השושלת הממלוכית של דלהי
השושלת הממלוכית (אורדו: خاندان غلاماں), או שושלת ע'ולאם, הייתה שושלת השליטים הראשונה בסולטנות דלהי שבהודו בין 1206 ל-1290. קוטב א-דין אייבכ (באורדו: قطب الدین ایبک)(אנ'), מייסד השושלת, היה עבד טורקי לשעבר משבט אייבאכ, שהתחיל את הקריירה כע'ולאם (غُلاَم, רבים: غلمان - עבדים זרים שנרכשו בצעירותם וחונכו על ברכי האסלאם כקציני צבא ממלוכיים) והגיע לעמדת פיקוד על הצבא ולניהול הטריטוריה של מוחמד מגהור בהודו.
לאחר מותו של מוחמד ע'ורי בשנת 1206 ללא יורש עצר, קוטב א-דין אייבכ נלחם נגד יריביו ותפס את השלטון באימפריה. הוא קבע את עיר הבירה הראשונה שלו בלאהור, ומאוחר יותר בדלהי, שהייתה המקום שבו התחיל לבנות את מתחם קוטאב מינאר בו נמצא מגדל הניצחון קוטוב מינאר.
קוטב א-דין מת באופן פתאומי ב-1210, ומאבק הירושה שהתחולל לאחר מכן הסתיים בניצחונו של שמס אל-דין אלתותמש, שהיה גם הוא עבד ע'למאני לשעבר. אלתותמש התחתן עם בתו של קוטב א-דין אייבכ, וכל הסולטאנים שבאו אחריו (מלבד האחרון) הם צאצאיו, כולל בתו רדיה סלטאנה ששלטה במשך ארבע שנים. הסולטאן ע'יאס אל-דין בלבן, גם הוא עבד ממלוכי לשעבר, שפיקד על הצבא של נאצר א-דין, התנגד למוגולים, ובסופו של דבר זכה בכתר בעצמו. לאחר תקופת שלטונם הקצרה של ע'יאס אל-דין בלבן ונינו, השושלת הממלוכית הודחה על ידי ג'אלאל א-דין פירוז ח'ילג'י משושלת ח'ילג'י, שביססו את עצמם בביהר ובבנגל בתקופת שלטונו של מוחמד מע'ור.
רשימת הסולטאנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוטב א-דין אייבכ (1206–1210)
- אראם שאה (1210–1211)
- שמס אל-דין אלתותמש (1211–1236) - חתנו של קוטב א-דין אייבכ
- רוכן א-דין פירוז (1236) - בנו של אלתותמש
- רדיה סלטאנה (1236–1240)
- מועיז א-דין בהראם (1240–1242)
- עלאא א-דין מסעוד (1242–1246)
- נאצר א-דין מחמוד (1246-1266)
- ע'יאס אל-דין בלבן (1266–1286) - עבד לשעבר וחתנו של אלתותמש
- מועיז א-דין כאי-קבאד (1286–1290) - נכדו של ע'יאס א-דין בלבן
- כאיומארס מדלהי (1290) - בנו של מועיז א-דין כאי-קבאד
- קוטאב מינאר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממלוכים - שושלת העבדים הצבאית (אורכב 12.09.2019 בארכיון Wayback Machine)
- השושלת הממלוכית של דלהי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)