שכבת הרשת של מודל TCP/IP

שכבת הרשת (Network) של מודל TCP/IP מקבילה מבחינת תפקידיה ותפקודה לשכבת הרשת של מודל ה־OSI, היא אחראית על מיפוי לוגי של הרשת, וניתוב חבילות נתונים על פי מיפוי זה. שכבת הרשת משמשת את שכבת התעבורה ומשתמשת בשכבה הפיזית של המודל לצורך העברת נתונים על־גבי הרשת.

שכבת הרשת היא השכבה בה מתבצעות כל ההחלטות הנוגעות לדרך בה יועברו הנתונים על גבי הרשת, היא זו שתקבע האם קיים קשר בין המקור ליעד, היא תבחר באיזו דרך יעברו הנתונים (בהנחה שקיימת יותר מדרך אחת בין המקור ליעד) על פי שיקולים שונים, ביניהם - מהירות, נגישות, יעילות, עומס ועלויות.

שכבת הרשת אחראית גם על חלוקת כתובות לוגיות לכל התחנות ברשת. כתובות לוגיות (כיום בדרך כלל כתובות IP) הן כתובות שניתנות על פי היגיון מסוים, בדרך כלל בצורת מדרג על מנת שאפשר יהיה לאתר כל תחנה בקלות יחסית. לא יכול להתקיים מצב בו לשתי תחנות באותה רשת יש אותה כתובת לוגית.

פרוטוקולים של שכבת הרשת

את הפרוטוקולים הפועלים בשכבת הרשת נהוג לחלק לשני סוגים - פרוטוקולים מנתבים ופרוטוקולים מנותבים:

פרוטוקולים מנתבים

אלו הם הפרוטוקולים המשמשים את הנתבים בבואם לבחור את התחנה הבאה אליה תועבר החבילה. פרוטוקולים מנתבים דואגים בדרך כלל גם להעברת מידע בין נתבים כך שאלו יוכלו "ללמוד" את מבנה הרשת, ובכך לבצע החלטות טובות יותר בבואם לבצע החלטות ניתוב. דוגמאות לפרוטוקולים מנתבים: RIP, IGRP,BGP, EIGRP, OSPF.

פרוטוקולים מנותבים

אלו הם הפרוטוקולים בהם משתמשות התחנות ברשת על מנת לסמן את חבילות המידע (Packets) שהן מעבירות כך שתחנות אחרות יוכלו לדעת לאן צריך להעביר את החבילה. פרוטוקולים אלו יתארו בדרך כלל את מבנה החבילה והנתונים שהיא צריכה להכיל, כמו גם שיטת סימון הכתובות הלוגיות. כדי להעביר מידע בין שתי תחנות ברשת חייב להיות פרוטוקול מנותב משותף לכל התחנות שהחבילה צריכה לעבור בדרכה מהמקור אל היעד. דוגמאות לפרוטוקולים מנותבים: IP, IPX.

רכיבים המתפקדים בשכבת הרשת

נתב מבצע החלטות ניתוב על פי כתובות לוגיות, הוא משתמש בפרוטוקולים מנתבים ומבצע החלטות על פי כתובות לוגיות שניתנו על ידי פרוטוקולים מנותבים ולכן הוא נחשב לרכיב המתפקד בשכבת הרשת של מודל TCP/IP.

ראו גם

• מונחים ברשת מחשבים