שנים־עשר סיפורים נודדים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
גבריאל גארסיה מארקס  |
| שפת המקור |
ספרדית |
| סוגה |
אוסף סיפורים קצרים |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1992 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך | 1993 |
| תרגום | ריטה מלצר, אמציה פורת |
| מספר עמודים | 178 |
  | |
שנים־עשר סיפורים נודדים (בספרדית: Doce cuentos peregrinos) הוא אוסף של שנים־עשר סיפורים קצרים שחיבר ואיגד גבריאל גארסיה מארקס. מקור שמו של הספר הוא בנדודים שעברו על הסיפורים; ממוחו של המחבר, למחברותיו, אל פח הניירות וחוזר חלילה, עד שלבסוף פורסמו הסיפורים ב־1992. לסיפורים משותפת תמה מרכזית: מחיי היום־יום למופלא, בכיכוב אנשים שמוצאם באמריקה הלטינית המנסים להסתגל לאירופה ולמנהגיה. בעברית יצא לאור הספר בסדרת ספריה לעם[1] ב־1993 בתרגומם של ריטה מלצר ואמציה פורת.[2]
שנים־עשר הסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרך צלחה, אדוני הנשיא (Buen Viaje, Señor Presidente)
- הקדושה (La Santa)
- המטוס של היפהפייה הנרדמת (El Avión de la Bella Durmiente)
- אני חולמת בשכר (Me Alquilo para Soñar)
- באתי רק לטלפן (Solo Vine a Hablar por Teléfono)
- רוחות רפאים של אוגוסט (Espantos de Agosto)
- מָריה דוֹס פְרָזֵרֶש (María dos Prazeres)
- שבעה־עשר אנגלים מורעלים (Diecisiete Ingleses Envenenados)
- רוח צפונית (Tramontana)
- קיץ של אושר למרת פוֹרבֶּס (El Verano Feliz de la Señora Forbes)
- האור דומה למים (La Luz es como el Agua)
- נתיב דמךְ בשלג (El Rastro de tu Sangre en la Nieve)
תקציר הסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך צלחה, אדוני הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא מדינה לטינית מודח גלה למרטיניק. בגיל 73 החל לסבול מכאבים מוזרים בצלעות, בבטן התחתונה ובמפשעה. לאחר בדיקות מקיפות בז'נבה אובחנה בעיה בעמוד השדרה שלו והומלץ לו על ניתוח מסוכן. הנשיא פגש את הומרו ריי, נהג אמבולנס ממדינתו, שניסה למכור לו ביטוח וחבילת הלוויה ללא הצלחה. לבסוף, הומרו, ואשתו לזרה, סייעו לו לממן את ההליכים הרפואיים, וטיפלו בו לאחר הניתוח. הנשיא שב למרטיניק ללא שיפור במצבו, ושוקל לשוב למולדתו, הפעם כמוביל רפורמות.
הקדושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרגריטו דוארטה, קולומביאני כפרי, מגיע לרומא כדי לפגוש את האפיפיור ולבקשו שיכריז על בתו המתה כקדושה, מאחר ש־11 שנים לאחר מותה, גופתה נמצאה שלמה לחלוטין. הכפריים מימנו את מסעו לרומא, שם ניסה ללא הצלחה לקדם את הקאנוניזציה. לאחר 22 שנה, ומוות של ארבעה אפיפיורים, המספר הבין כי הקדוש האמיתי הוא מרגריטו עצמו, שנלחם כל חייו למען הכרה בבתו.
המטוס של היפהפייה הנרדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבר ממריא מפריז לניו יורק ובמהלך הטיסה ישב לצד אישה יפהפייה, בה הבחין קודם לכן בהמתנה לטיסה שהתעכבה מחמת סופת שלגים שלא נראתה כמוה מאה, שישנה ברציפות לאורך כל המסע. הוא החל מתעניין בה יותר ויותר, ונדמה היה לו שהיא נשארת בלתי מושגת כמו דמות מהאגדות. במחשבותיו השווה אותה ל"היפהפייה הנרדמת" - אובייקט תשוקה חסר מענה השוכן בממלכת שינה קסומה. ככל שהטיסה התמשכה, הוא הרהר באובססיה שפיתח, וחשד שגם נוסעים אחרים מטילים בו מבטים חטופים מלאי תאווה. עם הנחיתה, לאחר לילה סוער של הרהורים, הוא הבין עד כמה החיים חומקים מבלי שניתן לאחוז בהם. כאשר האישה המתעוררת לבסוף רגע לפני הנחיתה, היא נוהגת באדישות מוחלטת, ללא כל זכר לקשר שחש כלפיה. אכזבתו המרה הבהירה לו את ארעיותם של מפגשים אנושיים חסרי בסיס. הסיפור מבוסס על חוויה אישית של מארקס עצמו: באחד מנמלי התעופה בפריז הוא התאהב במבט ראשון באישה זרה. במפתיע, התברר כי היא תשב לידו במטוס. אפיזודה זו שימשה השראה ליצירה הספרותית הזו.
אני חולמת בשכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום אחד, כשהמספר אכל ארוחת בוקר במלון הוואנה ריביירה, התנפץ על החוף נחשול ים אדיר ("כפיצוץ של דינמיט"), שהסב נזק לכמה מכוניות. באחת המכוניות המרוסקות נמצאה אישה שענדה "טבעת זהב בצורת נחש, שעיניו אזמרגדים". עיניה וטבעתה הזכירו למספר אישה בלתי נשכחת, שהייתה עונדת "טבעת דומה על אצבע ידה הימנית", שאותה פגש לפני שלושים וארבע שנים בווינה, שהייתה אז עיר קיסרית עתיקה. כשנשאלה כיצד נקלטה "בעולם רחוק ושונה כ"כ מהמצוקים צלופי הרוחות של מחוז קינדיו", ענתה "אני חולמת בשכר". היא נולדה שלישית מתוך אחד עשר ילדים שנולדו לסוחר אמיד בקלדס הישנה, ומכירת חלומות הייתה עיסוקה היחיד. בילדותה החלו חלומותיה לגלות תכונות נבואיות, והיא הפכה אותם למקור פרנסה. לילה אחד, היא אמרה למספר שחלמה שעליו לעזוב את וינה. מתוך שכנוע עצמי, הנוסע עלה על הרכבת האחרונה לרומא באותו לילה, והחשיב עצמו כניצול של אסון כלשהו. מאוחר יותר הנוסע פגש את פבלו נרודה, והם מצאו את האישה; באותה עת האישה כבר הייתה עשירה ממכירת חלומות. הם בילו יחד כמה ימים. יום אחד נרודה חלם על האישה שחלמה. לאחר מכן, לאחר שנרודה עזב, פגש המספר את האישה שאמרה לו "חלמתי שהוא (נרודה) חלם עלי". לאחר אותו יום, המספר מעולם לא פגש אותה שוב. לאחר אסון חוף הוואנה, פגש המספר את שגריר פורטוגל, שאליו הגיעה האישה עם טבעת הנחש, ושאל אותו "במה היא עסקה?". הוא (השגריר) ענה באכזבה מסוימת "היא לא עשתה כלום", "היא חלמה".
באתי רק לטלפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשה שרכבה נהרס בתאונה, עומדת בצד הכביש וממתינה למי שיעצור ויסייע לה. אוטובוס עוצר ואשה מציעה לה טרמפ ומבטיחה כי הם נוסעים למקום בו תוכל לטלפן. היא מגיעה ללא ידיעתה למוסל לחולי נפש, שם היא מאושפזת בכפייה, ללא שנענים להסבריה או לבקשותיה לדבר בטלפון. בעלה, בעקבות היסטוריה של פרידות ביניהם, סבור שהיא עזבה אותו לטובת גבר אחר ונואש מלחפשה. כשלבסוף היא מצליחה לטלפן אליו, הוא מקלל אותה ומנתק. היא נאלצת לשכב עם שומרת במוסד כדי להעביר את המסר המלא לבעלה. כשהאחרון מגיע לבקרה הוא משתכנע מהדוקטור שמספר לו על השגעונות של אשתו.
רוחות רפאים של אוגוסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחה (זוג ושני ילדים) הנופשת בטוסקנה מחליטה להעיבר את הלילה בטירה רדופה בבעלות חבר. בונה הטירה, לוּדוֹביקוֹ, אציל מימי הרנסאנס, רצח את כלתו במיטתם ושיסה בעצמו את כלביו. הזוג, שמסרבים להאמין בסיפורי הרוחות, הולכים לישון בחדר האורחים, רק כדי לקום בבוקר בחדרו של לוּדוֹביקוֹ, כשדם על מיטתם וריח תותים טריים באפם.
מָריה דוֹס פְרָזֵרֶש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבעה־עשר אנגלים מורעלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרודנסיה לינרו, אלמנה קולומביאנית, נוסעת לנאפולי בעקבות מות בעלה, בתקווה לחזות באפיפיור. במקום נחמה, היא מוצאת הלם ואכזבה מאווירה האלימה וצינית בנאפולי. היא נתקלת במראות גרוטסקים: גופה צפה סמוך לנמל, תיירים אנגלים מורעלים מוטלים באכזריות על רצפת מלון יוקרה. בייאושה, פוגשת כומר קתולי שהתנהלותו ממלאות אותה גועל. היא חוזרת לחדרה במלון, מנסה לנתק עצמה מזוועת העיר, ומתפללת לזכרם של האנגלים המורעלים.
רוח צפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיץ של אושר למרת פוֹרבֶּס
[עריכת קוד מקור | עריכה]האור דומה למים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתיב דמךְ בשלג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- RASHED MAHMUD, FARZANA NASRIN, and MD MEHEDI HASAN. "EXPLORING MAGICAL REALISM IN MARQUEZ’S STRANGE PILGRIMS: A SELECTED STUDY."
- Josephine Muganiwa, An analysis of the portrayal of women in Gabriel Garcia Marquez's Strange pilgrims, Latin American Report 30, 2014-01, עמ' 41–48 doi: 10.10520/EJC188861
- Rohit Phutela, Magical Realism, the Catharsis for Latin Postcoloniality: Gabriel Garcia Marquez’s Strange Pilgrims as Prototype, critical space journal IV Issue I, 2015
- Ruben pelayo, The Magic of Love the Horrors of Death and Other Themes, Gabriel García Márquez in Retrospect: A Collection, 2016, עמ' 146-129
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנים עשר סיפורים נודדים | גבריאל גרסיה מארקס, באתר עם עובד (ארכיון)
- ^ שנים-עשר סיפורים נודדים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל (ארכיון)