שריפות הענק ברוסיה (2010)
 | |
| תאריך התרחשות |
2010  |
|---|---|
| תאריך התחלה |
יולי 2010 |
| תאריך סיום |
אוגוסט 2010 |
| משך האסון |
יולי 2010 – אוגוסט 2010 (כ־32 ימים) |
| במדינות או באזורים |
 רוסיה |
| הרוגים |
54 |
  | |
שריפות הענק ברוסיה בשנת 2010 היו אירוע בו פרצו מאות שריפות יער ברחבי המדינה, בעיקר במערב רוסיה. השריפות, שהחלו בסוף יולי ונמשכו עד תחילת ספטמבר, נגרמו כתוצאה מגל חום קיצוני שהתאפיין בטמפרטורות שיא וחום כבד. האירוע גרם לנזקים עצומים והשפיע באופן משמעותי על חיי התושבים והסביבה.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריפות ברוסיה בקיץ 2010 היוו אירוע חסר תקדים שהשפיע על חיי מיליוני אנשים והותיר חותם משמעותי על המדינה. גל החום הקיצוני, שהחל באמצע יוני ונמשך עד אמצע אוגוסט, יצר תנאים אידיאליים להתפשטות השריפות. טמפרטורות שנעו בין 35 ל-41 מעלות צלזיוס ולחות יחסית נמוכה בין 9% ל-25% תרמו להתפשטות המהירה של האש. אזורים כפריים רבים, בעיקר במרכז ובמערב רוסיה, סבלו מהרס רב, ויותר מ-14 אזורים נפגעו.[2][1]
השריפות גרמו להרס כפרים שלמים ולמותם של עשרות אנשים, כאשר לפחות 50 אנשים נהרגו ומאות נוספים נפגעו. בערים הגדולות כולל במוסקבה סבלו מזיהום אוויר חמור עקב העשן הכבד שנישא למרחקים ארוכים. האש פגעה גם בתשתיות חיוניות, כולל כבישים ותחנות כוח, וגרמה לאובדן משמעותי של יבולים חקלאיים בשטח של מיליוני דונמים. מצב החירום שהוכרז במדינה הביא לפריסה נרחבת של כוחות הצלה וכבאות, אך מאמציהם לא הספיקו למנוע את הנזק הנרחב.[2]
השריפות חשפו ליקויים משמעותיים בניהול היערות ובתקנות הפיקוח על האש, מה שהוביל לשינויים חקיקתיים במערכת היערנות הרוסית. כתוצאה מהאירוע, נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, פיטר את ראש סוכנות היערנות הפדרלית והעביר את הסוכנות לכפיפות ישירה לממשלה. חקיקת היערנות שונתה במטרה לשפר את הפיקוח והשליטה באזורים הפגועים.[2]
האש פגעה גם בתשתיות חיוניות, כולל כבישים ותחנות כוח, וגרמה לאובדן משמעותי של יבולים חקלאיים בשטח של מיליוני דונמים. מצב החירום שהוכרז במדינה הביא לפריסה נרחבת של כוחות הצלה וכבאות, אך מאמציהם לא הספיקו למנוע את הנזק הנרחב.[3]
כוחות הכיבוי ברוסיה המשיכו להיאבק בגל השריפות, כאשר לפחות 500 שריפות יער פקדו את אזור מוסקבה ומערב הרי אורל. כ-2,000 כבאים וחיילים נאבקו בשריפה שאיימה לפגוע במתקן גרעיני בסארוב, אך הצליחו להשתלט עליה. הנשיא דמיטרי מדבדב זעם על ראשי הצבא והדיח קצינים בכירים בחיל הים בעקבות ההרס של 13 האנגרים לציוד אווירי ו-200 כלי טיס שנפגעו כליל.[3]
השפעות והשלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השריפות היוו אירוע קטסטרופלי בעל השלכות מרחיקות לכת על בריאות הציבור, הכלכלה והסביבה. העשן הכבד שנגרם מהשריפות השפיע לרעה על בריאותם של מיליוני אנשים, בעיקר בערים הגדולות כמו מוסקבה. תושבים רבים סבלו ממחלות נשימה, ושיעור התמותה עלה בצורה משמעותית עקב זיהום האוויר החמור. בתי החולים במוסקבה ובערים סמוכות נאלצו לקלוט נפגעים רבים משריפות ומזיהום האוויר, מה שהוביל למצוקת מקומות אשפוז ולצורך בטיפול רפואי דחוף.[3]
הנזקים הכלכליים היו נרחבים אף הם. השריפות גרמו להרס כפרים שלמים, תשתיות חיוניות כמו כבישים ותחנות כוח, וכן לאובדן משמעותי של יבולים חקלאיים בשטח של מיליוני דונמים. החום הכבד והעשן גרמו לפגיעה קשה בחיי היומיום של התושבים ובפעילות הכלכלית באזורים הנפגעים. בנוסף, שריפות פגעו גם במתקנים צבאיים ובמתקנים גרעיניים, מה שהוביל לנזקים נוספים ולהגברת החשש מפני תאונות נוספות.[3]
הפגיעה בסביבה הייתה קשה במיוחד. אזורים נרחבים של יערות ושטחים ירוקים נהרסו, מה שפגע במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות המקומיות. השיקום של האזורים הפגועים דרש זמן ומשאבים רבים, והפגיעה במערכות האקולוגיות השפיעה על התהליכים הטבעיים ועל בעלי החיים באזור. בנוסף, הדמוגרפיה המשתנה ברוסיה, עם העזיבה ההמונית של אזורים כפריים והפיכתם לאזורים מיוערים ללא פיקוח, תרמה להתפשטות האש במהירות ובקלות יחסית.[3]
השריפות חשפו גם ליקויים משמעותיים בניהול היערות ובתקנות הפיקוח על האש ברוסיה. ההתמודדות עם השריפות הצריכה שיפור במערכות החירום והיערנות, וחקיקת חוקים חדשים לשיפור הפיקוח והשליטה באזורים הפגועים. אירוע זה הדגיש את הצורך בהשקעות נוספות בשיפור התשתיות ובתכנון וניהול הסיכונים לטווח הארוך, כדי למנוע אירועים דומים בעתיד[3]
ההשלכות הכלכליות היו נרחבות גם הן, כאשר אובדן היבולים גרם לנזקים כלכליים משמעותיים לחקלאים ולכלכלה המקומית. בנוסף, תשתיות שנפגעו דרשו שיקום יקר וממושך. הערים שנפגעו מהעשן נאלצו להתמודד עם הוצאות נוספות בשל הצורך לספק שירותי בריאות וסיוע לתושבים.[4]
השריפות גם השפיעו על הסביבה והמערכת האקולוגית, כאשר אזורי יערות נרחבים נהרסו והמערכת האקולוגית נפגעה בצורה קשה. השיקום של האזורים הפגועים דורש זמן ומשאבים רבים, והפגיעה במגוון הביולוגי הייתה משמעותית.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Russia Wildfires 2010 · Global Voices, Global Voices (באנגלית)
- ^ 1 2 3 J. C. Witte, A. R. Douglass, A. da Silva, O. Torres, R. Levy, B. N. Duncan, NASA A-Train and Terra observations of the 2010 Russian wildfires, Atmospheric Chemistry and Physics 11, 2011-09-08, עמ' 9287–9301 doi: 10.5194/acp-11-9287-2011
- ^ 1 2 3 4 5 6 השריפות ברוסיה: מוסקבה שוב מכוסה בענן עשן, באתר ynet, 4 באוגוסט 2010
- ^ 1 2 Tatiana Nefedova, The 2010 Catastrophic Forest Fires in Russia: Consequence of Rural Depopulation?, Cham: Springer International Publishing, 2021, עמ' 71–79, ISBN 978-3-030-49920-4. (באנגלית)