תומאס מלתוס

תומאס מלתוס
Thomas Malthus

לידה	13 בפברואר 1766 ווסטקוט , בריטניה
פטירה	23 בדצמבר 1834 (בגיל 68) באת', הממלכה המאוחדת
שם לידה	Thomas Robert Malthus
מדינה	ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	ג'יזס קולג', קיימברידג' אוניברסיטת קיימברידג' אקדמיית וורינגטון
השקפה דתית	אנגליקניזם
בן או בת זוג	הארייט אקרסול
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית

תומאס רוברט מלתוס (באנגלית: Thomas Robert Malthus;‏ 13 בפברואר 1766 – 23 בדצמבר 1834) היה כומר, דמוגרף וכלכלן פוליטי אנגלי, אשר נודע בעיקר בשל תחזיותיו הקודרות, שהשפיעו רבות על חוקרי מדעי החברה בזמנו.

תולדות חייו והגותו

ערך מורחב – מלתוסיאניזם

Essay on the principle of population, 1826

מלתוס נולד למשפחה אמידה. אביו היה חבר אישי של הפילוסוף דייוויד יום, ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' למד מגוון תחומים, וזכה בפרסים על נאומיו באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא השלים את תואר המאסטר בתחום ב-1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כריאקציה להשקפות האופטימיות של אביו וחבריו, ובפרט רוסו וויליאם גודווין. בשנת 1798 פרסם מלתוס את ספרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה".

הטענה המרכזית בספר היא כי בעוד שאוכלוסיית העולם מכפילה את גודלה מדי תקופה, ייצור המזון גדל לאט יותר, והתוצאה תהיה צמצום משמעותי של כמות המזון הזמינה לכל אדם. תחזית זו התבססה על הרעיון שהאוכלוסייה גדלה בשיעור הנדסי, ואילו אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות הדבר לפי מלתוס היא קטסטרופה ורעב כבד אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.

השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה: בעבר, פוריות שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס לעומת זאת, הסתכל על פוריות מפרספקטיבה חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי אף על פי שעובדים רבים מגדילים את סך התוצר הרי שהגידול באוכלוסייה מקטין את התוצר לנפש. רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת ג'וליאן סימון , ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו, אשר נמנעה בעיקר עקב ההתקדמות הטכנולוגית (ובמיוחד המהפכה הירוקה, התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה הופחתה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס.

כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מהתפוצצות אוכלוסין. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח האגרומכניקה – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד החיטה שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו דשנים וחומרי הדברה שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני חיטה ואורז המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

בשנות השלושים של המאה ה-19, כתיבתו של מלתוס השפיעה על הרפורמות שהנהיגו הוויגים (מפלגה בריטית בעלת השפעה), אשר יצרו את חוק העניים של 1834. התאוריה של מלתוס השפיעה גם על שני המייסדים של תורת האבולוציה – צ'ארלס דרווין ואלפרד ראסל וואלאס. דרווין כתב: "באוקטובר 1838... הזדמן לי לקרוא לשם שעשוע (את מה שכתב) מלתוס על אוכלוסייה, ומאחר שהייתי מוכן היטב להעריך את המאבק לקיום בכל מקום לאור תצפית ארוכה ומתמשכת על ההרגלים של בעלי חיים וצמחים, (הרעיון) הזה הכה בי כברק, שבנסיבות אלה וריאציות עדיפות נוטות להישמר, ואילו וריאציות נחותות יושמדו. כתוצאה, נוצר מין חדש..."

בספרו הידוע "מוצא המינים" דרווין הצביע על כך שהתאוריה שלו היא יישום הדוקטרינה המלתוסיאנית, באזור שבו הגורם של אינטליגנציה אנושית אינו מעורב. ואילו וואלס טען, כי מדובר בצירוף מקרים מעניין מאוד שגם הוא וגם דרווין הובלו לתאוריה של אבולוציה באופן עצמאי, על ידי קריאה של מלתוס.

השפעתו של מלתוס הייתה רבה גם על פרנסיס פלייס , אשר תנועתו הנאו-מלתוסיאנית הייתה הראשונה לתמוך במניעת הריון. ואילו הדאגה מהתאוריה של מלתוס, אף עזרה לקדם את הרעיון של מפקד תושבים לאומי בבריטניה. במהדורה השנייה של חיבורו הוא הציע "איפוק מוסרי" - דחייה של נישואים בעשר עד חמש עשרה שנים, והתנזרות מלאה מיחסי מין, כמחסום בפני גידול האוכלוסייה.

מלתוס התחתן ב-1804, לו ואשתו היו 3 ילדים. ב-1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ואולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב-East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי השפל הגדול ועבודותיו של ג'ון מיינרד קיינס.

מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.

התאוריה של מלתוס, ספגה ביקורת לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות התקדמות טכנולוגית, ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם נאו-מלתוסיאנים אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין רעב גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. וזאת, לא עקב מחסור אלא עקב עודף מזון בעולם אשר אינו מחולק בצורה שווה.^{[דרושה הבהרה]} ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

ראו גם

• אנטי-נטליזם
• התפוצצות אוכלוסין

• The International Society of Malthus
• Korotayev A., Malkov A., Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Compact Macromodels of the World System Growth. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00414-4[1]
• Korotayev A., Malkov A., Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Secular Cycles and Millennial Trends. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00559-0[2]
• Korotayev A. & Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Secular Cycles and Millennial Trends in Africa. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00560-4URSS.ru - Buy the book: Korotayev A., Khaltourina D. / Introduction to Social Macrodynamics: Secular Cycles and Millennial Trends in Africa / 2006 / / ISBN 5-484-00560-4, באתר urss.ru

לקריאה נוספת

• עודד גלאור ואורי כץ, מסע האנושות, כנרת זמורה-דביר, 2020.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס מלתוס בוויקישיתוף

• אורי כץ, "הנוקמים: מלחמת האינסוף": האם ת'אנוס צודק?, באתר הארץ, 14 במאי 2018
• על עקרון האוכלוסייה בפרויקט גוטנברג (אנגלית)
• תומאס מלתוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תומאס מלתוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי תומאס מלתוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• תומאס מלתוס (1766-1834), דף שער בספרייה הלאומית