שיחה:אפריון

כתוב שהמושג הגיע מיוונית. אם כך מה משמעות המילה אפיריון כפי שהיא מופיעה בשיר השירים (פרק ג' פסוק ט') :

ט אַפִּרְיוֹן, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. י עַמּוּדָיו, עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. יא צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ.

‏

איות שגוי?

במילון רב-מילים (וממנו גם ב-WORD) וגם בויקימילון האיות הוא אפריון. אביהו • שיחה 18:06, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

מישהו? אביהו • שיחה 19:17, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

המם. יש משהו בדבריך. גם מאיית hspell, שמקפיד יותר מרב מילים ומווֹרד על כתיב תקני של האקדמיה מכשיר את „אפריון” ופוסל את „אפיריון”.

חיריק לפני שווא נח לא אמור להפוך ליו"ד, ונראה שזה המקרה. כן צריך לכתוב יו"ד אם המילה נחשבת לועזית, אבל זה תחום אפור עם המילה הזאת - היא יוונית, אבל מקראית.

אני אבדוק מחר ב"אבן־שושן" וב"מילון ההווה". אם גם שם אין יו"ד, אז לא אתנגד להעברה, אף־על־פי שבאופן אישי אני נוטה לכתיב מלא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:45, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

באבן שושן אפריון: "אַפִּרְיוֹן(ז') [יוונית: phoreion; סורית: פּוּרְיוֹן]

1. מוֹשַׁב כָּבוֹד, שֶׁמִּמַּעַל לוֹ חֻפָּה, הַמְּשַׁמֵּשׁ לִנְשִׂיאַת אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים; בִּימֵי קֶדֶם הָיוּ נוֹשְׂאִים בְּאַפִּרְיוֹן חֲתָנִים וְכַלּוֹת: "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שיר השירים ג ט). "גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר" (סוטה ט יד). "לַעֲשׂוֹת כַּר לְאַפִּרְיוֹן בִּתָּהּ" (ביאליק, בין נהר פרת)." (מועתק ממילון אבן שושן בבבילון) חיים לוי - שיחה 01:11, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

בדקתי באבן שושן ובמילון ההווה, ובשניהם אין יו"ד. להעביר. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:22, 2 בספטמבר 2012 (IDT)