שקע מריאנה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שקע אוקייני  |
| על שם |
איי מריאנה |
| נתונים ומידות | |
| עומק |
תהום צ'לנג'ר |
| מיקום | |
| מיקום |
איי מריאנה הצפוניים |
| קואורדינטות | 11°21′N 142°12′E / 11.35°N 142.2°E |
|
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)   שקע מריאנה | |
  | |
שקע מריאנה (באנגלית: Mariana Trench), המכונה גם "תהום מריאנה", הוא שקע אוקיאני, הנקודה העמוקה ביותר הידועה והנגישה בקרום כדור הארץ. השקע ממוקם במערב האוקיינוס השקט ממזרח לאיי מריאנה וכ-350 קילומטרים דרום מערבית לגואם. אורכו כ-2,550 קילומטר, ורוחבו הממוצע כ-69 ק"מ בלבד. העומק המקסימלי של השקע הוא 11,022 מטר מתחת לפני הים, בנקודה המכונה "תהום צ'לנג'ר", בחלקו הדרומי של השקע. בעומק זה יוצר עמוד המים לחץ של 1,086 בר, שהם כ-1,071.8 אטמוספירות.
היווצרות השקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקע מריאנה נמצא בגבול שבין שני לוחות טקטוניים, ולאורכו מתרחשת הפחתה של הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח מריאנה הקטן ממנו. מכיוון שהלוח הפסיפי הוא הגדול והעתיק מבין הלוחות הטקטונים המרכיבים את קרום כדור הארץ, הרי שהחומר ממנו הוא עשוי הוא גם הצפוף ביותר והכבד ביותר, ולכן בתנועתו בכיוון מטה מתחת ללוח מריאנה, הוא יוצר לחץ חזק יותר על קליפת הכדור ובכך יוצר שקע עמוק במיוחד. תנועה זו גורמת גם לתנועה בכיוון מעלה וליצירת איי מריאנה.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקע מריאנה מופה ונמדד לראשונה בשנים 1872–1876 על ידי משלחת המחקר של הספינה צ'לנג'ר. המדידות הראשונות שבוצעו בעזרת כבלים ומשקולות הראו עומק מקסימלי של 9,636 מטר מתחת לפני הים. מדידה מודרנית יותר, שהתבססה על סריקת סונאר בשנת 1951, גילתה כי "תהום צ'לנג'ר" הוא המקום העמוק ביותר בשקע, בעומק 10,900 מטר. בשנת 1957 פורסם כי ספינת מחקר סובייטית מדדה עומק מקסימלי של 11,034 מטר. בשנים הבאות נעשו מספר מדידות עומק נוספות באמצעות ציוד משוכלל ומדויק יותר. כולן מורות על עומק מקסימלי של כ-11,000 מטר מתחת לפני הים ובסטיית מדידה של עשרות מטרים בודדים. בשנת 2003 פורסם כי קבוצת מחקר מהוואי איתרה נקודה נוספת, עמוקה אף יותר מאשר תהום צ'לנג'ר, אך לא נמסר מידע אודות מיקומה ועומקה.
צלילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלילה המאוישת הראשונה אל שקע מריאנה בוצעה באמצעות הבתיסקף "טריאסטה" של צי ארצות הברית ב-23 בינואר 1960. הצוללנים היו הקצין דון וולש וחוקר המעמקים המפורסם ז'אק פיקאר. להפתעתם, גם בעומק העצום התגלו להם יצורים חיים ובהם דגים וחסילונים וכן אצות פולטות אור. צלילות בלתי מאוישות בוצעו ב-1995 וב-2009, אך לא פורסמו ממצאים נוספים מהן. ב-26 במרץ 2012 ביצע הבמאי ג'יימס קמרון צלילה באמצעות צוללת אנכית במשקל 12 טון ובאורך שבעה מטרים[1]. צלילה זו היא חלק מהפקתו של סרט דוקומנטרי מדעי על המקום. בצלילה זו אספה הצוללת דגימות מן הקרקעית וכן תמונות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תהום צ'לנג'ר (באנגלית)
- אתר חדשות ערוץ 2, היכונו ל"אווטאר 2": יצולם מתחת למים בנקודה העמוקה בעולם, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2010
- חדשות 2, הכי עמוק שאפשר: חברת וירג'ין תשיק צוללת-סילון, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2010
- על מין חדש של מדוזה שהתגלה במקום (באנגלית,כולל וידאו), סיינטיפיק אמריקן, 28 באפריל 2016
- שקע מריאנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, הבמאי ג'יימס קמרון צלל לנקודה העמוקה בעולם, באתר ynet, 26 במרץ 2012
| בקרת זהויות |
|
|---|