לדלג לתוכן

דיפירידאמול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Dipyridamole)
דיפירידאמול
נתונים כימיים
מסה מולרית 504.317252 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC B01AC07 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 58-32-2
PubChem 3108
ChemSpider 2997
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיפירידאמול

דיפירידאמול (Dipyridamole) היא תרופה נוגדת קרישה ומשווקת בישראל תחת השם המסחרי קרדוקסין (cardoxin) ואגרנוקס (aggrenox). התרופה מחויבת במרשם רופא.

התרופה משמשת כמניעה שניונית, בחולים עם סיבוכים איסכמיים לאחר שבץ או אירוע איסכמי בנוסף לאספירין. התרופה פועלת במניעת היווצרות קרישי דם על ידי מניעת הידבקות טסיות במתן קבוע, ולהרחבת כלי הדם כאשר נלקחת במנה גדולה באופן חד פעמי. התרופה נלקחת במתן דרך הפה או בהזנה ורידית. התרופה מתפרקת בכבד.

מנגנון פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיפירידאמול מעכב את האנזים phosphodiesterase שבדרך כלל מפרק את cAMP (רמות גבוהות של cAMP חוסמות את תגובת הטסיות לADP) ו/או cGMP (בעל ערך מוסף כאשר ניתן יחד עם תחמוצת חנקן [NO] או סטטינים). דיפירידאמול חוסם את synthase thromboxane כמו גם הקולטן thromboxane. מה שמעכב את הספיגה החוזרת של אדנוזין לטסיות דם, תאי דם אדומים ותאי האנדותל ומוביל לריכוזים מוגברים של אדנוזין חוץ תאי. בנוסף מעכב את האנזים adenosine deaminase המפרק אדנוזין לאינוזין (inosine). עיכוב זה מוביל לעלייה נוספת באדנוזין החוץ תאי.

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דיפירידאמול הוכח בהורדת יתר לחץ דם בריאה ללא ירידה משמעותית בלחץ הדם המערכתי
  • מעכב היווצרות של ציטוקינים פרו דלקתיים (MCP -1, MMP-9 ) בויטרו (תנאי מעבדה) והפחתה במספר חולים של hsCRP.
  • מעכב את התרבות תאי שריר חלק (smooth muscle) בחולים ובמניעת כישלון AV- shunt בחולי דיאליזה .
  • הוכח כמגדיל זרימת דם וחמצון לתאי שריר הלב ותורם לתפקוד חדר שמאל בחולים עם מחלת לב איסכמית .
  • בטיפול כרוני לא הוכח כמוריד לחץ דם סיסטמי באופן ניכר.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי הן נדירות. תסמינים אפשריים כוללים סחרחורת, כאב ראש, עילפון, בחילה ופריחה. במקרים נדירים התרופה עלולה להחמיר תעוקה.

תגובה עם תרופות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל התרופות המשפיעות על קרישת הדם, כולל נוגדי קרישה, ותרופות אחרות אשר משפיעות על טסיות הדם (סטרפטוקינאז, אספירין, אינדומתאצין) אם ניתנות יחד עם דיפירידאמול, עלולות להגביר את ההשפעה "מדללת" הדם. נוגדי קרישה: דיפירידאמול עלול להגביר את השפעותיהם של נוגדי קרישה, וכך להגביר את הסיכון של דימום לא תקין. יש להפחית את המינון של נוגד הקרישה בהתאם. נוגדי חומצה עלולים להפחית את יעילותו של דיפירידאמול. אספירין: ריכוזו בדם עולה כאשר הוא ניתן יחד עם דיפירידאמול. תיתכן הגברת פעולתו על טסיות הדם. אינדומתאצין: השילוב בין השניים עלול לגרום להפרעה במאזן המלחים והנוזלים בגוף. יש לעקוב אחר תפקוד הכליות, במיוחד בחולים הסובלים מבעיות שונות בלב ובכלי הדם.

מידע והוראות שימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן נטילת התרופה: טבליות, כמוסות, זריקות. תדירות וזמן נטילה: 3-4 פעמים ביום, שעה לפני האוכל. טווח המינון: 225-450 מ"ג ליום. תחילת השפעה: תוך 30-60 דקות. עשויים לחלוף 2-3 שבועות עד שההשפעה הרפואית תורגש במלואה. משך השפעה: עד 8 שעות. תזונה: אין הגבלות. אחסון: לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים מנה שנשכחה: יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה. הפסקת התרופה: אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, הפסקתה עלולה לגרום לקרישת דם לא תקינה. מינון עודף: סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות מיוחדות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום סחרחורות או הקאה. יש ליידע את הרופא.

הדיפירידמול הושק בשנת 1959 על ידי חברת הפארמא הגרמנית בהרינגר אינגלהיים תחת השם המסחרי פרסנטין (persantine).מאוחר יותר יוצר דיפירימדול מושהה והוא ניתן בקומבינציה עם אספירין בתרופה Aggrenox.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיפירידאמול בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.