רננוטת
.png) | |
| רננוטת יושבת על כיסא ומחזיקה מטה פפירוס | |
| תפקיד | דגן, ענבים, תזונה, קציר |
|---|---|
| תרבות |
דת מצרים העתיקה  |
| מקום מגורים |
תרנוטיס נרמותיס |
| בן או בת זוג | גב, סובק, שי |
| צאצאים | נהבקאוו, נפרי |
  | |
רננוטת (לעיתים גם מתועתק כ-ארנוטת, רננ-וטת, רננט) הייתה אלת הדגן, הענבים,[1] התזונה והקציר בדת מצרים העתיקה.[2] בשל חשיבות הקציר נהגו להקריב לה מנחות בתקופת האסיף. בתחילה רוכז פולחנה בתרנוטיס, מצרים. רננוטת תוארה כקוברה או כאישה עם ראש נחש קוברה.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמעות שמה של רננוטת קשורה לפעלים "ללטף, לטפח, להניק או לגדל", והיא תוארה כ"מיינקת" שטיפלה בפרעה מלידתו ועד מותו.[3] היא כונתה בין היתר "גברת המזון", "רננוטת גבירת המנחות", "רננוטת גבירת האוכל", "רננוטת הנכבדה של האסם הכפול",[1] וכן "זאת המחזיקה את כולם".[4]
משמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רננוטת נחשבה לבת־זוגו של האל שי (אל הגורל), המייצג את הגורל החיובי של הילד. ביוונית היא נודעה בשם תרמותיס או הרמותיס. היא גילמה את פוריות השדות (גם הצמחייה וגם האדמה עצמה) והייתה מגינת המלוכה והכוח השלטוני. כמו כן, נקשרה לאושר ולהנקה.[4]
תיאורים של מנחות לרננוטת מופיעים בסצנות של ייצור יין במצרים,[5] ומקדשים לה הוקמו בכרמים.[6] דימוייה נמצאו במטבחים, ליד תנורים, במחסני תבואה ובמרתפים. דימויים אלו נועדו לא רק לראות בה ספקית מזון אלא גם להגן על מאגרים מפני מזיקים כמו חרקים, עכברים ונחשים. דמותה הופיעה גם על חותמות ופקקי אמפורות יין.[7]
כאלת התזונה, תואה רננוטת לעיתים כבעלת בריתו של סובק, האל המייצג את נהר הנילוס שהצפתו השנתית הביאה פוריות ואסיף בשפע. מקדש מדינת מעדי מוקדש לשניהם. זהו מבנה קטן ומעוטר באזור הפיום.[8]
.jpg)
במקרים אחרים, נחשבה רננוטת לאם של נהבקאו, שלעיתים גם הוא תואר כנחש. כאשר ראו בה את אם נהבקאוו, היא נחשבה לבת־זוגו של גב, אל האדמה. היא הייתה גם אמו של האל נפרי.[8]
ברבות הימים, בהיותה אלת נחש הפזורה על פני מצרים התחתונה, זוהתה רננוטת יותר ויותר עם וג'ת, אלת הנחש החזקה של מצרים התחתונה, ולעיתים נחשבה כצורה אחרת שלה. וג'ת עצמה ידועה כקוברה המעטרת את כתר הפרעונים. בנוסף, זוהתה רננוטת עם האלה מרטסגר ונספגה לתוך דמות האלה איסיס.[4]
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף בן מתתיהו זיהה אותה (בשמה יווני תרמותיס) עם בתיה בת פרעה.
שם זה מוזכר גם בספר היובלים (מז, ה). היו שטענו כי קיים דמיון רב בין תרמותיס לבת פרעה.[9]
האלה תרמותיס הייתה אלת הפריון והתאפיינה בערמומיות כנחש ונקראה גם "המינקת". היא מוצגת כאישה עם זנב נחש והיא התגלמותה של הערמומיות הנשית. לפי האנלוגיה בין האלה לבת פרעה ניתן להבין כי גם בת פרעה התאפיינה בערמומיות ונקראה "המינקת", ואכן, בזכות ערמומיותה הונתה בת פרעה את אביה והצילה את משה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Marini, Paolo. "Renenutet: worship and popular piety at Thebes in the New Kingdom". Journal of Intercultural and Interdisciplinary Archaeology.
- ^ Pinch, Geraldine (2003). Egyptian mythology: a guide to the gods, goddesses, and traditions of ancient Egypt. New York: Oxford University Press. ISBN 0195170245.
- ^ Flusser, David; Shua, Amorai-Stark (1993). "The Goddess Thermuthis, Moses, and Artapanus". Jewish Studies Quarterly. 1 (3): 217–33. JSTOR 40753100.
- ^ 1 2 3 Franci, Massimiliano (2016-01-01). "Isis-Thermouthis and the anguiform deities in Egypt: a cultural and semantic evolution".
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ ‘IREP EN KEMET’ WINE OF ANCIENT EGYPT: DOCUMENTING THE VITICULTURE AND WINEMAKING SCENES IN THE EGYPTIAN TOMBS M. R. Guasch-Jané, S. Fonseca, M. Ibrahim. ISPRS Annals of the Photogrammetry, Remote Sensing and Spatial Information Sciences, Volume II-5/W1, 2013 XXIV International CIPA Symposium, 2 – 6 September 2013, Strasbourg, France
- ^ "Renenet – OCCULT WORLD" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-02-16.
- ^ Denecker, Evelien; Vandorpe, Katelijn. "Sealed Amphora Stoppers and Tradesmen in Greco-Roman Egypt".
- ^ 1 2 Francoise Dunand and Christiane Zivie-Coche (trans. David Lorton). (2004). Gods and Men in Egypt: 3000 BCE to 395 CE. Ithaca: Cornell University Press.
- ^ שוע אמוראי-שטרק, "האלה תרמותיס, בת פרעה, משה וארטפניס: פרק בפרשנות יהודית-הלניסטית", כעת, כתב עת תלפיות, כרך א תשע"ד, עמ' 191 - 202