קוריירה דלה סרה

קוריירה דלה סרה
Corriere della Sera
תדירות	עיתון יומי
פורמט	ברלינר
מו"ל	קבוצת RCS
מייסד	Eugenio Torelli Viollier
בעלים	קבוצת RCS
עורך ראשי	פאולו מיילי
תאריכי הופעה	1876–הווה (כ־148 שנים)
שפה	איטלקית
מערכת	ויה סולפרינו 28, מילאנו
תפוצה	הנפוץ ביותר באיטליה
מדינה	איטליה
ISSN	1120-4982
	www.corriere.it

קוֹרִייֶרֶה דֶלָה סֶרָה (באיטלקית: Corriere della Sera – "שליח הערב") הוא עיתון יומי איטלקי, בבעלות קבוצת RCS. יוצא לאור ממרץ 1876, ונחשב לעיתון האיטלקי הנפוץ ביותר מתחילת המאה ה-20. מערכת העיתון נמצאת במילאנו.

היסטוריה

העיתון פורסם לראשונה ביום ראשון 5 במרץ 1876. בשנת 1899 החל העיתון להציע מוסף מאויר שבועי, La Domenica del Corriere ("יום ראשון של השליח").

בתחילת המאה ה-20, בניהולו של לואיג'י אלברטיני, הפך "קוריירה דלה סרה" לעיתון הנפוץ ביותר באיטליה, ומאז שמר על חשיבותו והשפעתו. "קוריירה דלה סרה" הדפיס לראשונה קומיקס באיטליה בשנת 1908 כמוסף לילדים, Corriere dei Piccoli. מטה העיתון נמצא באותם מבנים מתחילת המאה ה-20, ולכן הוא מכונה בפי העם "עיתון ויה סולפרינו" על שם הרחוב שבו הוא נמצא מאז. כפי שהשם מעיד, הוא היה היה במקור עיתון ערב.

בתקופת המשטר הפשיסטי באיטליה, העיתון מימן את פרס מוסוליני שהוענק בין היתר לסופרים עדה נגרי ואמיליו צ'קי.

מריו בורסה, אנטי-פשיסט לוחמני, מונה לעורך הראשי של העיתון במאי 1945. הוא פוטר בגלל נטיותיו הפוליטיות באוגוסט 1946 והוחלף על ידי גוגלילמו עמנואל, עיתונאי ימני. עמנואל כיהן בתפקיד עד 1952.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 העיתון בלט כמוקד של הממסד השמרני באיטליה, היה אנטי-קומוניסטי ובעד נאט"ו. באותן השנים הוא השפיע על עיצוב דעותיהם של המעמדות הגבוהים והבינוניים במדינה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 בעלי העיתון, משפחת קרספי, מכרו את חלקו ל-RCS Media. בנוסף נסחרו מניות העיתון בבורסה איטליאנה. בעלי המניות העיקריים שלה היו קבוצת פיאט וכמה מהקבוצות התעשייתיות והפיננסיות הגדולות באיטליה. בשנת 1974 עברה RCS Media לבעלת השליטה בעיתון.

בשנת 1988 תפצתו של "קוריירה דלה סרה" הייתה 715,000 עותקים ביום, והוא היה לעיתון השני הנקרא ביותר באיטליה. העיתון השיק את מוסף השבת שלו, IO Donna, בשנת 1996. בשנת 1997 חזר להיות העיתון האיטלקי הנמכר ביותר עם תפוצה של 687,000 עותקים ביום.

בשנת 2003, עורך העיתון, פרוצ'יו דה בורטולי, התפטר מהתפקיד. עיתונאים ופוליטיקאים מהאופוזיציה טענו כי ההתפטרות נבעה מביקורת העיתון על סילביו ברלוסקוני^[1].

בשנת 2004 השיקה אתר אינטרנט בשפה האנגלית, המתמקד באקטואליה ובתרבות האיטלקית. באותה שנה הוא היה העיתון הנמכר ביותר באיטליה עם תפוצה של 677,542 עותקים ביום.

הגרסה המקוונת של העיתון היא אחד מאתרי החדשות הפופולרים ביותר בשפה האיטלקית, ומושך יותר מ-2.4 מיליון קוראים מדי יום.

ב-24 בספטמבר 2014 שינה העיתון את הפורמט מברואדשיט לברלינר.