שדה התעופה ראש פינה

שדה התעופה ראש פינה

תצלום אוויר של שדה התעופה
נתוני השדה
קוד IATA ‏RPN‏ קוד ICAO ‏LLIB‏
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־79 שנים)
מפעיל	רשות שדות התעופה
עיר סמוכה	ראש פינה
קואורדינטות	32°58′51.77″N 35°34′18.87″E
גובה מעל פני הים	269.4432 מטר (884 רגל)
אתר רשמי
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 15/33 3,655 1,117 אספלט 05/23 3,197 972 אספלט
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   RPN (למפת אצבע הגליל רגילה)   RPN (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום RPN (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום RPN

שדה התעופה ראש פינה או שדה התעופה מחניים הוא שדה תעופה אזורי, הממוקם בין קיבוץ מחניים לבין ראש פינה, ממזרח לכביש 90. שדה התעופה נקרא על שמו של יצחק בן-יעקב, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל.

היסטוריה

תרשים שדה התעופה ראש פינה
(עדכני ליוני 2009)

בנייתו של השדה החלה בשנת 1943 על ידי הצבא הבריטי, וארכה כשנתיים. תחילה שימש השדה את חיל האוויר המלכותי כנגד הצבא הצרפתי של וישי בסוריה. בשדה נסללו שני מסלולים צולבים באורך 1,080 מטרים וברוחב 40 מטרים, סביבם נסללו מסלולי הסעה היקפיים. בשדה הוצבה טייסת 3 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי אשר הייתה מצוידת במטוסי קרטיס P-40 וורהוק.

במאי 1948 נמסר שדה התעופה לידי חיל האוויר הישראלי. ב-21 באוקטובר 1973 המריאו משדה התעופה מסוקי יסעור אשר הנחיתו 625 צנחני מילואים מחטיבה 226 על פסגת החרמון וכבשו את מוצב החרמון הסורי (מבצע קינוח).

שימוש אזרחי

עם הקמת המדינה הוסב השדה לשימוש אזרחי, במקום היה צריף פשוט אשר תפקד כטרמינל וכמגדל פיקוח גם יחד.^{[דרוש מקור]} חברת ארקיע קיימה שירות טיסות מהשדה למרכז הארץ מ-1953. בשנת 1968 נבנה טרמינל חדש בתכנון האדריכל שמעון פובזנר שעשה שימוש באחד המבנים המקוריים שהותירו אחריהם הבריטים. בשנת 1971 הוקמו במקום תחנת כיבוי אש ומגדל פיקוח חדש. בשנת 1994 הורחב טרמינל הנוסעים.

בשנת 1997 הגיע מספר הנוסעים השנתי לשיא של 250,000 ומינהל התעופה האזרחית פרסם מכרז למפעיל קו טיסות שני, בו התמודדו החברות ישראייר ואירואל תעופה. במרץ 1998 זכתה חברת ישראייר במכרז. ישראייר הפעילה טיסות לשדה במטוסי ATR 42.

שירות הטיסות של ארקיע מהשדה למרכז הארץ הופסק עקב חוסר כדאיות כלכלית במהלך 2006.

במאה ה־21

בשנת 2002 אישר שר התחבורה, אפרים סנה, תוכנית להארכת מסלול ההמראות שממזרח למערב, ב-400 מטר נוספים, מ-1,100 מטר ל-1,500 מטר, כך שיתאפשר שימוש במטוסים בעלי 70 מקומות, ללא הגבלות טיסה, זאת למרות התנגדות קיבוץ מחניים לתוכנית בטענה שהתוכנית תפגע בשטח המיועד להרחבת הקיבוץ. התוכנית להארכת המסלול לא יצאה לפועל אך הקיבוץ דרש שרשות שדות התעופה תממן הסדרת מיגון אקוסטי לבתיו. הקיבוץ אף הגיש עתירה לבג"ץ שנדחתה ב-2010.

משנת 2008 ועד 1 ביולי 2019 הפעילה חברת עיט שירותי תעופה ותיירות טיסות משדה התעופה ראש פינה לנמל התעופה דב הוז בתל אביב (עד לסגירתו) במטוסי שורט 360, וכן לעיתים הוציאה החברה טיסות ישירות לנמל התעופה אילת (עד לסגירתו).

בשנת 2015 שופץ המסלול בהשקעה של כ–12 מיליון שקל. כמו כן באותה העת החלה רשות שדות התעופה לקדם תוכנית מפורטת להסדרת הפעילות והפיתוח של השדה, במסגרת "תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 75".

תאונות

ב-19 באפריל 1974 התנגשו שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה. אחד המסוקים הצליח לנחות בשלום ואילו המסוק האחר התרסק, נדלק וכל שמונת החיילים שהיו בו נספו, במה שנודע כאסון מחניים.

ב-4 בפברואר 1997 המריאו שני מסוקי יסעור משדה התעופה בדרכם ללבנון. המסוקים התנגשו זה בזה והתרסקו במה שנודע כאסון המסוקים.

מבנה ופעילות

השדה כולל מסלול נחיתת מטוסים צפון-דרום (בכיוון 15/33), מנחת נפרד למסוקים המרוחק ממנו ומסלול נחיתת מטוסים שני שממזרח למערב (בכיוון 5/23), ומסלולי הסעה היקפיים שאינם פעילים. תוכנית המתאר הארצית לתפרושת שדות התעופה – תמ"א 15, משנת 2000, מגדירה את שדה התעופה כשדה בשימוש מדרגה 3, "שנועד לענות בעיקר על הביקושים לטיסות מסחריות, סדירות וטיסות שכר ליעדים פנים ארציים".

בשדה מתקיימת פעילות צבאית ופעילות אזרחית, נחיתות והמראות של מטוסים קלים, פעילות ספורט אווירי ועוד. פעילות זאת מוגבלת לשעות 19:00–06:30. הפעילות האווירית הצבאית כוללת אימון מטוסים קלים על בסיס יומי, אימון מטוסי תובלה (ביום ובלילה) כ-24 פעמים בשנה, אימון מסוקים על בסיס שבועי ומעת לעת, ונחיתות והמראות של מטוסים צבאיים שלא במסגרת אימון שגרתי.

השדה מוגדר גם כשדה חירום (שח"ר) של חיל האוויר, כשבשגרה תופסות בו כוננות טייסות מסוקי הקרב השונות של חיל האוויר, שעורכות ביניהן סבבים

סטטיסטיקה

מספר הנוסעים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תנועת הנוסעים בשדה הייתה במגמת ירידה כמעט מתמדת מאז שנת 2001 (נכון לשנת 2014):

שנה	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010	2011	2012	2013	2014	2015	2016
נוסעים	127,123	108,016	80,277	56,764	45,306	16,110	16,790	19,766	19,050	23,067	15,782	15,224	16,714	12,472	6,976	16,842
תנועות מטוסים	19,593	17,926	15,706	14,995	13,149	11,592	11,017	9,703	7,614	10,275	9,273	9,491	9,855	8,737	5,673	6,459

שדה התעופה ראש פינה, דצמבר 2021

עזרי ניווט

• VOR/DME – מערכת משולבת VOR (משואת תג"ם כל־כיוונית) יחד עם DME (מכשיר מדידת מרחק).
• תדר – 115.3
• אות זיהוי – ROP

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שדה התעופה ראש פינה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שדה התעופה ראש פינה, באתר "רשות שדות התעופה"
• שדה התעופה ראש פינה, באתר "רשות התעופה האזרחית"
• זוהר בלומנקרנץ, "קו התעופה לצפון הארץ לא מעניין את משרד התחבורה - שכשל בטיפולו בקו התעופה הפנים ארצי הסדיר לראש פינה", באתר TheMarker‏, 19 במאי 2015