לדלג לתוכן

ניצול יכולת השפעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שימוש לרעה בהשפעה)

ניצול יכולת השפעה הוא סוג של שחיתות שלטונית שבה פוליטיקאי, או אדם בעל קשרים בין-אישיים לפוליטיקאים, משתמש ביכולת ההשפעה שלו כדי להעניק לאדם אחר יחס מועדף, בדרך כלל תמורת תשלום (המהווה לכאורה שוחד). הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מבחין בין שימוש לגיטימי ביכולת השפעה תמורת תשלום, כמו זה המתבצע על ידי שדלנים, לבין שימוש לרעה בהשפעה, שהוא שימוש בלתי-חוקי הנעשה על ידי פוליטיקאים בעלי השפעה רבה, ומהווה סוג של שחיתות שלטונית. לעיתים נקראת התופעה סחר בהשפעה.

תופעת השימוש לרעה בהשפעה מוזכרת באמנות בינלאומיות שונות העוסקות במלחמה בשחיתות, בהן אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות והאמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

שימוש לרעה בהשפעה נחשב לעבירה פלילית במדינות רבות, בהן איטליה, ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, הונגריה, הממלכה המאוחדת, ספרד, פורטוגל, צרפת, קנדה ורומניה.

תופעה זו היא סוג של "תשלום עבור השתתפות (אנ')", מצב בו אדם משלם סכום כסף עבור הזכות להשתתף בפעילות מסוימת. מצבים כאלה עשויים להיות חוקיים או לא-חוקיים. לדוגמה, קבלנות קולות היא לגיטימית במצבים מסוימים, אך במצבים אחרים מהווה עבירה פלילית.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש לרעה בהשפעה נקרא באנגלית "Influence peddling" ובאמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי נקראת התופעה "Improper influence".

באמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות נזכר שימוש לרעה בהשפעה בסעיף 18, שם הוא נקרא "סחר בהשפעה" בגרסה המתורגמת לעברית[1].

בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2004 (להלן) נדונה התופעה תוך אזכור שמה באנגלית, מבלי שניתן לה שם עברי.

בשנת 2018 כונתה התופעה "השפעה פסולה" בקוד האתי של חברת JCDecaux בעברית[2].

מקרים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 2012 פורסם בארגנטינה כי מפעל להדפסת שטרות כסף זכה במכרזים ממשלתיים רבים. המכרזים הוצאו על ידי משרד הכלכלה, ונחשף כי שר הכלכלה, אמאדו בודו, שהיה גם סגן נשיא ארגנטינה, הוא אחד מבעלי המפעל.
  • בניופאונדלנד ולברדור, באפריל 2009 הורשע פוליטיקאי בשם אד ביירן בגין שימוש לרעה בהשפעה לאחר שקיבל החזרים על חשבוניות כפולות וכן השתמש בכספי ציבור לרכישת משקאות אלכוהוליים, נסיעות אישיות והוצאות אישיות שונות. פוליטיקאים נוספים הואשמו בעבירות דומות, וההליך המשפטי עדיין נמשך.
  • בדצמבר 2008 עצר ה-FBI את מושל אילינוי, רוד בלאגוייביץ', בחשד שהציע למספר אנשים להתמנות לחברי הסנאט של ארצות הברית במקום ברק אובמה, לאחר שנבחר לנשיא ארצות הברית, תמורת טובות הנאה לו ולאשתו. לאחר מכן הודח מתפקידו[3].
  • בשנת 2014 הואשם נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי בשימוש לרעה בהשפעה, לאחר שניסה לסכל את חקירת מימון קמפיין הבחירות שלו מ-2007. על פי כתב האישום, סרקוזי הציע באמצעות עורך דינו תפקיד נחשק לשופט בתמורה למידע על החקירה נגדו[4].
  • פאק גון-הייה, נשיאת דרום קוריאה, נחקרה ב-2016 אודות קשריה עם צ'וי סון-סיל, בתו של מנהיג כת צ'וי טא-מין. לצ'וי, שאין לה תפקיד ממשלתי, ניתנה גישה למסמכים מסווגים והיא ניצלה את קשריה כדי לסחוט כסף מחברות גדולות בדרום קוריאה. פאק הודחה מתפקידה, ובאפריל 2018 נידונה ל-24 שנות מאסר וקנס של 17 מיליון דולר, לאחר שהורשעה בשחיתות[5].

מאז קום המדינה פורסמו מקרים רבים של שימוש לרעה בהשפעה, ונודע על פוליטיקאים שקנו קולות או התרברבו בקשרים בין-אישיים רבים וביכולתם להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות. לדוגמה, בשנת 1951, פורסם כי מגרשי קרקע בשיכון צמרת בצפון תל אביב נרכשו במחיר מוזל על ידי פקידים בכירים בשירות המדינה שהיו אחראים על נכסי נפקדים.

בשנת 1955 פרסמה שורת המתנדבים חוברת ובה האשימו את עמוס בן-גוריון בקשרים עם אדם חשוד בפלילים, קשרים אשר כדבריהם "מביאים לידי פרוטקציה והעדפה".

בשנת 2004 פרסם היועץ המשפטי לממשלה מסמך ובו הנחיות הנוגעות לשימוש לרעה בהשפעה. בפסקת הרקע של המסמך נכתב:

השפעה של חברי גוף בוחר על נבחרי הציבור מטעם אותה מפלגה היא פעולה לגיטימית, ככל שהיא משמשת לקידום אינטרסים ציבוריים-פוליטיים. מצב דברים זה הוא פועל-יוצא של שיטת המפלגות הנוהגת בישראל.

ברם, בעת האחרונה, עולה חשש כי כלי לגיטימי זה הפך בידי חברי גוף בוחר, עם הזמן, לקרדום לחפור בו, ואמצעי לקידום אינטרסים זרים - אינטרסים פרטיים של חברי גוף בוחר ושל קרוביהם ומקורביהם - באופן המציב את נבחרי הציבור בדילמות קשות בתחום של טוהר המידות, עד כדי חשד לביצוע עבירות פליליות.

בהמשך המסמך מתוארים דפוסי התנהגות של ניצול כוח פוליטי לקידום צרכים אישיים או עסקיים. מקרים כגון אלה המתוארים בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה עלולים להיחשב לעבירה פלילית.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות, באתר נבו הוצאה לאור, ‏31 באוקטובר 2003 (באנגלית).
  2. ^ קוד אתי, מהדורת 2018, באתר חברת JCDecaux.
  3. ^ גארי יאנג, על תאוות בצע ושקרים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008.
  4. ^ בדרך לאישום: חקירה פלילית נגד סרקוזי, באתר ynet, 2 ביולי 2014.
  5. ^ רויטרס, הלם בדרום קוריאה: הנשיאה שהודחה - ל-24 שנים בכלא, באתר ynet, 6 באפריל 2018.