 מדינות. והיה בעל תפוצה של 260,000 עותקים בשנת 2001[5]. הוא הופץ בעולם גם בכ-3,000 בתי מלון, וב-120 חברות תעופה עבור ציבור הלקוחות שלהם[8].
שיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 של המאה ה-20 ה"הראלד טריביון" החל בשיתוף פעולה עם עיתונים מובלים בארצות השונות, להוצאת מהדורה מקומית שלו, כחלק מתוכנית אסטרטגית של העיתון להתפרס במספר נקודות דפוס ברחבי עולם[9]. בין העיתונים איתם שיתף פעולה היו:
- הארץ (ישראל)
- Le Monde (צרפת)
- Asahi Shimbun (יפן)
- Frankfurter Allgemeine Zeitung (גרמניה)
- JoongAng Daily (קוריאה הדרומית)
- Kathimerini (יוון)
- El País (ספרד)
המהדורה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 חתם עיתון "הארץ" על הסכם לשיתוף פעולה עם "הראלד טריביון". עד אז הפיצה רשת סטימצקי את המהדורה האירופית שלו בישראל, בכ-500 עותקים, שהעיתון הגיע לישראל ביום איחור. ההסכם היה חלק ממהלך של "הארץ" לפנות לשוק קוראי האנגלית בישראל, ולהתחרות בעיתון הוותיק "ג'רוזלם פוסט", באמצעות הפקת עיתון יומי באנגלית, שכלול מהדורה של "הראלד טריביון" אשר מודפסת בדפוס "הארץ", ומוסף באנגלית של ידיעות, כתבות ומאמרים מתורגמים של "הארץ" מאותו יום. הידיעות תורגמו בזמן-אמת על-ידי מערכת מיוחדת שהוקמה ב"הארץ", בראשות דוד לנדאו. שוק קוראי האנגלית בישראל הוערך באותה עת בכ-50 אלף איש, שכולל קוראים פרטיים, שגרירויות ומוסדות שרכשו עיתון באנגלית, אנשי עסקים זרים ותיירים[3].
המהדורה שהודפסה בישראל כללה כ-20 עמודים, בהם כתבות נבחרות גם מ"הניו-יורק טיימס", ומה"וושינגטון פוסט" (בתקופה שגם החזיק בחלק מהבעלות בעיתון), ועוד ידיעות וכתבות של כתבי העיתון באירופה, בנושאי חדשות, פרשנויות, ספורט, קומיקס, כלכלה ובורסה[3].
בשנת 2010 החלה המהדורה האנגלית של "הארץ - הראלד טריביון" לכלול פעם בשבוע את המגזין היהודי-אמריקני היוצא לאור בניו יורק - "הפורוורד"[10].
"הניו יורק טיימס הבין-לאומי" המשיך להיות מודפס בישראל עד סוף עשור השני של המאה ה-21, אז עברו גם "הניו יורק טיימס" וגם "הארץ" לשים דגש על הפעילות הדיגיטלית שלהם וחדלו להדפיס אותו כעיתון נפרד. עם זאת ל"הארץ" יש עדיין מהדורה מודפסת באנגלית המופצת בעיקר בסופי שבוע בנוסף יש לו הסכם שיתוף תוכן עם "הניו יורק טיימס" (כולל תרגום כתבות מאנגלית לעיתון בעברית). מאז 2012 יישם "הארץ" חומת תשלום תמורת גישה לתכנים באתר באנגלית והחל לעבור למנויים דיגיטליים[11]. באוגוסט 2021, הודיעה קבוצת הארץ כי יש לה 24 אלף מנויים דיגיטליים המשלמים תמורת גישה לתכנים באתר שלה באנגלית[12].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הניו יורק טיימס הבין-לאומי (באנגלית)
הניו יורק טיימס הבין-לאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מאמרי אינטרנשיונל הרלד טריביון, באתר "הארץ"
- הניו יורק טיימס הבין-לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הניו יורק טיימס הבין-לאומי, באתר OCLC (באנגלית)
- מתי גולן, העיתון של אתמול - היום, באתר גלובס, 23 במרץ 2006 - סקירה של העיתון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תגידו שלום: "הראלד טריביון" יעבור מיתוג מחדש, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013
- ^ הארץ, ניו יורק טיימס קומפני השתלטה על "הראלד טריביון", באתר הארץ, 22 באוקטובר 2002
- ^ 1 2 3 אביבה קרול, "הארץ" יתחרה ב"ג'רוזלם פוסט", באתר גלובס, 30 ביולי 1997
- ^ "New Herald Tribune Makes Paris Debut Merged With Times". The New York Times. 23 במאי 1967. p. 94.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 פורקה השותפות בין העיתונים הגדולים בארה"ב, באתר ynet, 22 באוקטובר 2002
- ^ אליהו חסין, ניו יורק טיימס מפטרת 500 עובדים על רקע אומדן רווח עגום ברבעון השלישי, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2005
- ^ הראלד טריביון, אתר "ניו יורק טיימס" יתמזג עם אתר "הראלד טריביון", באתר הארץ, 25 ביוני 2008
- ^ מחיר "הראלד טריביון" שונה בכל מדינה, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
- ^ אביבה קרול, "הראלד טריביון" בישראל, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
- ^ שירות TheMarker, המהדורה באנגלית של "הארץ" תפיץ את "Forward" בישראל, באתר הארץ, 13 בינואר 2010
- ^
נתי טוקר, האם הגולשים הישראלים יסכימו לשלם עבור חדשות? "הארץ" יגבה דמי מנוי עבור המהדורה הדיגיטלית, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2013
- ^ הארץ, 100 אלף מנויים דיגיטליים לאתרי קבוצת הארץ, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2021
