שדרות מדיסון 550
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גורד שחקים  |
| שימוש | בעבר את משרדי תאגיד התקשורת AT&T ואת חברת סוני |
| כתובת | שדרת מאדיסון בין הרחובות 55 ו-56 |
| מיקום | מנהטן, ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| בעלים |
Olayan Group |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1984 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1984 |
| אדריכל | פיליפ ג'ונסון יחד עם שותפו ג'ון ברגי |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות פוסט מודרנית |
| מידות | |
| גובה |
197 מ' |
| קומות |
37 |
| קואורדינטות | 40°45′41″N 73°58′24″W / 40.761388888889°N 73.973333333333°W |
|
550madison | |
  | |
שדרת מדיסון 550 (בעבר: בניין AT&T ולאחר מכן בניין סוני) הוא גורד שחקים הנמצא במנהטן, ניו יורק. המגדל בן ה-37 קומות נמצא על שדרת מאדיסון בין הרחובות 55 ו-56 ובנייתו הושלמה בשנת 1984. הוא שימוש תחילה את משרדי תאגיד התקשורת האמריקאי AT&T וכיום את חברת סוני בארצות הברית.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון (יחד עם שותפו הידוע פחות, ג'ון ברגי) ונחשב לאבן דרך בהתפתחות הסגנון הפוסט-מודרני באדריכלות האמריקאית. העיצוב השנוי במחלוקת של כותרת המגדל, אשר זכה לכינוי "גמלון צ'יפנדייל" על שם מעצב הרהיטים תומאס צ'יפנדייל, יחד עם האורנמנטיקה הכללית של הבניין הפכו אותו לנושא מרכזי בשיח האדריכלי הפוסט מודרני. הבניין שעיצב ג'ונסון, שנחשב כמי שהשפיע רבות על הסגנון הבינלאומי בארצות הברית, בהשפעת ידידו האדריכל מיס ון דר רוהה, שונה מאוד מתכנוניו המוקדמים ויחד עם מספר מבנים נוספים מסמל את מעברו לסגנון זה.
עיצוב הגמלון בעל החור העגול בכותרת, עיצוב החזית המצופה בגרניט כתומה-ורודה ובולטת לעין ותכנון הכניסה המקושתת בגובה של כ-7 קומות בקומת הקרקע יוצרים מבנה בעל עיצוב המשתמש בצורות הלקוחות מן האדריכלות הקלאסית ומזכיר גם את עיצוב הארונות הקלאסיים. עם זאת, המבנה הוא חדיש ובנוי בטכנולוגיה של סוף המאה ה-20, והקישוטים שנוספו לו הם סממנים פוסט מודרניסטים מובהקים. המחלוקת סביב עיצוב המגדל הייתה לאור הסגנון שהפך מקובל לבניית גורדי שחקים בארצות הברית, החל משנות ה-60 שהושפעו רבות מבניין סיגראם של מיס ון דר רוהה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדרות מדיסון 550
אסתר זנדברג, הצעצוע האדריכלי שהעלה מחדש את קרנו של הפוסט-מודרניזם, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
