לדלג לתוכן

תנועה פוליטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תנועה פוליטית היא תנועה חברתית הפועלת בזירה הפוליטית, לשנות את מדיניות הממשלה או לקדם ערכים חברתיים.[1] לרוב, תנועות פוליטיות מתנגדות למרכיב מסוים בסטטוס קוו. תנועה פוליטית עשויה להיות מאוגדת סביב אידאולוגיה, מגזר, או דת.

לעומת מפלגה, תנועה פוליטית לא פועלת לתפוס את השלטון ולא מחויבת בכללים ובחוקים המושתים על מפלגות, אך חברים בתנועה הפוליטית עשויים להתארגן כמפלגה, או להצטרף למפלגה קיימת. חלק מהתנועות הפוליטיות הופכות לבסוף למפלגות או מתמזגות לתוך מפלגות קיימות.

תנועות פוליטיות יכולות לפעול ברמה מקומית, אזורית, לאומית או בין-לאומית. יש שמטרתן לשנות את מדיניות הממשלה בתחומים חברתיים מגזריים כגון שוויון זכויות לנשים, נכים, הומוסקסואלים וקבוצות מיעוט באוכלוסייה, יש המייצגות אידאולוגיות חברתיות כמו מדיניות סביבתית, סולידריות חברתית, אנטי קפיטליזם, סוציאליזם וקומוניזם, ואחרות פועלות להגשמת שאיפות דתיות, אנטי דתיות, לאומיות ולאומניות.

דרכי הפעולה של התנועות כוללות בדרך כלל הפצה רחבה ונמרצת של משנתם הפוליטית, ושל תפיסת העולם בה דוגלים חברי התנועה; הן יוזמות פעולות ציבוריות ובכלל זה פעולות מחאה והפגנות נגד המשטר או הממשלה, או בעדן, במטרה ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות.

כיוון שתנועות לא משתתפות בבחירות ולא נכללות בסקרים פוליטיים יש קושי בהערכה של מספר התומכים בהן.

מאפייני תנועה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידאולוגיה או מטרה משותפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל תנועה פוליטית יש רעיון מרכזי, אידאולוגיה או מטרה שהיא שואפת לקדם.

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות פוליטיות נעות בין מבנים רופפים ואנרכיים לבין ארגונים מסודרים עם מנהיגים, מחלקות, דוברות ותקשורת ברורה, דוגמאות:

  • "הפנתרים השחורים" (בישראל), המייסדים היו המנהיגים והם עסקו והשתתפו בכלל הפעילויות של התנועה.
  • "אחים לנשק", תנועה פוליטית עם ועדת היגוי, מטה, גיוס תרומות, דוברות ויחסי ציבור, צוותי שטח ועוד.[2][3]
  • "עומדים ביחד", עם מבנה מאורגן הכולל: מחלקת ניהול, מחלקה ציבורית, מחלקת בניית כוח, מחלקת גיוס משאבים, מחלקת מעגלים מקומיים, מחלקת סטודנטים, מחלקת תוכן ומדיה.[4]

תמיכה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה פוליטית זקוקה לתמיכה מצד קבוצות או שכבות מסוימות באוכלוסייה. לעיתים היא מצליחה לגייס תומכים רבים, כמו התנועה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט (2006–2011) שנוהלה על ידי משפחת שליט, בסיוע אזרחים וארגונים, ניהלה קמפיין ציבורי רחב, בארץ וכן בעולם, כדי להביא לשחרורו משבי חמאס והצליחה לגייס תמיכה של כ-70% מהציבור הישראלי.[5] ולעיתים מדובר בתנועה פוליטית קטנה כפי שהייתה "כך" תנועתו של הרב כהנא (עד שהוצאה מחוץ לחוק).

אמצעים להשגת מטרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה פוליטית משתמשת באסטרטגיות מגוונות, כגון: מחאות והפגנות, פעילות חקיקתית, קמפיינים בתקשורת, יצירת בריתות פוליטיות.

במקרים מסוימים, תנועה פוליטית (בייחוד רדיקלית) עלולה לפעול בדרך לא-חוקית או אלימות, כמו ארגון השמאל הרדיקלי "מצפן", וארגון הימין הקיצוני "המחתרת היהודית".

מוטיבציה לשינוי או שימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן תנועות הפועלות למען שינוי המצב הקיים (רפורמיסטיות או מהפכניות) וישנן תנועות שמרניות שמטרתן לשמר את המצב, או לחזור לערכים מסורתיים.

השפעה על המערכת הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות פוליטיות פועלות לעיתים מחוץ למערכת הפוליטית הרשמית, אך מטרתן להשפיע עליה באמצעות דעת קהל, שינוי חקיקה, או מינוי נציגים לשלטון.

אורך חיים משתנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות פוליטיות יכולות להיות קצרות טווח ולהתפרק לאחר השגת מטרתן או ארוכות טווח ולהפוך לגופים מבוססים, כגון מפלגות פוליטיות.

תשתית אידאולוגית ורוחנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות, התנועה נשענת על רעיונות פילוסופיים, דתיים או לאומיים כדי להצדיק את מטרותיה ולגייס תמיכה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אמיר בר-אור, "מן היסוד" – נפתוליה של תנועה פוליטית-רעיונית, עיונים בתקומת ישראל, 4, תשנ"ד, עמ' 478–493.
  • מרדכי בר-און, שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה–1985.
  • צבי רענן, גוש אמונים, תל אביב: ספרית הפועלים, תשמ"א–1980.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנועה פוליטית בוויקישיתוף

ארכיון אסף פרסומי מפלגות ותנועות, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Thomas R. Rochon, David S. Meyer, Coalitions & Political Movements: The Lessons of the Nuclear Freeze, Lynne Rienner Publishers, 1997, עמ' 166-164, ISBN 978-1-55587-744-6. (באנגלית)
  2. ^ עמי, ליאור בן (2023-07-27). ""נרדמנו המון שנים, עכשיו אנחנו חוזרים לחזון משותף": מאחורי הקלעים של מחאת "אחים לנשק"". Ynet. נבדק ב-2025-01-19.
  3. ^ פודקאסט, Geekonomy - פרק #760 – אחים לנשק, באתר Geekonomy, ‏2023-08-06
  4. ^ מי אנחנו من نحن, באתר standing-together (באנגלית)
  5. ^ ynet (2008-07-06). "70% מהציבור: לשחרר מחבלים תמורת שליט". Ynet. נבדק ב-2025-01-19.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.