מרטין B-26 מראודר
 (שנת 1944) | |||||||||||||||||
| B-26B של חילות האוויר של צבא ארצות הברית (שנת 1944) | |||||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ בינוני | ||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||
| יצרן | גלן ל. מרטין | ||||||||||||||||
| טיסת בכורה | 25 בנובמבר 1940 | ||||||||||||||||
| תקופת שירות | 1941–1947[1] (כ־6 שנים) | ||||||||||||||||
| צוות | 7 | ||||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 5,288[2] | ||||||||||||||||
| משתמש ראשי |
 חילות האוויר של צבא ארצות הברית | ||||||||||||||||
| משתמשים משניים |
 חיל האוויר המלכותי חיל האוויר הדרום-אפריקאי | ||||||||||||||||
| דגמים |
A עד H JM-1P דגם ניסוי XB-26H | ||||||||||||||||
| מחיר |
החל מ-80,226 דולר לדגם הראשוני ולמעלה מ-138,550 דולר לדגמים הבאים | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
מרטין B-26 מראודר (באנגלית: Martin B-26 Marauder. Marauder פירושו "משחר לטרף" או "משוטט") הוא מטוס הפצצה בינוני אמריקאי, דו מנועי, שנבנה ויוצר על ידי חברת גלן ל. מרטין משנת 1941 עד 1945. שימש לראשונה בזירת האוקיינוס השקט בתקופת מלחמת העולם השנייה, כבר בתחילת 1942. המטוס שימש גם בזירה המזרח תיכונית ובזירת מערב אירופה.
אחרי הכניסה לשירות ביחידות האוויריות של צבא ארצות הברית, זכה המטוס במהרה למוניטין של "יצרן־אלמנות" ("widowmaker") בשל שִׁעוּר התאונות הגבוה בדגמים המוקדמים, במהלך המראות ונחיתות. זאת בשל הצורך להטיס את המטוס במהירויות מדויקות כדי לבצע את אלה, במיוחד בעת גישה סופית אל המסלול טרם נחיתה, כשאחד המנועים לא פועל. המהירות הרגילה של 150 מייל לשעה (241 קמ"ש) בעת גישה סופית אל המסלול, הייתה מעוררת אימה לטייסים רבים, שהיו מורגלים במהירויות גישה איטיות יותר, וכשהאטו למהירויות שמתחת למה שצוין בספר ההדרכה והשימוש, הזדקר המטוס לעיתים קרובות והתרסק.[Eth 1]
ה-B-26 הפך לכלי טיס בטוח יותר לאחר שצוותי הטיסה הוכשרו מחדש, ולאחר שבוצעו שינויים אווירודינמיים במטוס – הגדלת מוטת הכנפיים וזווית הפגיעה (אנ') כדי לאפשר יכולת המראה טובה יותר, וכן הגדלתם של המייצב האנכי והגה הכיוון.[Eth 2] המטוס סיים את מלחמת העולם השנייה עם שיעור האבדות הנמוך ביותר מכל מפציץ אחר של צבא ארצות הברית.[Eth 3]
בסך הכל יוצרו 5,288[2] מטוסים מסוג זה בין פברואר 1941 למרץ 1945, 522 מאלה הוטסו על ידי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הדרום-אפריקאי. עד העת בה נוצר חיל האוויר של ארצות הברית כשירות צבאי עצמאי נפרד מצבא ארצות הברית, בשנת 1947, כל מטוסי ה"B-26 מראודר" כבר הוצאו מהשירות. לאחר שה"מראודר" הוצא משירות, קיבל הדאגלס A-26 אינוויידר את סימול הדגם "B-26", מצב שהוביל לבלבול בין שני כלי הטיס, עד שתוקן בשנת 1965.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרטין B-26 מראודר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסרט "מפציץ" (Bomber), מ-1941 – תיעוד קווי הייצור במפעל גלן ל. מרטין, בעיקר של המטוס B-26, בזמן מלחמת העולם השנייה. בארכיון הלאומי של ארצות הברית
Martin B-26 Marauder | WW2 Twin Engined Medium Bomber – סרט דוקומנטרי על המטוס, בערוץ ההיסטוריה התעופתית "DroneScapes", סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בחילות האוויר של צבא ארצות הברית
- ^ 1 2 Deadly Duo. Mendenhall, Charles. North Branch, Minnesota: Specialty Press Publishers & Wholesalers, 1981. ISBN 0-933424-22-1
- ^ The Martin B-26 – 10 Facts About America’s Forgotten Medium Bomber, באתר MilitaryHistoryNow. 13 ביוני 2022
- Aircraft of World War II. Ethell, L. Jeffrey. Glasgow: HarperCollins Publishers, 1995. ISBN 1-874023-72-7
