שיחת תבנית:הידעת? יום הזיכרון לשואה ולגבורה - סדרה 1

משיחת הידעת?

• מתוך הערך "הוא הלך בשדות" (אולי מתאים להצבה ביום השואה).

ברומן הוא הלך בשדות, במסגרת התלישות אותה מייצגת מיקה, אין מוזכרת משפחתה ואין אזכור ממשי לחייה הקודמים. ידוע לקורא שהיא באה "משם", ללא הורים או משפחה, רכוש או שייכות. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ שבו הם חיים, אין מוזכרים פרטים אודות המקום ממנו באה מיקה. את העובדה שהיא באה "משם" מלחשים ילדי המשק, הדבר אינו נאמר באופן ישיר, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה, ומה קרה למשפחתה.

בעת פרסום הרומן שיקפו עובדות אלה את המצב הנתון בארץ, את יחס היישוב היהודי לניצולי השואה, ואת השתיקה שנגזרה על הניצולים, במסגרת ציפיית החברה הקולטת לאימוץ הזהות הישראלית ולהסרת הזהויות הקודמות. כיום, בפרספקטיבה של שנים, יכולות עובדות אלה להתפרש גם ככתב האשמה לחברה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה ולא רצתה לדעת כיצד להתמודד עם כאב השואה.

מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 10:34, 29 באפריל 2009 (IDT)

קטע מעניין, אבל די ידוע שהניצולים גזרו (נגזרה?) על עצמם שתיקה. הציוני האחרון - שיחה 22:37, 2 במאי 2009 (IDT)

עם עוד קצת עיבוד, אכן יכול להתאים ליום השואה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 00:18, 9 ביוני 2009 (IDT)

ערכתי עריכה מקיפה. להלן התוצאה:

כריכת הספר הוא הלך בשדות באחת ההוצאות הראשונות

ברומן הוא הלך בשדות מאת משה שמיר, במסגרת התלישות אותה מייצגת הדמות מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ בו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להקלט במהירות בחברה הישראלית והסרת הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.

יפורסם ביום השואה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד בסיוון ה'תשס"ט • 15:45, 16 ביוני 2009 (IDT)

חגי שים לב שהתמונה לא עונה לתנאי שימוש הוגן. הציוני האחרון ~ שיחה 22:04, 25 ביוני 2009 (IDT)

ודאי שעונה. בדקנו את זה 20 פעמים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 22:25, 25 ביוני 2009 (IDT)

אם כן, צריך לשנות את התבנית בה כתוב במפורש:"תמונה זו היא עטיפת ספר... אי לכך, ניתן להשתמש בתמונה זו בערך הוא הלך בשדות בלבד." הציוני האחרון ~ שיחה 00:10, 26 ביוני 2009 (IDT)

זו הנקודה! הידעת? הזה נחשב ערך "הוא הלך בשדות ". חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 01:12, 26 ביוני 2009 (IDT)

לא הבנתי איך קטע "הידעת" נחשב לערך. מור שמש - שיחה 10:14, 2 במאי 2011 (IDT)

זה נחשב כחלק מהערך או משהו כזה. היו על זה הרבה דיונים, אבל אני לא מצליח לחשוב כעת היכן הם נמצאים. תומר - שיחה 13:06, 2 במאי 2011 (IDT)

כתיבה בעייתית מאד השופטת את העבר במשקפי ההווה. כדאי לזכור שניצולי השואה הגיעו לישראל, רובם ככולם, בגילאי 15-30, גיל צעיר מאד (ולא זקנים מבקשי רחמים כפי שהם היום). כולם ביקשו לפתוח דף חדש ולהקים משפחה כנחמה על זו שאבדה להם. נוסף על כך, גם בארץ לא ליקקו דבש, התושבים חיו על החרב ובצנעה גדולה כך שההבדל ביניהם לבין העולים מאירופה לא היה גדול כפי ההבדל בימנו בין הצעירים לזקנים. לכתוב על החברה של אז "אטומה" או "לא סובלנית" זו יהירות וחוסר הבנה של התקופה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה הקטע הזה ולמה הוא אושר? ניתוח סוציולוגי של ספר ("נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה") הוא בגדר עובדות שראוי להציג כ"הידעת"? מור שמש - שיחה 18:28, 23 באפריל 2017 (IDT)