לדלג לתוכן

שמואל ארקוולטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל ארקוולטי
שער ספרו ערוגות הבושם
שער ספרו ערוגות הבושם
לידה 1530
צ'זנה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1611 (בגיל 81 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1611 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מאיר קצנלנבוגן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו יהודה אריה ממודנה, מרקו מריני עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו מעין גנים, ערוגות הבושם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְחָנָן יַעֲקֹב אַרְקִיווֹלְטִי (1530 בצ'זנה1611 בפדובה) היה סופר, מדקדק ופייטן יהודי מאיטליה.

ארקיוולטי נולד בצ'זנה במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה. עם זאת, הוא התגורר ברוב חייו בפדובה, שם היה ראש הישיבה, מזכיר הקהילה ואב בית הדין. תועד שהוא התגורר גם בבולוניה ובוונציה, שבהן עבד כמגיה. ארקיוולטי למד אצל רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה) בצעירותו. התלמיד החשוב ביותר שלו הוא יהודה אריה ממודנה, וכמו כן למד אצלו הבישוף מרקו מריני (אנ').[1]

דעתו בעניין לימוד תורה לנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מחידושיו[2] זכה לפרסום רב בעקבות ציטוט ממנו בספר תורה תמימה,[3][4] והוא היתר לימוד תורה לנשים כשהמדובר באשה בוגרת ויראת שמים שחושקת בתורה: ”ומאמר חכמינו "כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תפלות", אולי נאמר כשהאב מלמדה בקטנותה, שגם במעלליה תתנכר אם זך ואם ישר פעלה, דוודאי כי האי גוונא איכא למיחש שרוב הנשים דעתן קלות מבלות זמנן בדברי הבאי, וכרובן כן חטאו מקוצר רוח, אמנם הנשים אשר נדב לבן אותנה לקרבה אל המלאכה מלאכת ה' מצד בחירתן בטוב במה שהוא טוב, הן הנה תעלינה בהר ה' תשכונה במקום קדשו כי נשי מופת הנה. ועל חכמי דורן לאדרן להדרן לסדרן לחזק ידיהן ולאמץ זרועותיהן... עשי והצליחי ומן השמים יסייעוך.”

הרב יצחק נסים הביא חידוש זה באיגרותיו, ותהה ”מיהו המחבר הנזכר, רבי שמואל ארקוואלטי, אם הוא מהיראים, שכן הרב חיד"א לא הזכירו.[5][6]

בין החיבורים החשובים ביותר של רבי שמואל ארקיוולטי ניתן למנות את:

  • הערות לספר הערוך – הערות על הספר הערוך של רבי נתן בר יחיאל מרומי. לדברי המחבר, הוא נאלץ להפסיק את עבודתו באמצע עקב הרדיפות לה היו נתונים יהודי איטליה; הוא אפילו נאלץ לחפש מקלט במדינה אחרת ומכניסת אורחים יותר. לאחר מכן, הוא שב לעבודה וסיים אותה (הודפס לראשונה בוונציה 1553)
  • ערוגת הבושם – ספר דקדוק עברי בן 32 פרקים (הודפס ראשון בוונציה 1602). ב-25 הפרקים הראשונים של יצירה זו עוסק ארקיוולטי ביסודות השפה העברית, ולאחר מכן בצורותיה הפואטיות. הוא דן בהדגשים ובמשקל. הפרק ה-30 עוסק בקריפטוגרפיה וסטגנוגרפיה עברית. יוהאן בוקסטורף הבן תרגם את הפרק ה-32 ללטינית וכלל אותו בתרגומו להכוזרי של יהודה הלוי (הודפס בבזל 1660). ספר זה מצוטט בין היתר בספר תוספות יום טוב[7]: ”כבר השיב ע"ז המדקדק מוהר"ר שמואל ארקוולט"ו ז"ל ה"ה במהדורותיו ששלח לי על ספרו ערוגת הבושם”.
  • דגל אהבה – דן בענייני מוסר (הודפס בוונציה 1551)
  • מעין גנים – 50 איגרות מופת, שנועדו לשמש מודל לתלמידים על סגנון צורת ספרות זו (הודפס בוונציה 1553)

יש גם מספר סונטות שפורסמו רק בצורה מפוזרת. את חלקן ניתן למצוא בספרה של דבורה ברגמן, צרור זהובים, סונטים עבריים מתקופת הרנסאנס והבארוק, הוצאת יד בן צבי, 1998.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האנציקלופדיה העברית, כרך ז' עמוד 311
  2. ^ מקור הציטוט בספר "מעין גנים"
  3. ^ בפירושו לספר דברים, פרק יא הערה מח. וראו גם כאן את טענות הרב יהושע מונדשיין על ציטוט זה של בעל ה"תורה תמימה"
  4. ^ ראו למשל: הרב ירון בן דוד, האם מותר לנשים ללמוד תורה?, באתר פורטל הדף היומי, וכן לימוד תורה של נשים, באתר "דין"
  5. ^ "נחלת אבות", אסופת גנזים מבית משפחת ששון, מכון אהבת שלום, ירושלים תשס"ז, עמ' 210. וראו אגרת המשך בנידון בספר "ישיבות בגדאד" חלק ד', הרב משה ש. שבת (עורך), מכון "אהל דוד ששון", ירושלים תשע"ט, עמ' 556
  6. ^ כוונת הרב נסים לספר שם הגדולים בו לא מוזכר הרב שמואל ארקיוולטי
  7. ^ תוספות יום טוב על מסכת תמיד פרק ז משנה ד