שלמה דב גויטיין

שלמה דב גויטיין
Shlomo Dov Goitein

לידה	3 באפריל 1900 בורגקונשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	6 בפברואר 1985 (בגיל 84) פרינסטון, ארצות הברית
מדינה	גרמניה, ארצות הברית, ישראל
תאריך עלייה	1923
מקום לימודים	אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
שפות היצירה	אנגלית, גרמנית, עברית
צאצאים	אילה גורדון
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1965) מדליית האסקינס (1973) פרס הארווי (1980) עמיתי מקארתור (1983) עמית אקדמיית ימי הביניים של אמריקה (1970)

שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein;‏ ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית. מחקרו, פרט לגניזה, התמקד בעיקר בראשית האסלאם, במגעים בין היהדות לאסלאם, וביהדות תימן.

קורות חייו ופועלו

גויטיין נולד בעיירה בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט (Burgkunstadt) שבבוואריה, בדרום גרמניה, למשפחת רבנים (אבי-סבו היה ברוך גויטיין, בעמח"ס "כסף נבחר"), ליחזקאל ופרידה, הצעיר מבין שלושת בניהם. אביו, הרב יחזקאל (אדוארד) גויטיין, שימש רב המחוז וכמנהיג הקהילה המקומית והלך לעולמו כשבנו שלמה היה בן 14. גויטיין קיבל חינוך תלמודי וחילוני ושר במקהלה הקתולית של העיירה. בצעירותו עבר לפרנקפורט, שבה למד בגימנסיה, בעודו ממשיך בלימודיו התורניים בעזרת מורה פרטי. בשנים 1918 עד 1923 למד לשון ערבית ואסלאם באוניברסיטת פרנקפורט, ושם הגיש את עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת פרופ' יוסף הורוביץ, בנושא "התפילה באסלאם". במקביל למד תלמוד אצל הרב יעקב פוזן. הוא הושפע מהספרים "תרבות הרנסאנס באיטליה" של יעקב בורקהרדט, "על הים התיכון" של אמיל לודוויג ו"שקיעת המערב" של אוסוואלד שפנגלר. בתקופת לימודיו האקדמיים היה פעיל בתנועת נוער ומנהיגה של קבוצה ציונית.

בספטמבר 1923 הפליג גויטיין באונייה מטריאסטה לארץ ישראל ביחד עם חברו גרשום שלום, והגיע לאלכסנדריה ומשם לחיפה. הוא השתלב כמורה בבית הספר הריאלי בחיפה, ולימד בו משנת עלייתו ועד 1927. במקביל, ניסה להשתלב בתחום המחזאות, ואף פרסם כמה מחזות, בהם "פולצלינה" (1927), המספר על יהודייה שמתה על קידוש השם בעלילת הדם בבלואה ב-1171. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים הרבה לפרסם בכתב עת ובעיתונים בישראל שירים וסיפורים, (בשמות עט שונים), כמו גם ביקורות ספרות, תיאטרון, מוזיקה ופובליציסטיקה. אולם, כשפתחה האוניברסיטה העברית את שעריה, ב-1925, הציע לו י"ל מאגנס להצטרף לסגל ההוראה. גויטיין נענה, וב-1928 היה למרצה הראשון באוניברסיטה שלימד לימודים אסלאמיים במסגרת המכון למדעי המזרח, שהוא היה ממקימיו. באותה עת חקר את הדיאלקט הערבי של יהודי תימן, את אורחות חייהם, וההיסטוריה שלהם; מחקריו היו בעלי אופי אנתרופולוגי. בשנים 1929–1933 שיתף והשתתף במחקריו של האנתרופולוג בעל השם אריך בראואר, שאסף באותה תקופה חומר עבור ספרו על האתנוגרפיה של יהדות תימן. מחקרו צבר תאוצה עם גל העלייה הגדול לאחר קום המדינה. גויטיין פרסם מחקרים רבים על יהדות תימן, והוא נחשב לאחד מבכירי החוקרים של יהדות זו. ב-1949 אף טס לתימן.

בשנת 1929 נישא לתרזה לבית גוטליב. לזוג נולדו איילה (גורדון), עפרה ואילון. אילה גורדון היא אוצרת ומייסדת אגף הנוער במוזיאון ישראל, מומחית לנושא התנהגות קהל מוזיאוני צעיר, ולנושא איורי ילדים בישראל.

כתב מחקרים רבים על מקורות האסלאם. ב-1929 פרסם מחקר על מקור חודש הרמדאן. ספריו Studies in Islamic Literature‏ (1966) ו"האסלאם של מוחמד – כיצד התהוותה דת חדשה בצל היהדות" (1957). כתב את הערך "ירושלים" באנציקלופדיה של האסלאם.

ב-1936 ראה אור בעריכתו הספר "אנסאב אלאשראף" (ייחוסי הנדיבים) מאת ההיסטוריון אלבלאדירי. גויטיין תרגם את תשובות אברהם בן רמב"ם ואת הספר "מסעות חבשוש" ("חזיון תימן"), המתאר את מסעותיו של חיים חבשוש עם יוסף הלוי, מערבית יהודית לעברית.

בהמשך כיהן במשך שנים רבות כראש הקתדרה לערבית באוניברסיטה וכראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה. ב-1949 היה ממייסדי החברה המזרחית הישראלית, וכיהן כנשיאה הראשון.

בין השנים 1938 ו-1948 שימש מפקח על לימודי העברית והיהדות בבתי הספר התיכוניים מטעם משרד החינוך הארצישראלי (המנדטורי), ובמסגרת זו פיקח על מחנכים יהודים וערבים. כחלק מהיותו איש חינוך, הוא פרסם ספרים על הוראת העברית והתנ"ך. ב-1945 יצא לאור ספרו "על הוראת הערבית"; גויטיין סבר שלימוד הערבית הוא חלק מהציונות ומהשיבה אל המזרח. ב-1955 פרסם את הספר "יהודים וערבים". ב-1958 התפרסם ספרו "הוראת התנ"ך". הוא ייסד את "המועצה לתרבות הדיבור", משסבר שעל העברית להיות קרובה יותר לערבית. ב-1961 פרסם את המאמר "על הלאומיות הערבית", שבו המליץ לפתור את קיפאון המלחמה הקרה על ידי יצירת כוח עולמי שלישי, שיורכב מאירופה המערבית ומהארצות הגובלות במזרח התיכון. ב-1969 הגה רעיון של פדרציה בין ישראל, לבנון ופלסטין.

ב-1948 החל לחקור את גניזת קהיר כשסקר כתבי יד בבודפשט. אולם הוא החל להקדיש עצמו לכך רק בראשית שנות החמישים, כשחקר באוקספורד ובקיימברידג' תעודות מהגניזה שעסקו בסחר היהודים בהודו. הוא שקד על עריכת קובץ מסמכים בשם "ספר הודו", שיועד לפרסום; הוא לא סיים את הקובץ, אך חלק ממנו ראה אור בספרו "מכתבים של סוחרים יהודים ימי-ביניימים". משהזמינו פון גרונבאום (Gustave E. von Grunebaum) לכתוב ספר על החברה של הגניזה להוצאת אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, נטש את חקר הודו והקדיש עצמו לחקר הגניזה. בהתאם לצוואתו, תלמידו מרדכי עקיבא פרידמן השלים את הספר והוא ראה אור בשנת 2007. גויטיין החל לפרסם את מחקריו על הגניזה בשנת 1960.

ההיסטוריון הצרפתי החשוב פרנאן ברודל הזמין את גויטיין לפריז לעסוק במחקר ללא חובות הוראה וגויטיין סירב לכך. אחר-כך, בשנת 1957, בהיותו בשנת שבתון, משקיבל הצעה דומה באוניברסיטת פנסילבניה, עזב גויטיין את ישראל לארצות הברית, לקתדרה ללימודים ערביים של אוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. לאחר שנים ארוכות בפילדלפיה, עבר ב-1971 לבית הספר ללימודי היסטוריה במכון למחקר מתקדם באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, ועסק בחקר הגניזה הקהירית, שהוא גדול חוקריה עד היום. ב-6 בפברואר 1985 נפטר גויטיין בביתו שבפרינסטון, והוא בן 85.

על שמו קרוי פרס לחוקרים מצטיינים מטעם המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית.

ארכיונו האישי הופקד לצמיתות בספרייה הלאומית על ידי בנו, הבמאי ומפיק הטלוויזיה אילון גויטיין, בשנת 2012.

פרסים והוקרה

• 1965 – מלגת גוגנהיים
• 1973 – פרס יצחק בן-צבי
• 1980 – פרס הארווי מהטכניון
• 1983 – מענק עמיתי מקארתור.
• קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות.

ספרו "חברה ים תיכונית" זכה במדליית הזהב על שם Haskins מטעם ה-Medieval Society of America.

מחקרי הגניזה

גויטיין חקר שלוש מאות שנים של הגניזה, הוא גילה בקיאות הן בעולם היהדות והן בעולם האסלאם לדורותיהם, וחקר את יחסי הגומלין ביניהם. חקר הגניזה שלו הביא לראייה חדשה של תולדות עם ישראל בימי הביניים, ומחקרו האיר גם את קורות הנעשה באגן הים התיכון בפרק זמן זה. גויטיין היה גם מבכירי חוקרי יהדות תימן, מורשתה הרוחנית, לשונה, תרבותה ותולדותיה. במחקריו הסתמך על מקורות בכתב ומקורות בעל פה.

דברי הערכה

דוד איילון אמר על שלמה דוב גויטיין: "פרופ' שלמה דב גויטיין הוא אחד מגדולי חוקרי תולדות האסלאם ותולדות היהודים בימינו. מאז גולדציהר לא קם היסטוריון אשר ידו רב לו באסלאם וביהדות גם יחד כמוהו". וכן: "גולת הכותרת של יצירתו המדעית של גויטיין הוא חקר הגניזה... רבים לפניו עסקו בגניזה הקהירית, אך הוא היה הראשון אשר טיפל בה בצורה כה שיטתית, מעמיקה וממצה כשבידיו כל הכלים וכל הכישורים הדרושים לכך." וכן: "מהווים מחקריו בתולדות היהודים בארצות האסלאם נקודת מפנה בשטח זה. יתר על כן: למסקנות מחקרו על היהודים השלכות מרחיקות לכת על חקר האסלאם בכלל." יהושע פראוור כתב עליו: "הקים מהמסד עד הטפחות, בניין פאר של קהילות ישראל שחיו שלוש מאות שנה ומעלה בצל חצי הסהר מגיברלטר במערב ולארכה של צפון אפריקה ועד למבואות הודו רבתי". יואל קרמר כתב עליו: "ספרו הגדול שהיה לקלאסיקה היה בבחינת הצבת ההיסטוריה היהודית במסגרת גאופוליטית ותרבותית שונה; בקשת זהות חדשה ומקום הולם יותר לישראל בין האומות." שלמה מורג כתב: "שני התחומים החשובים אשר עסק בהם, ואשר מחקריו שינו את פניהם מן הקצה והקימו בהם מפעלות עתירי ממדים: חקר יהודי תימן וחקר הגניזה." יורם ארדר אמר עליו: "הוא הבכיר בחוקרי הגניזה". וכן: "פרופסור שלמה דוב גויטיין, החוקר הבולט ביותר בימים ההם בחקר תולדות היהודים בארצות ערב." חוה לצרוס-יפה כתבה עליו: "פועלו המדעי המקיף, אשר הגיע לשיאו ולייחודו בהפיכת חקר הגניזה הקהירית לדיסציפלינה מקצועית עצמאית הן במסגרת חקר תולדות עם ישראל והן במסגרת חקר תולדות האסלאם."

חברה ים-תיכונית

חקר הגניזה הקהירית של גויטיין התפרסם בסדרת ספרים בת חמישה כרכים בשם: "Mediterranean Society" (וכרך ששי נוסף, שהוא מפתח לחמשת הכרכים הקודמים, יצא לאחר מותו של גויטיין, יחד עם פולה סנדרס). מחקר זה הוא חלוצי בתחום הגניזה הקהירית, שנחקרה אך מעט עד פרסומו, והוא היצירה מעמיקה והמקיפה ביותר על הגניזה הקהירית. סדרת הספרים היא סקירה כללית של ההיסטוריה של היהודים בארצות הים התיכון בין המאה ה-11 למאה ה-13. הסדרה מציגה את חייהם היומיומיים של אותם יהודים, ובייחוד במצרים, על רקע הארצות, העמים והדתות (מוסלמים ונוצרים) שבהם חיו. הכרך הראשון עוסק בחיי הכלכלה של החברה הים-תיכונית של אותם ימים. הכרך השני עוסק בארגון הקהילתי והכרך השלישי בארגון המשפחתי. הכרך הרביעי עוסק בחיי היום-יום – תנאי דיור, ביגוד, אביזרים ביתיים, תזונה וכיוצא בזה, ואילו הכרך החמישי עוסק במנהגיהם ובגישותיהם לחיים של מושאי מחקרו. בספר הוא מנתח את "הגניזה ההיסטורית", שהיא חלק מהגניזה הקהירית המונה כחמישה עשר אלף דפים (מתוך כשלוש מאות אלף דפי הגניזה) ובהם תעודות קהילתיות, כתבי סוחרים ומכתבים פרטיים. סדרת הספרים יצאה גם במהדורה מקוצרת, כספר אחד, בשנת 1999, בעריכתו של פרופ' יעקב לסנר. המהדורה המקוצרת תורגמה לאיטלקית, בשנת 2002; ולעברית, בהוצאת ידיעות אחרונות, בשנת 2005.

ספריו

בחייו

• פולצלינה: מחזה בחמש מערכות. תל אביב: הוצאת דביר, תרפ"ז.

• Jemenica, Sprichwörter und Redensarten aus Zentral-Jemen mit zahlreichen Sach-und Worterläuterungen, Leipzig: Otto Harrassowitz, 1934 (2nd edition: Leiden: Brill, 1970).

• ספר אנסאב אל-אשראף אל-בלאד'רי (כרך חמישי), ירושלים: האוניברסיטה העברית, תרצ"ו (הוצאה שנייה: 1971).
• תשובות רבנו אברהם בן הרמב"ם, מכונסות מתוך כתבי יד וספרי דפוס עם מבוא והערות ומפתחות מאת אברהם חיים פריימן, המקור הערבי מוגה ומתורגם בתוספת מבוא והערות מאת שלמה דב גויטיין. ירושלים: הוצאת מקיצי נרדמים, תרצ"ח–1937.
• ספר אשכלות מרורות והליכות שבא, חברו הרב סלימאן שלום בן יחיא חבשוש, יו"ל עם הקדמה והערות על ידי שלמה דב גויטיין, ירושלם: הוצאת מקיצי נרדמים, תרצ"ז (יצא לאור תחילה בקבץ על יד, סדרה חדשה, ספר ב (י"ב), ירושלם: הוצאת חברת מקיצי נרדמים, תרצ"ז).
• מסעות חבשוש, ספורו של ר’ חיים בן יחיא חבשוש על מסעותיו עם יוסף הלוי בתימן המזרחית ועל חיי היהודים והערבים שם, תורגם מערבית עם הערות ומבוא על ידי שלמה דב גויטיין, תל אביב: הוצאת שטיבל, תרצ"ט.
• פרקי קריאה מן הספרות הערבית, ירושלים: חלק א', הדוד מתולי, ספור למחמוד תימור, יוצא לאור על ידי ש' ד' גויטיין ויצחק שמוש, 1941 (מהדורה שנייה 1944); חלק ב', מחיי הבדוים, יוצא לאור על ידי ש' ד' גויטיין ויצחק שמוש, 1942 (מהדורה שנייה 1944); חלק ג', לקוטים מתוך ה"הקדמה" של אבן ח'לדון, יוצא לאור על ידי ש' ד' גויטיין, 1943; חלק ד', לקוטים מתוך ספר הזכרונות של אביר ערבי מימי מסע הצלב, אסאמה אבן מנקד, יוצא לאור על ידי ש' ד' גויטיין, 1943; חלק ה', אנו רוצים רדיו, מערכון בערבית עממית א"י מאת נצרי אלג'וזי, ערוך ויוצא לאור על ידי ש' ד' גויטיין, 1944.
• חזיון תימן, רויא אלימן תצניף אלמתרגי לכרם אללה חיים ן' יחיא ן' סאלם אלפתיחי חבשוש, תרנ"ד, יוצא לאור על ידי שלמה דב גויטיין, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על ידי האוניברסיטה העברית, תש"א–1941 (השער באנגלית: Travels in Yemen: an account of Joseph Halevi's journey to Najran in the year 1870, written in San'ani Arabic by his guide Hayyim Habashush, edited with a detailed summary in English and a glossary of Vernacular words by S. D. Goitein).
• הוראת התנ"ך בבית הספר העממי והתיכוני: מטרות, שיטה, תוכנית. ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תש"ב.
• פרקים בשפת הדבור הערבית של ארץ ישראל, Miswar las-she zarrah, I wnahalat Sim'on, בקור בשיך ז'ראח ונחלת שמעון, שיחות בלהג הירושלמי, יוצא לאור בהשתתפות מ' פיאמנטה, ירושלים: תש"ג.
• הוראת העברית בארץ ישראל, תל אביב: יבנה, תש"ה (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, בשם: הוראת העברית, דרכי הלימוד במקצועות העבריים תל אביב: תשי"ג; מהדורה שלישית מוגדלת, בשם: הוראת העברית, דרכי הלימוד במקצועות העבריים, דיבור, קריאה, חיבור, תל אביב: תשי"ח).
• על המבטא העברי (הדפסה מיוחדת מתוך: לשוננו לעם, קונטרס ח'), תל אביב: תש"ז.
• תוכנית ללמוד תנ"ך בחברת נוער, בעריכת א' מלמט בהשתתפות ש' ד' גויטיין, ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הלשכה לעלית ילדים ונוער, תש"ז.

• From the land of Sheba, tales of the Jews of Yemen, collected and edited by S.D. Goitein (translated by Christopher Fremantle), New York: Schocken Books 1947 (new and revised edition 1973).
• A. Yellin, L. Billig: An Arabic reader, edited with notes and a glossary, Jerusalem: 1948. Second edition prepared by S. D. Goitein.

• שתי מסות על ספר ירמיהו, ירושלים: המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ג (מהדורה שנייה: תשי"ח; מהדורה שלישית: תשכ"ד).

• Jews and Arabs: Their Contacts through the Ages, New York: Schocken Books, 1955 (second edition: 1964; third revised edition 1974).

• אמנות הסיפור במקרא, ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המחלקה לעלית יהודים ונוער, מדור להדרכה, תשט"ז (מהדורה שנייה: תשכ"ג).
• האסלם של מוחמד: כיצד התהוותה דת חדשה בצל היהדות, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשט"ז (הדפסה שנייה: תשל"ה).

• Jewish domestic architecture in San's, Yemen, by Carl Rathjens, with an introduction and an appendix on seventeenth Century documents relating to Jewish Houses in Sana's, by S.D. Goitein. Jerusalem: Israel Oriental Society, no. 7, 1957

• עיונים במקרא, תל אביב, הוצאת יבנה, תשי"ח–1957.
• הוראת התנ"ך, בעיותיה ודרכיה, תל אביב: הוצאת יבנה, תשי"ח.
• המשפט המוסלמי במדינת ישראל, ירושלים: מפעל השכפול, הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשי"ח–1957 (פרק א' – מבוא אל המשפט המוסלמי, מאת ש"ד גויטיין; פרק ב' – מושגי יסוד וחוקים מאת א. בן שמש).
• סדרי חינוך בימי הגאונים ובית הרמב"ם, מקורות חדשים מן הגניזה. ירושלים: מכון בן-צבי, תשכ"ב–1962.

• Studies in Islamic History and Institutions, Leiden: Brill, 1966 (second edition: 1968; new edition with introduction by Norman A. Stillman: 2009).
• A Mediterranean Society, The Jewish communities of the Arab World as Portrayed in the Documents of the Cairo Geniza, University of California Press, Berkeley and Los Angeles:
  • Volume I: economic foundations, 1967.
  • Volume II: the community, 1971.
  • Volume III: the family, 1978.
  • Volume IV: daily life, 1983.
  • Volume V: the individual, 1988. הכרך יצא לאור לאחר מותו.
  • Volume VI: cumulative indices (with Paula Sanders), 1993. הכרך יצא לאור לאחר מותו.
• Letters of Medieval Jewish Traders, translated from the Arabic with introductions and notes by S.D. Goitein, Princeton, N. J.: Princeton University Press, 1973.
• Religion in a Religious Age (editor: S. D. Goitein), Cambridge, Mass.: Association for Jewish Studies, 1974.

• היישוב בארץ-ישראל בראשית האסלאם ובתקופת הצלבנים לאור כתבי הגניזה, עורך: יוסף הקר, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ם–1980 (הדפסה שנייה, לאחר מותו: תשמ"ט).
• התימנים, היסטוריה, סדרי חברה, חיי הרוח: מבחר מחקרים, עורך: מנחם בן ששון, ירושלים, מכון בן-צבי, תשמ"ג–1983.
• מסעות חבשוש/חזיון תימן – רויא אלימן, תרגום עברי ומקור ערבי, מאת חיים בן יחיא חבשוש, ההדיר, תרגם והקדים מבוא שלמה דב גויטיין, מהדורת צילום בצירוף הוספות ומפתחות, ירושלים: מכון בן צבי, תשמ"ג–1983.

לאחר מותו

• A Mediterranean society, an abridgment in one volume, revised and edited by Jacob Lassner, Berkeley, California: University of California Press, 1999.
• Una società Mediterranea, Presentazione di Elena Loewenthal, traduzione dalla lingua inglese di Giuseppe Bernardi, Milano: Bompiani, 2002 (paperback edition: 2008).

• חברה ים-תיכונית. מאנגלית: איה ברויר, עריכת תרגום: דליה טסלר. עריכה אקדמית: מירי שפר. תל אביב, ידיעות אחרונות, 2005. (תרגום של הגרסה מקוצרת בכרך אחד למפעלו בן ששת הכרכים של גויטיין, ראו לעיל).

• S.D. Goitein and Mordechai A. Friedman, India Traders of the Middle Ages: Documents from the Cairo Geniza ("India Book"), Ben Zvi Institute, Jerusalem and Brill, Leiden & Boston, 2008, Etudes sur le Judaïsme Médiéval, tome XXXI, 918 pp. (paperback edition, 2 vol. set, 2011).

• יוסף אללבדי סוחר הודו הגדול, תעודות מגניזת קהיר (ספר הודו א'), שלמה דב גויטיין ומרדכי עקיבא פרידמן, ירושלים, מכון בן צבי וקרן הרב דוד ועמליה רוזן, תשס"ט–2009.
• מצ’מון נגיד ארץ תימן וסחר הודו, תעודות מגניזת קהיר (ספר הודו ב') שלמה דב גויטיין ומרדכי עקיבא פרידמן, ירושלים, מכון בן צבי וקרן הרב דוד ועמליה רוזן, תש"ע–2010.
• אברהם בן יגו סוחר ויצרן בהודו, תעודות מגניזת קהיר (ספר הודו ג'), שלמה דב גויטיין ומרדכי עקיבא פרידמן, ירושלים, מכון בן צבי וקרן הרב דוד ועמליה רוזן, תש"ע–2010.
• חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול, תעודות מגניזת קהיר (ספר הודו ד׳, חלק ב׳), שלמה דב גויטיין, מרדכי עקיבא פרידמן ובסיועו של אמיר אשור, ירושלים, מכון בן צבי וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשע״ג–2013.

ממאמריו החשובים

על רבי יהודה הלוי

• "הפרשה האחרונה בחיי רבנו יהודה הלוי לאור כתבי הגניזה", תרביץ, שנה כ"ד, תשט"ו, עמ' 21 ואילך.
• "רבינו יהודה הלוי בספרד לאור כתבי הגניזה", תרביץ, שנה כ"ד, תשט"ו, עמ' 134–149.
• "תיקונים ובירורים" (על שני המאמרים לעיל), תרביץ, שנה כ"ד, תשט"ו, עמ' 468.
• "ארבעה מכתבים של יהודה הלוי" (מאוצרות הגניזה הקהירית), הדואר, שנה ל"ה, תשט"ז, עמ' 404–405.
• "אוטוגראפים מידו של ר' יהודה הלוי", תרביץ, שנה כ"ה, תשט"ז, עמ' 393–412.
• "ארבעה מכתבים בכתב ידו של יהודה הלוי" (מאוצרות הגניזה הקהירית), הארץ, מיום 26 במרץ 1956, עמ' 6; ומיום 30 במרץ 1956, מדור תרבות וספרות, עמ' ב.
• "מכתב אל רבנו יהודה הלוי על אספת שיריו והביקורת שנמתחה עליהם" (כולל נספח: "מכתב על החודש ומחצית החודש הראשונים שעשה ר' יהודה הלוי באלכסנדריה"), תרביץ, שנה כ"ח, תשי"ט, עמ' 343–361.
• "מכתב אל רבי יהודה הלוי מאת יהודה בן שמואל אלבדגושי אלקשתילי" תרביץ, שנה ל', תשכ"א, עמ' 379–384.

• "The Biography of Rabbi Judah Ha-Levi in the light of the Cairo Geniza documents", Proceedings of American Academy for Jewish Research, Volume 28, 1959, pp. 41–56.

• "אוטוגראף חדש מידו של רבנו יהודה הלוי", אוצר יהודי ספרד, ספר ח', תשכ"ה, עמ' 7–10.
• "מכתב מחוגו של רבנו יהודה הלוי", תרביץ, שנה ל"ה, תשכ"ו, עמ' 274–277.
• "לאגרתו החדשה של רבנו יהודה הלוי זק"ל", תרביץ שנה ל"ו, תשכ"ז, עמ' 299.

• "Judaeo Arabic letters from Spain (early twelfth century)", Orientalia Hispanica, Volume 1, part 1 (J. M. Barral, editors, F. M. Pareja Jubilee Volume, I), Leiden: 1974, pp. 331–350.

• "האם הגיע ר' יהודה הלוי אל חוף ארץ ישראל?", תרביץ, שנה מ"ו, תשל"ז, עמ' 245–250.

על הרמב"ם

• "מכתב אל הרמב"ם מאת אחיו דוד בדרכו אל הודו" (מאוצרות הגניזה), הארץ, מיום 3 בדצמבר 1954, מדור תרבות וספרות, עמ' א'.
• "תשובות חדשות בכתב ידו של הרמב"ם", תרביץ, שנה כ"ח, תשי"ט, עמ' 190–196.
• "אוטוגראף של הרמב"ם ומכתב אליו מאת אחותו מרים (עם השלמה לספר תשובות הרמב"ם)", תרביץ, שנה ל"ב, תשכ"ג, עמ' 184–194.
  • "תיקונים באוטוגראף של הרמב"ם ובמכתבה של אחותו מרים", תרביץ, שנה ל"ב, תשכ"ג, עמ' 299.
  • "תיקון נוסף באוטוגרף של הרמב"ם", תרביץ, שנה ל"ד, תשכ"ה, עמ' 195.
• "חיי הרמב"ם לאור גילויים חדשים מן הגניזה הקהירית", פרקים, כרך ד', תשכ"ו, עמ' 29–42.

על סוחרי הודו

• "The Jewish India-merchants of the Middle Ages", India and Israel, volume 5, no. 12, Jun 1953, pp. 36–37.
• "From the Mediterranean to India: documents on the trade to India, South Arabia, and East Africa from the eleventh and twelfth centuries", Speculum, volume 29, 1954, pp. 181–197.

• "סוחרים יהודים בהודו בימי הביניים", על המשמר, גיליון 4024, מיום 5 באוקטובר 1956, עמ' 4.

• "Letters and documents on the India trade in Medieval times", Islamic Culture, volume 37, 1963, pp. 188–205.
• "From Aden to India, specimens of the correspondence of India Traders of the twelfth century", Journal of Economic and Social History of the Orient, volume 23, 1980, pp. 321–340.
• Portrait of a Medieval India Trader, three letters from the Cairo Geniza", Bulletin of the School of Oriental and African Studies, volume 50, 1987, pp. 449–464.

• "אברהם בן יגו סוחר יהודי בהודו", תעודה, ספר ט"ו, חקר הגניזה לאחר מאה שנה, תשנ"ט, עמ' 259–292 (ביחד עם מרדכי עקיבא פרידמן).

על ארץ ישראל

• "על שמותיה הערביים של ירושלים", מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע), ירושלים: תש"י, עמ' 62–66.
• "האמנם אסר הח'ליפה עומר על היהודים לשבת בירושלים?", מלילה, ספר ג'–ד', תש"י, עמ' 156–165.
• "ירושלים בתקופה הערבית (ד"א שצ"ח – ד"א תתנ"ט, 638–1099)", ירושלים, מחקרי ארץ ישראל, ספר י' פרס, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ג, עמ' פ"ב–ק"ג.

שונות

• "המקאמה והמחברת, פרק בתולדות הספרות והחברה במזרח", מחברות לספרות, כרך ה', מחברת א', אייר תשי"א, עמ' 26–40 (ממאמריו המצוטטים ביותר).

• "Israel in its Arab environment", seven lectures delivered at Columbia University, Jewish Observer and Middle East Review, Volume 1, 1952 – Volume 2, 1953.

• "באיזה יום נפטר שבתי צבי", תרביץ, שנה כ"ז, תשי"ח, עמ' 104.

• "The origin and nature of the Muslim Friday worship", The Muslim World, volume 49, 1959, pp. 183–195.
• "The title and Office of the Nagid: a re-Examination", Jewish Quarterly Review, vol. 53, 1962, pp. 93–119.
• "The origin and historical significance of North African Jewry", Proceedings of Seminar on Muslim-Jewish relations in North Africa, New York: World Jewish Congress, 1975, pp. 2–13.

פרסומים לכבודו

• מחקרי עדות וגניזה, מוקדשים לשלמה דב גויטיין בהגיעו לגבורות, על ידי תומכיו וחבריו. בעריכת שלמה מורג, יששכר בן-עמי. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"א.
• פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, כרך 45: חברה ים-תיכונית 700–1700, ירושלים: מכון בן צבי, סתיו תשנ"א. החוברת יסודה בהרצאות שנמסרו בכנס שהתקיים במכון בן צבי, בתאריכים 25–26 במרץ 1990, לציון חמש שנים לפטירתו של גויטיין.

ביבליוגרפיה של כתביו

• אברהם הטל, ביבליוגראפיה של כתבי פרופ' שלמה דב גויטיין, החברה המזרחית הישראלית והמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית, ירושלים, תשל"ה–1975 (548 כותרים).
• אברהם הטל, ביבליוגראפיה של כתבי פרופ’ שלמה דב גויטיין, השלמות, ירושלים: מכון בן צבי, תשמ"ז–1987 (113 כותרים נוספים).
• אברהם הטל, ביבליוגרפיה של כתבי פרופ' שלמה דב גויטיין, מהדורה שנייה מורחבת, ירושלים: מכון בן צבי, תש"ס–2000 (נוספו 76 כותרים; סה"כ 737 כותרים).

לקריאה נוספת

• 'גויטַין, שלמה דוב (פריץ)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 124–125. (הספר בקטלוג ULI)
• חוה לצרוס-יפה, "מבוא", ביבליוגראפיה של כתבי פרופ' שלמה דב גויטיין, עמ' 5–7.
• דוד איילון, "ש"ד גויטיין ומחקריו", שם, עמ' 9–13.

• R. Ettinghausen, "A New Scholary Guide: The Bibliography of the Writing of S. D. Goitein", ibid. pp. viii–xii.
• S. D. Goitein, "The Life Story of a Scholar", ibid, pp. xiii–xxviii.

• גבריאל שטרן, "ש"ד גויטיין – חוקר האסלאם, יהדות תימן והגניזה", על המשמר, מיום 11 באפריל 1980.
• שלמה מורג, "המפגש התימני" של ש.ד. גויטיין", הארץ, מיום 6 בדצמבר 1983.
• מרק ר. כהן, "(על) שלמה דב גויטיין, "היישוב בארץ-ישראל בראשית האסלאם ובתקופת הצלבנים, לאור כתבי הגניזה", ערך יוסף הקר (תש"ם)", תרביץ, נ"ג, א', תשמ"ד–1984, עמ' 149–154.
• יוסף בן חיים טובי, "(על) שלמה דב גויטיין, "התימנים: היסטוריה, סדרי חברה, חיי רוח – מבחר מחקרים (תשמ"ג)", קריית ספר נ"ט, ב'–ג', תשמ"ד–1984, עמ' 603–608.
• יהודה ניני, "מחקרי גויטין על יהדות תימן", פעמים 18, ירושלים: מכון בן צבי, תשמ"ד–1984, עמ' 126–130.
• מרדכי עקיבא פרידמן, "פרופ’ ש"ד גויטיין, האדם והחוקר – קווים לדמותו", ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 26, תשמ"ו–1986, עמ' 51–66.
• יואל קרמר, "גויטיין והחברה הים-תיכונית שלו", זמנים 34–35, 1990, עמ' 6–17.
• מרדכי עקיבא פרידמן, "משהו על תרומת ש"ד גויטיין למחקר הבין-תחומי של התרבות הערבית-היהודית", ספונות, סדרה חדשה ה' [כ'], ירושלים: מכון בן צבי, תשנ"א–1991, עמ' 11–20.
• אילה גורדון (עורכת), בין ש"י עגנון לש"ד גויטיין: מאמרי ביקורת וחליפת מכתבים, 1919–1970, ירושלים: הוצאה עצמית, 2008.

קישורים חיצוניים

• שלמה דב גויטיין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• שלמה דב גויטיין (1900-1985), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון שלמה דב גויטיין, בספרייה הלאומית

עליו

• דוד תדהר (עורך), "שלמה דב גויטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2875.
• פרס הארווי מוענק לשלמה דב גויטיין.
• יהודה ניני, מחקרי גויטיין על יהדות תימן(הקישור אינו פעיל), פעמים 18, תשמ"ד-1984, עמ' 126–130.
• שאול שקד, פרופסור שלמה דב גויטיין - חוקר השותפות ההיסטורית שבין היהדות לאסלאם, פעמים 22, מכון בן צבי, תשמ"ה-1985, עמ' 4–9.
• שלמה מורג, ש"ד גויטיין: מפעלותיו בחקר יהדות תימן(הקישור אינו פעיל), פעמים 22, מכון בן צבי, תשמ"ה-1985, עמ' 10–15.
• דן לאור, בין שני תלמידי חכמים שבעירנו, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2008.
• מרים פרנקל, תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים, פעמים 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 23–61 (על גויטיין ראו עמ' 48–55).
• יואל קרמר, גויטיין והחברה הים-תיכונית שלו, זמנים: רבעון להיסטוריה 34/35, 1990
• יוסף יהלום, מפעל חייו של חוקר הגניזה שלמה דב גויטיין, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013
• שלמה דב גויטיין, באתר האקדמיה ללשון העברית

ממחקריו

• שלמה דב גויטיין, באתר Academia.edu
• שלמה דב גויטיין, ספר אשכולות מרורות והליכות שבא חברו סלימאן שלום בן יחיה חבשוש, קבץ על יד, סדרה חדשה ב' (י"ב), ירושלים: חברת "מקיצי נרדמים", תרצ"ז-1937, עמ' קצ"ז–ר"ל, באתר היברובוקס.
• רשימת המאמרים של שלמה דב גויטיין באתר רמב"י
• הספרים של שלמה דב גויטיין, באתר "סימניה"