רית'ם אנד בלוז
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
מקורות סגנוניים | ג'אז • בלוז • גוספל |
---|---|
מקורות תרבותיים | שנות ה-40 וה-50 בארצות הברית |
כלים | סקסופון • בס, תופים • כלי מקלדת • כלי נשיפה ממתכת |
פופולריות מיינסטרים | החל משנות ה-40 ועד שנות ה-60 ברחבי העולם. |
נגזרות | פאנק (Funk) • סקא • מוזיקת נשמה • רוק אנד רול |
רית'ם אנד בלוז (באנגלית: Rhythm and blues, ובראשי תיבות R&B; משמעות: קצב ובלוז, נקרא לפעמים גם "קצב ועצב") הוא סוגה מוזיקלית אשר פותחה על ידי מוזיקאים אפרו-אמריקאים ששילבו בין ג'אז לבלוז. את הרית'ם אנד בלוז מאפיין קצב החוזר על עצמו ומלודיות פשוטות.
הריתם אנד בלוז העמיד במרכז את הגיטרה החשמלית, הסקסופון והפסנתר לצד הרכב ג'אז מצומצם מסורתי.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'רי וקסלר ממגזין בילבורד טבע את המונח "רית'ם אנד בלוז" לראשונה בשנת 1948 בארצות הברית[1]. המונח החליף את המונח "מוזיקת גזעית" (Race Music), שבא במקור מתוך הקהילה השחורה, אך נחשב פוגעני בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה. דוגמאות לאומני רית'ם אנד בלוז מפורסמים הם ריי צ'ארלס, ארית'ה פרנקלין, אוטיס רדינג ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגירה הגדולה של השחורים מדרום ארצות הברית לאזורים עירוניים ותעשייתיים בשיקגו, דטרויט, ניו יורק ולוס אנג'לס בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20 יצרה מעמד פועלים עירוני חדש ושינתה את הדינמיקה החברתית. ההתפתחות הטכנולוגית באותן שנים שברה את האוליגופול בתעשיית המוזיקה ואפשרה לכל אחד לפתוח אולפן הקלטות. מבשרי הרית'ם אנד בלוז הגיעו מעולמות הג'אז והבלוז שהתקרבו אחד לשני בשנות ה-30. האר אנד בי התפתח כסגנון קצבי לריקודים בשעה שהג'אז התקדם לעבר סגנון אמנותי ו"מתקדם" יותר, הבי בופ.
מוזיקאים שחורים בשנות הארבעים תרמו למעבר מסגנון הביג בנד לסגנון חדש, קרוב יותר לרית'ם אנד בלוז, "ג'אמפ בלוז" (Jump blues). הם שילבו בין הבלוז לג'אז, שילבו כלים חדשים בהרכב ויצרו מוזיקה בסגנון אורבני. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את לרוי קאר, ביג ג'ו טרנר, אילינוי ג'אקט ולואיס ג'ורדן. אמנם חלוצי האר אנד בי הגיעו מחברות התקליטים העצמאיות, שנפתחו בשנות מלחמת העולם השנייה. רבות מהחברות היו ממוקמות במרכזי הבידור - ניו יורק ולוס אנג'לס, אך אחרות פעלו באופן מקומי. בין החברות הבולטות ניתן למנות את "Savoy", "קינג", "אימפריאל", "Specialty", "צ'ס" ו"אטלנטיק". הפריצה הגדולה של הרית'ם אנד בלוז הגיעה לאחר המלחמה.
הרית'ם אנד בלוז תרם להתפתחות של הרוק אנד רול. החל מאמצע שנות ה-50 המונח "אר אנד בי" מתייחס בעיקר למוזיקת נשמה, גוספל וסגנונות שהתפתחו מהבלוז החשמלי (אלקטריק בלוז). החל משנות ה-70 המונח מתייחס בעיקר למוזיקת נשמה ולפאנק.
רית'ם אנד בלוז עכשווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רית'ם אנד בלוז עכשווי
החל משנות ה-80, לאחר דעיכת הדיסקו, התפתח סגנון מוזיקלי חדש - "רית'ם אנד בלוז עכשווי". המונח מתייחס בעיקר לסגנון מוזיקלי חדש, מוזיקת פופ שמושפעת ממוזיקת נשמה ופאנק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- George, Nelson, The Death of Rhythm and Blues, New York: Pantheon, 1988.
- Otis, Johnny, Upside Your Head! Rhythm and Blues on Central Avenue, Hanover, New Hampshire: Wesleyan University Press, 1993.
- Richards, Tod, "Rhythm and blues", St. James Encyclopedia of Popular Culture, Vol 4 (pp. 206-209), St. James Press, 2000.
- Shaw, Arnold, Honkers and Shouters: The Golden Years of Rhythm and Blues, New York: Collier Books, 1978.
- Ward, Brian, Just My Soul Responding: Rhythm and Blues, Black Consciousness, and Race Relations, Berkeley: University of California Press, 1998.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רית'ם אנד בלוז, באתר AllMusic (באנגלית)
- רית'ם אנד בלוז, באתר New Georgia Encyclopedia (באנגלית)
- רית'ם אנד בלוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Leo Sacks, The Soul of Jerry Wexler, באתר הניו יורק טיימס, 29 באוגוסט 1993