יחידת תצ"מ 5707
 סמל היחידה  | |
| סיכת לוחם ביחידה | |
| ״כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה״ (איוב כ״ח, כ״ד) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
תצ״מ – יחידת תצפיות מודיעיניות או יחידת תצפיות מיוחדות[3] או צסק״א – צוות סימון קרקע אוויר[4] |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | יחידת תצפית, איכון והכוונה |
| בסיס האם |
 בסיס תל נוף |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | יולי 1974 – 4 באוגוסט 2003 (כ־29 שנים) |
| נוצרה מתוך | גף תצפיות בשט"ל[1] |
| התמזגה לתוך | חלק ממנה ליחידת לוחמה אלקטרונית 557[2] |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם | מפקדת כוחות האוויר המיוחדים |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
יחידת תצ"מ 5707 – יחידת תצפיות מודיעיניות 5707 או יחידת תצפיות מיוחדות 5707[3] (נודעה בצה"ל גם בשם "צסק״א – צוות סימון קרקע אוויר"[4]) הייתה יחידה מובחרת בחיל האוויר הישראלי, שהתמחתה בפעילות מעבר לקווי האויב,[5] בתצפיות מיוחדות ובהכוונת מטוסי ומסוקי קרב, באיתור וזיהוי סוללות טק"א באמצעי ראייה ארוכי־טווח מהקרקע ומפלטפורמות מוטסות.[6] היחידה הייתה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) וכן לבסיס האם שלה, בח"א 8.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ביולי 1974, לאור לקחי מלחמת יום הכיפורים (ובתוכה מבצע דוגמן 5), הוקמה יחידת התצפית וההכוונה של חיל האוויר. בפקודת ההקמה הוגדר תפקיד היחידה כזיהוי מטרות בעלות עניין לחיל האוויר, והזרמת המידע, בזמן אמת, למרכז השליטה האחראי על הפעלת המטוסים. בראשית דרכה הייתה היחידה יחידת מילואים, שפעלה במשולב עם יחידות דומות של אמ"ן. רוב פעילות התצפית התבצעה מתל פארס ומתל אבו נידא, אך לעיתים גם מאתרים חלופיים. היחידה תפקדה כזרוע הקרקעית של מערך איסוף המודיעין של חיל האוויר, והייתה הכלי העיקרי לאיסוף מודיעין חזותי בזמן אמת על הנעשה לאורך גבולה הצפוני של ישראל. פרט לתצפית, הייתה היחידה אחראית גם על הכוונת מטוסים ומסוקים לעבר המטרות שרכשה.
הניסיון המבצעי שנרכש במהלך הפעלתה של היחידה במלחמת לבנון הראשונה, הביא לכך שב-1982 אורגנה היחידה מחדש כיחידה סדירה, עם מספר עמדות תצפית המאוישות ברציפות על ידי לוחמים לאורך כל השנה. במהלך אותה מלחמה, נטלה היחידה חלק פעיל במבצעים המוצלחים להשמדת מערך טילי הנ"מ הסורי בבקעת הלבנון, במסגרת מבצע ערצב 19 ובפעולות נוספות.[3]
בעקבות פעילות היחידה במלחמת לבנון הראשונה, עלתה חשיבותה ונודעו יכולותיה הרבות. עם סיום הלחימה, החלו גם עבודות להקמת עמדת קבע "נץ-1" במוצב חטיבה מרחבית ארזים בג'בל בארוכ. מעמדת הקבע "נץ-1", סייעה היחידה באש, בתצפית ובאיכון, לצורך השמדת מטרות סוריות, ולבדיקת תוצאות תקיפתן.[7][3] במהלך שנת 1983, לאור ההתעניינות הרבה ביחידה, הוחלט על הקמת עמדת תצ"מ במוצב החרמון. בשנת 1984 הוקמה עמדת תצפית גם במוצב "חזקה", במזרח רמת הגולן סמוך לאלוני הבשן (במרחק קילומטר אחד מהגבול).
השינוי המשמעותי באופייה של היחידה חל בסוף שנת 1994, כאשר, בעקבות ארגון מחדש של היכולות המיוחדות של חיל האוויר, הוחלט להקנות ליחידה כשירויות מבצעיות חדשות, שהשתלבו בכלל הכשירויות ההתקפיות המסווגות של מטוסי ומסוקי חיל האוויר.
מסלול ההכשרה הוארך, והלוחמים קיבלו הכשרה מקיפה מלוחמי יחידת שלדג, בלחימה במתארים שונים, ובמיומנויות קומנדו, סיור והסוואה מגוונות.
ב-23 בדצמבר 1994 נפל סמל גיא סודאי, לוחם היחידה, במהלך קרב במוצב ברוש בלבנון. סודאי הוא החלל היחיד בתולדותיה של היחידה, ומוקירי זכרו הקימו אנדרטה לזכרו במצפה פארק שוהם.[8]
היחידה נטלה חלק משמעותי במבצעים רבים, ביניהם דין וחשבון, ענבי זעם, בפעילויות לאיסוף מודיעין ולהכוונת מטוסי ומסוקי קרב, מחוץ לגבולותיה של ישראל, וכן בשטחי יהודה, שומרון ועזה, בהם פעלה היחידה בעיקר לאיתור, זיהוי ותקיפה של מחבלים, כמו גם למעצר והפללת מבוקשים. בפעילויות אלה שיתפה היחידה פעולה עם לוחמים מיחמ"מ 869 ויחידה 636, יחידת שלדג ויחידות אחרות.[9]
בשנת 2003 הוענקה ליחידה תעודה מטעם הרמטכ"ל כהוקרה על פעולותיה המבצעיות בגזרות השונות במסגרת מבצע "גאות ושפל" ומבצע "חומת מגן" (האינתיפאדה השנייה).
ב-4 באוגוסט 2003 נסגרה היחידה, כחלק מתוכנית ארגון מחדש בחיל האוויר, אשר כללה צמצום של מספר הטייסות והיחידות בחיל. לוחמי היחידה, כולל אלו אשר היו בעיצומו של מסלול ההכשרה, פוזרו בין מסגרות שונות ביניהן סיירת גולני, סיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ומסגרת צוותי ההקמה של מערך האיסוף הקרבי.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, פעלו רוב לוחמי היחידה במסגרת היחידות השונות בהן נקלטו.
מיון והכשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרישות מוקדמות: פרופיל רפואי בין 82 ל-97 וקב"א 52 ומעלה, איתור-מראש ומעבר בהצלחה של סדרת מבחנים ביחידת הרפואה האווירית (ירפ"א 112). כמו כן, היה על המועמד לעבור בהצלחה סיווג ביטחוני.
- מיון – סדרת מיון בת שבוע למתגייסים (שהתקיימה בבסיס היחידה בתל נוף), בתוכה גיבוש בן ארבעה ימים שבסופו התקבלו 20 מתגייסים לתחילת המסלול.
- מסלול לוחם – כ־18 חודשים. כולל טירונות חי״ר, טירונות יחידה, קורס מ״כים סיירות, ומסלול הכשרה ייעודי.
- גיוס ליחידה – מחזור גיוס יחיד בשנה, בחודש אוגוסט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וויטני ראס ואוסטין לונג, "בחזרה לאוסיראק – הערכת היכולת של ישראל להרוס את מתקני הגרעין של אירן", "נתיב", גיליון 117/118, ספטמבר 2007, תרגום לעברית:[10] ד"ר יובל ברנדשטטר, מאורכב בארכיון האינטרנט, עמ' 7
- נייר העבודה המקורי (באנגלית):
Raas and Long, “Osirak Redux? Assessing Israeli Capabilities to Destroy Iranian Nuclear Facilities”, April 2006, "International Security", Vol. 31, No. 4 (Spring, 2007), MIT Press, on ETH Zurich website, p. 12
- 5707, באתר "הייד פארק", מאורכב בארכיון האינטרנט
- יחידה 5707 – מידע ותמונות, באתר "פרש", דיון החל מ-27 בדצמבר 2007
- אמיר בוחבוט, הכוח ששומר על טייסי חיל האוויר מתחת לאדמה, באתר וואלה, 20 במאי 2017
- תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, בניין הכוח למבצע "ערצב 19" (1982-1973), בין הקטבים , גיליון 20–21, 1 ביולי 2019, עמ' 102
- שלמה ברום, מודיעין חיל האוויר במלחמת לבנון הראשונה, מבט מל"מ 92, ספטמבר 2022, עמ' 20
- 10 יחידות בצה"ל שלא קיימות יותר!, באתר KatlanTV, 2 בנובמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר בוחבוט, הכוח ששומר על טייסי חיל האוויר מתחת לאדמה, באתר וואלה, 20 במאי 2017
- ^ סמל יחידה 557, באתר Israel Insignia
- ^ 1 2 3 4
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, בניין הכוח למבצע "ערצב 19" (1982-1973), באתר צה"ל, 1 ביולי 2019, עמ' 102 (לקריאת המאמר בפורמט PDF)
- ^ 1 2 לפי חלק מהמקורות הגלויים במדיה, כינוי זה משויך ליחידת שלדג.
- ^ Unit 5707, on SpecWarNet.net – Worldwide directory of special forces and government agencies
- ^ שלמה ברום, מודיעין חיל האוויר במלחמת לבנון הראשונה, מבט מל"מ 92, ספטמבר 2022, עמ' 20
- ^ חטיבה מרחבית ארזים ונץ 1, בעמוד הפייסבוק של הִיסְטוֹרְיָה בְּסְמָלִים, 25 במאי 2020
- ^ סודאי גיא ז"ל, באתר יזכֹּר – לחללי חיל-האוויר
- ^ ספר יחידה 636 'ניצן' – אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 42
- ^ בחזרה לאוסיראק.הערכת היכולת של ישראל להרוס את מתקני הגרעין של איראן, באתר "אם תרצו", 20 בספטמבר 2007, מאורכב בארכיון האינטרנט
