שפי גולדווסר

שפי גולדווסר
Shafi Goldwasser
	שפי גולדווסר
לידה	1958 (בת 67 בערך); ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב, מתמטיקה
מקום מגורים	ישראל, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קרנגי מלון; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ;
מנחה לדוקטורט	מנואל בלום
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; מכון ויצמן למדע ;
תלמידי דוקטורט	Johan Håstad, ישי מנצור, Tal Malkin, Vinod Vaikuntanathan, Guy N. Rothblum, צביקה ברקרסקי, Daniele Micciancio, William A. Aiello, Daniele Micciancio, Joseph John Kilian, Amit Sahai, סליל ודהן, Adam Sealfon
פרסים והוקרה	פרס הארולד פנדר (2023); פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2021); עמית ACM (2017); פרס חזית הידע של קרן BBVA (2017); פרס טיורינג (2012); פרס עמנואל פיור מטעם IEEE (2011); מדליית בנג'מין פרנקלין (2010); Athena Lecturer (2008); עמית האגודה הבינלאומית למחקר קריפטוגרפי (2007); פרס גדל (2001); פרס גרייס הופר (1996); פרס גדל (1993) ;
בן או בת זוג	ניר שביט
	people.csail.mit.edu/shafi
תרומות עיקריות
	שותפה להמצאת הוכחות באפס ידע, ומגוון פרסומים בולטים אחרים בקריפטוגרפיה ובמדעי המחשב

שפרירה (שפי) גולדווסר (נולדה ב-1958) היא חוקרת ישראלית-אמריקאית בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה. גולדווסר היא פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות. זכתה פעמיים בפרס גדל במדעי המחשב. כלת פרס טיורינג לשנת 2012 (יחד עם סילביו מיקאלי)^[1]. בשנת 2017 נבחרה לעמית ACM.

קורות חיים

גולדווסר נולדה בניו יורק. אביה היה שליח קופת חולים כללית לארצות הברית, והמשפחה חזרה לישראל כשהייתה בת 6. היא גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון עירוני ד'. בשנת 1979 השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קרנגי מלון במתמטיקה שימושית, ובשנים 1981 ו-1983 הוענקו לה תואר שני ותואר שלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הדוקטורט שלה במדעי המחשב, שכותרתו "Probabilistic Encryption: Theory and Applications" נעשה בהנחייתו של מנואל בלום. בשנת 1983 הצטרפה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובשנת 1997 הייתה הראשונה שאיישה בו את הקתדרה על שם חברת RSA, שבה היא מחזיקה עד היום. גולדווסר היא חברת המעבדה למדעי המחשב ולבינה מלאכותית במכון. בשנת 1993 הצטרפה לסגל של מכון ויצמן למדע, במקביל לעבודתה ב-MIT.

עם תחומי המחקר של גולדווסר נמנים תורת הסיבוכיות, קריפטוגרפיה ותורת המספרים החישובית. גולדווסר הייתה שותפה להמצאתן של הוכחות באפס ידיעה, מרכיב חשוב בבנייתם של פרוטוקולים קריפטוגרפיים, באמצעותם יכול צד אחד להדגים לצד השני בוודאות גדולה כרצונו שהוא יודע סוד מסוים, מבלי לחשוף כל מידע על הסוד עצמו. בתחום תורת הסיבוכיות עסקה עבודתה בין השאר במיון של מחלקות סיבוכיות. גולדווסר הדגימה כי בעיות NP-שלמות מסוימות נותרות כאלה גם כאשר מחפשים רק פתרון מקורב להן.

בשנת 2017 הקימה את חברת דואליטי העוסקת באנונימיזציה של מידע. בחברה הושקעו 19 מיליון דולר. בעקבות מגפת הקורונה, המוצר של החברה הותאם לשימוש במעקב אחר חולים בלי לפגוע בפרטיותם.^[2]

פרסים והוקרה

בשנת 1991 קיבלה את פרס החוקר הצעיר מטעם הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.
על הישגיה פורצי הדרך במדעי המחשב הוענק לה פעמיים פרס גדל במדעי המחשב התאורטיים, בשנת 1993 על מאמרה "The Knowledge Complexity of Interactive Proof Systems" ובשנת 2001 על מאמרה "Interactive Proofs and the Hardness of Approximating Cliques".
בשנת 1996 העניק לה ה-ACM את פרס גרייס מארי הופר לאיש המחשוב הצעיר הבולט של השנה.
בשנת 1998 הוענק לה פרס RSA במתמטיקה על תרומותיה הייחודיות לקריפטוגרפיה.
בשנת 2001 התקבלה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, בשנת 2004 נבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 2005 לאקדמיה האמריקאית להנדסה.
בשנת 2011 זכתה בפרס עמנואל פיור מטעם ארגון IEEE.^[3]
זכתה במדליית בנג'מין פרנקלין במדעי המחשב ובמדעים הקוגניטיביים.^[4]
זוכת פרס טיורינג לשנת 2012 ביחד עם סילביו מיקלי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס על "עבודה מהפכנית שהניחה את היסודות התאורטיים לתורת ההצפנה בתחום הסיבוכיות, תוך המצאת שיטות חדשות וחלוציות לאימות יעיל של הוכחות מתמטיות בתחום תורת הסיבוכיות".^[5]
משנת 2015 חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.^[6]
בשנת 2016, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.^[7]
ב-2017 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.^[8]
ב-2017 קיבלה את פרס חזית הידע של קרן BBVA.
2023 - קיבלה את פרס דייקסטרה על מאמר שכתבה יחד עם מיכאל בן-אור ואבי ויגדרזון, שבו פיתחו חישוב רב-משתתפים בטוח עם בטיחות מבוססת תורת האינפורמציה^[9]

על שמה קרויות תגליותיה הצפנת בלום-גולדווסר והצפנת גולדווסר-מיקאלי.

משפחתה

גולדווסר נשואה לניר שביט, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. לזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפי גולדווסר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שפי גולדווסר
דף הבית של גולדווסר באתר מכון ויצמן למדע (באנגלית)
שפי גולדווסר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
שפי גולדווסר, באתר dblp
שפי גולדווסר באתר פרס טיורינג (באנגלית)
כרטיס אישי וקורות חיים, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
איתי נבו, מדענית ישראלית תקבל את פרס טיורינג, המאור הקטן, רשת ב', מרץ 2013
שי אספריל, לפרוץ את הקוד של שפי גולדווסר (כולל ראיון), באתר כלכליסט, 28 במרץ 2013
Goldwasser and Micali win Turing Award באתר אוניברסיטת MIT (באנגלית)
Turing Award to the Weizmann Institute’s Shafi Goldwasser for Advances that Revolutionized the Science of Cryptography, באתר של מכון ויצמן למדע, 13 במרץ 2013 (באנגלית)
שלומית לן, ‏"אם אתה מעצב את ההצפנה בצורה הנכונה, אין מספיק זמן ביקום כדי לפצח אותה", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2019

מאמרים שפרסמה

מאמרים מאת שפי גולדווסר, באתר ה-ACM (באנגלית)

הרצאות שהעבירה

שפי גולדווסר, קריפטוגרפיה - סודות והוכחות, מכון ויצמן 2013
Shafi Goldwasser, Breaking the Code, באתר יוטיוב (באנגלית)
Shafi Goldwasser: Pseudo Deterministic Algorithms, באתר יוטיוב (באנגלית)

הערות שוליים

^ פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן למדע על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, ‏2013-03-13
^ עומר כביר, "אפשר להגן על הציבור בלי לעקוב אחריו", באתר כלכליסט, 6 במאי 2020
^ "IEEE Emanuel R. Piore Award Recipients" (PDF). IEEE. ארכיון (PDF) מ-17 בפברואר 2013. נבדק ב-30 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ אתר מכון ויצמן
^ סוכנויות הידיעות, שפי גולדווסר ממכון ויצמן זכתה בפרס טיורינג היוקרתי, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2013
^ האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015
^ פרופסור שפי (שפרירה) גולדווסר, באתר אוניברסיטת חיפה
^ פרופ' שפי גולדווסר מקבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
^ 2023 Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing, ACM Symposium on Principles of Distributed Computing

[1] פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן למדע על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, ‏2013-03-13

[2] עומר כביר, "אפשר להגן על הציבור בלי לעקוב אחריו", באתר כלכליסט, 6 במאי 2020

[3] "IEEE Emanuel R. Piore Award Recipients" (PDF). IEEE. ארכיון (PDF) מ-17 בפברואר 2013. נבדק ב-30 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[4] אתר מכון ויצמן

[5] סוכנויות הידיעות, שפי גולדווסר ממכון ויצמן זכתה בפרס טיורינג היוקרתי, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2013

[6] האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015

[7] פרופסור שפי (שפרירה) גולדווסר, באתר אוניברסיטת חיפה

[8] פרופ' שפי גולדווסר מקבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן

[9] 2023 Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing, ACM Symposium on Principles of Distributed Computing

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)