שצ'צ'ין

שצ'צ'ין
**Szczecin**
סמל שצ'צ'ין סמל שצ'צ'ין	דגל שצ'צ'ין דגל שצ'צ'ין
מדינה	פולין
פרובינציה	פומרניה המערבית
ראש העיר	Piotr Krzystek
תאריך ייסוד	המאה ה-8
שטח	301 קמ"ר
גובה	131 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	396,168 (דירוג: 7, 31 במרץ 2021)
‑ במטרופולין	777,000 (31 בדצמבר 2020)
קואורדינטות	53°25′N 14°35′E / 53.417°N 14.583°E
אזור זמן	UTC +1
	www.szczecin.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי שצ'צין

שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin ‏Szczecin^ⓘ‏^Ⓘ‏, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר. שצ'צין היא בירת פרובינציית פומרניה המערבית והעיר הגדולה ביותר הנמצאה בה, ובעבר הייתה בירת דוכסות פומרניה. היא הנמל הפולני הגדול ביותר על חוף הים הבלטי, וחיים בה 398,255 תושבים, נכון ל-31 בדצמבר 2020.

העיר, שנזכרת לראשונה במאה ה-8 כמצודה סלאבית במוצא האודר, גדלה בתוך כ-400 שנים למרכז עירוני הכולל כ-5,000 תושבים. האוכלוסייה הסלאבית המירה את דתה לנצרות במהלך המאה ה-12 תחת שלטונה של שושלת גריפין (אנ') על פומרניה. העיר קיבלה מעמד אוטונומי בשנת 1243 ושימשה כבירת דוכסות פומרניה עד שנת 1630. משנת 1648, בהתאם לתנאי שלום וסטפאליה, הועברה העיר לריבונות ממלכת שוודיה. לאחר המלחמה הצפונית הגדולה עברה העיר עם סביבתה לממלכת פרוסיה, ועם איחוד גרמניה (המאה ה-19) - הייתה לחלק מהקיסרות הגרמנית.

עד מלחמת העולם השנייה השתייכה העיר לפרוסיה ואוכלוסיית העיר ברובה (99%) הייתה דוברת גרמנית. אולם בסיום המלחמה גורשו הגרמנים, והעיר סופחה לפולין, בהיותה בירת חבל פומרניה, למרות מיקומה ממערב לקו אודר-נייסה.

תולדות שצ'צין

העיר עברה מיד ליד – תחת שלטון פולין, האימפריה הרומית הקדושה, פרוסיה, דנמרק ושוודיה. קיום היישוב תועד לראשונה במאה ה-8 כאשר שבטים סלאביים במקום עסקו במסחר ובדיג. שבטים אלה נקלטו למדינה הפולנית החדשה שנוצרה בסביבות 970, אולם בשנת 1005 מרדו התושבים המקומיים על מנת לשמור על דתם הפגאנית, וכתוצאה מכך העניק להם מלך פולין, מיישקו הראשון, אוטונומיה מיוחדת בתחום הדת והכלכלה. הוויתורים לפגאנים הכעיסו את האימפריה הרומית הקדושה, אולם בזמן שלטון בולסלאב השלישי, האזור התנצר ברובו.

החל מהמאה ה-12 התפתחה העיר מתוך שלושה חלקים – אחד סלבי ("ונדי" בלשון הגרמנים) ושניים גרמניים. שצ'צין הוכרה כעיר בשנת 1243 על ידי הדוכס הסלבי של פומרניה ברנים הראשון המכונה "הטוב". באותן השנים התפתחה בעיר קהילה גרמנית גדולה.

בשנת 1309, תחת שרביטו של אוטו הראשון דוכס פומרניה, בנו של ברנים, הפכה העיר לבירת הדוכסות של פומרניה שנשלטה על ידי בית גרייפן (Greifen, בפולנית: Gryfici). בין השנים 1243–1630 התפתחה שצ'צין, הקרויה בגרמנית "שטטין", מאוד מבחינת המסחר והתחבורה. בשנת 1278 היא הצטרפה לברית ערי הנזה ויצרה קשר מועדף עם העיר פרנקפורט על האודר. בשנת 1451 ו-1464 סבלה העיר ממגפת דבר.

אחרי חדירת הרפורמה הלותרנית הוקם בעיר בית ספר תיכון חילוני שנקרא "פדגוגיום". ב-1570 נערכה בשטטין ועידת שלום ששמה קץ ל"מלחמת שבע השנים הצפונית" בין ממלכות שוודיה ודנמרק-נורווגיה (הסכם שטטין (1570)).

בהסכם שטטין (1630), שנחתם במהלך מלחמת שלושים השנים, איבדה שושלת גרייפן את העיר לטובת הכתר השוודי, וב-1637 נפטר אחרון דוכסי גריפין, בוגיסלב ה-14. בעקבות שלום וסטפאליה (1648) והסכם שטטין (1653), שנחתם בעקבותיו, הפכה העיר לבירת פומרניה השוודית. בהיותה מנותקת מההנזה, וממוקמת בלב אזור קרבות וסכסוכים בין שוודיה וברנדנבורג-פרוסיה, נפגעה כלכלת העיר והיא סבלה ממיתון ממושך.

ב-1677, במהלך מלחמת סקונה, נכבשה העיר זמנית על ידי הנסיך פרידריך וילהלם מברנדנבורג. במהלך המלחמה הצפונית הגדולה הצליח המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הראשון לכבוש את העיר ב-1713. השוודים, שלא הכירו בתבוסתם, נסוגו מהאזור רק לאחר שבע שנים, ב-1720, עם חתימת הסכמי סטוקהולם.

שצ'צין השתייכה לפרוסיה בין השנים 1720–1918, במסגרת הרייך השני הגרמני. במאה ה-18 הביאו השלטונות הפרוסיים לעיר אלפי הוגנוטים, שהתיישבו בה ותרמו לפיתוחה. שצ'צין הפכה שוב לאחת הערים העשירות והחשובות על חופי הים הבלטי, ומלכי פרוסיה ביצרו אותה. אולם בשנת 1806, בעת מלחמות נפוליאון, נכבשה העיר ללא קרב על ידי הצרפתים והוחזקה על ידם עד 1813. ב-1815 הייתה לבירת המחוז הפרוסי פומרניה. בניית מסילות הברזל בין שטטין לעיר הבירה ברלין בשנת 1843 והרחבת הנמל סייעו להפיכת העיר למרכז תעשייתי חשוב. לאחר מכן נבנו מסילות ברזל גם אל מכרות שלזיה. אחרי 1870 הוקמו שכונות מגורים חדשות, לעיר סופחו יישובים נוספים ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטטין יצאה שלמה וללא פגע ממלחמת העולם הראשונה.

אחרי 1918 החלה כלכלת שטטין לדעוך. עם הקמתה מחדש של המדינה הפולנית העצמאית, נותקה העיר מהשטחים החקלאיים הרחבים של "פולין הגדולה" וגם מהמכרות של שלזיה. חשיבותה של העיר ירדה לטובת רוסטוק ובמיוחד לטובת המבורג. ב-1939 נוצרה "שטטין רבתי" על ידי העברת יישובים נוספים מהסביבה לתחום שיפוטה.

מלחמת העולם השנייה החריבה 65% מהעיר, וב-26 באפריל 1945 כבש אותה צבא ברית המועצות. בוועידת ילטה שהתקיימה חודשיים לפני כן הוחלט להשאיר את שטטין באזור הגרמני ולקבוע את הגבול החדש של פולין בסמוך לעיר קולוברז', כלומר 75 ק"מ צפון-מזרחית לשטטין, בעוד פולין תקבל את קניגסברג. אולם סטלין חזר בו מהסכמה זו, מפני שנזקק לעיר נמל בים הבלטי שתהיה נגישה לכל אורך השנה, לרבות בחורף, ודרש כי שטטין תסופח לפולין. במקביל, קניגסברג הועברה לרוסיה תחת השם החדש קלינינגרד. בהתאם לרצונו של סטלין סופחה העיר שטטין לפולין בהתאם להחלטת ועידת פוטסדאם מאוגוסט 1945, למרות התנגדותו של צ'רצ'יל. כחלק מסיפוחה, העיר חזרה להיקרא בשמה הפולני שצ'צין. צ'רצ'יל הזכיר אחר כך את העיר בנאומו המפורסם בפולטון ב-5 במרץ 1946: "משטטין בים הבלטי ועד טריאסט בים האדריאטי נפל מסך ברזל החוצה את היבשת".

בזמן השואה נרצחו רוב יהודי העיר. אחרי מלחמת העולם השנייה גורשה מרבית האוכלוסייה הגרמנית. הפולנים, שלא היוו לפני 1945 אלא 6% מכלל התושבים, קיבלו עידוד לבוא להתיישב בה בהמוניהם. חלק באו מווילנה וממרכז פולין; בעוד חלק אחר, כולל מספר מסוים של אוקראינים באו משטחי פולין אחרים במזרח שסופחו לברית המועצות.

תחת השלטון הקומוניסטי הפולני הייתה שצ'צין לבירת פומרניה המערבית ונבנתה מחדש. בשנת 1970 פרץ בעיר מרד של האיגודים המקצועיים, בתמיכת עמיתיהם מגדנסק ומשלזיה. הם הציתו אש במשרדי הנהגת המפלגה הקומוניסטית המקומית. בשנת 1980 פתח האיגוד "סולידריות" בעיר במרד דומה. סיום השלטון הקומוניסטי (1980–1990) והפיכתה של פולין למדינה דמוקרטית, איפשרו את צמיחתה הכלכלית המהירה של שצ'צין.

היהודים בשצ'צ'ין

במאה ה-13- 14 חיו בדוכסות הפומרנית יהודים ספורים בלבד. אחרי תקופה בשנים 1663–1667 ידוע על כ-70 סוחרים יהודים פעילים באזור, אבל רובם לא התגוררו בו דרך קבע. משנת 1695, אחרי תקופות ארוכות של נידוי, ניתן שוב חופש יחסי לפעילות מסחרית של יהודים באזור, ובשנת 1777 נתן המלך פרידריך הגדול אישור ליהודים להתיישב גם בערים מבוצרות כדוגמת שצ'צ'ין. הקהילה היהודית בשצ'צ'ין נוסדה רשמית ב-1816. החל משנת 1847 זכו יהודי העיר לשוויון זכויות, יחד עם שאר יהודי פרוסיה. מאז ועד ימי היטלר פרחו הקהילות היהודיות במקום וניהלו חיים פוריים ומשגשגים. בשנת 1939 נספרו בעיר 2,365 יהודים, כ-0.9% מאוכלוסיית העיר.

ב-9 - 10 בנובמבר 1938 נחרבו בתי הכנסת המרכזיים בשצ'צ'ין בפרעות "ליל הבדולח". בשנים 1938 - 1939 החרים הגסטפו את הארכיונים של הקהילות היהודיות בעיר ובהם רשימת המשפחות היהודיות. כך היו כאלף ומאתיים יהודי שצ'צ'ין הראשונים שהובלו ללובלין, בטרנספר בפברואר 1940. הם שוכנו בהתחלה בצריפים זמניים או התארחו אצל הקהילות היהודיות המקומיות. אודילו גלובוצניק, המפקד החדש של האס אס והמשטרה במחוז לובלין, דרש שאת המזון יספקו להם בני עמם, ואם לא יספיק, הוסיף, "אז שימותו מרעב". רבים מהם אכן מתו, בגלל תנאי מחיה קשים ומכות. אלה ששרדו נרצחו מאוחר יותר במחנות ההשמדה.

בפקודת הימלר הוחרמו ב-4 באפריל 1941 כל נכסי היהודים שגורשו מפומרניה, והועברו לרשות המדינה. בשנת 1942 שימש נמל שצ'צ'ין תחנה להובלת יהודי נורווגיה להשמדה באושוויץ.

כיום קיימת בשצ'צ'ין קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות יהודים.

ערים תאומות

לקריאה נוספת

מרטין גילברט - אטלס השואה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1986
Shaul Friedlander, Nazi Germany and the Jews 1939-1945 - The Years of Extermination (שאול פרידלנדר - גרמניה והנאצים 1939–1945 - שנות ההשמדה), NYC 2007 Harper Collins Publishers

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של שצ'צ'ין (בפולנית)

שצ'צ'ין, ברשת החברתית פייסבוק
שצ'צ'ין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שצ'צ'ין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שצ'צ'ין (פולין), דף שער בספרייה הלאומית

הערים הגדולות של פולין אומדן רשמי מתאריך 31 במרץ 2021^{[אוכלוסין 1]}
^ POLAND: Major Cities
	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה
ורשה קרקוב
	1	ורשה	מזוביה	1,860,281	11	קטוביץ	שלזיה	285,711	לודז' ורוצלב
	2	קרקוב	פולין קטן	800,653	12	גדיניה	פומרניה	245,222
	3	לודז'	לודז'	672,929	13	צ'נסטוחובה	שלזיה	213,107
	4	ורוצלב	שלזיה תחתית	670,642	14	ראדום	מזוביה	201,601
	5	פוזנן	פולין גדול	546,859	15	טורון	קויאוויה-פומרניה	198,273
	6	גדנסק	פומרניה	486,022	16	ז'שוב	פודקרפצקיה	195,871
	7	שצ'צ'ין	פומרניה המערבית	396,168	17	סוסנוביץ	שלזיה	193,660
	8	בידגושץ'	קויאוויה-פומרניה	337,666	18	קיילצה	שוויינטוקז'יסקיה	186,894
	9	לובלין	לובלין	334,681	19	גליביצה	שלזיה	174,016
	10	ביאליסטוק	פודלסיה	294,242	20	זאבז'ה	שלזיה	170,225

[1] POLAND: Major Cities

[אוכלוסין 1]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: שצ'צ'ין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שצ'צ'ין