שמרת
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 מגדל המים בקיבוץ שמרת
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 17 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 715 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שמרת  באדום - שמרת בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.at-shomrat.com | |
שָׁמְרַת (מאוית גם בכתיב מלא שׁוֹמְרַת; האיות המקורי בכתיב חסר עם קמץ גדול; על משקל צָפְנַת[3]) הוא קיבוץ במחוז הצפון בישראל. הוא שוכן בגליל המערבי, ליד העיר עכו. הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הארצי, וכן גם למועצה אזורית מטה אשר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם במאי 1948 על ידי חברי השומר הצעיר מרומניה, הונגריה וצ'כוסלובקיה, על חלק מאדמות הכפרים הערביים אל-סומיריה ואלמנשיה, שתושביהם עזבו אותם במהלך מלחמת העצמאות (לאחר מבצע בן עמי), ולא הורשו לחזור אליהם לאחריה[4]. עד 1953 נקרא הקיבוץ "היוצרים"[5]. בשנות ה-2000 עבר הקיבוץ הפרטה ואימוץ משכורות דיפרנציאליות לחברים. חברי הקיבוץ גילו בשדות המשק שלוש אבנים שעליהן נחקקו מספר אותיות. בדיקת האבנים מלמדת כי הן שימשו לציון גבולות של שדות בתקופה הצלבנית.[6] אמת המים לעכו שנבנתה בשנים 1814- 1815 על ידי סולימאן פאשה חוצה את שטח הקיבוץ מצפון לדרום.[7]השטח שבו הוקם הקיבוץ היה משנת 1906, חווה חקלאית שהשתייכה למרטין ואלפרידה שטול, חברי תנועת הטמפלרים, שגורשו מהארץ על ידי שלטון המנדט הבריטי.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (אבוקדו, גידולי שדה, רפת לחלב בשיתוף המושב רגבה). רוב חברי הקיבוץ בגיל העבודה עובדים מחוץ לקיבוץ. בעבר היו בקיבוץ מספר מפעלי תעשייה שנסגרו עם הזמן: מפעל רהיטים ששיווק את רהיטיו כחלק מרשת השיווק שמרת הזורע, מפעל סריגים לייצור בדים ומפעל עיבוד שבבים. בעבר היה בקיבוץ גם ענף תיירות של אירוח כפרי, אך גם הוא נסגר.
ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית הספר היסודי גוונים עין המפרץ ובבית חינוך אופק בעברון.
הקיבוץ מוכר בארץ בעיקר בעקבות אירוע פרשת האונס שהיה בשנת 1988. פרשה זו עוררה הדים רבים בישראל והביאה לשינוי בהתייחסות החוק למעשי אונס.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חדר האוכל בתכנון אדריכל מנחם באר -
מגדל סילו -
המועדון
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרשת האונס בשמרת
- יוסף אלגזי, חבר קיבוץ לשעבר שגורש בעוון קומוניזם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שמרת- שומרת, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2017
שמרת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- א-סומיריה ממחוז עכו באתר palestineremembered
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ רשימת שמות היישובים בישראל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2022-06-27
- ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 23, 30, ISBN 0-88728-224-5
- ^ שמות חדשים ליישובים, חרות, 10 ביוני 1953
- ^ משה ידעיה (עורך), קדמוניות הגליל המערבי, חיפה, תל אביב: משרד הביטחון והמועצה האזורית מטה אשר, 1968, עמ' 334-331
- ^ יזהר הירשפלד, דוד עמית, יוסף פטריך (עורכים), אמות המים הקדומות בארץ- ישראל- קובץ מאמרים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 96-81
