Ich elender Mensch, wer wird mich erlösen, רי"ב 48

Ich elender Mensch, wer wird mich erlösen (בעברית: אוי לי, אדם אומלל שכמותי), רי"ב 48, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-19 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-3 באוקטובר 1723.

רקע

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר^[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג^[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, הוטל עליו להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות^[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה השמונה-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 148.

ב-1860 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 10 של פרסומיה^[4].

מילים ומוזיקה

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל האפסים ומהבשורה על-פי מתי בהם מתואר כיצד ריפא ישו איש נכה^[5]. הלברית שמחברה לא ידוע, מתקשרת עם סיפור הבשורה ומעבירה את המסר שסבל הגוף זניח בחשיבותו לעומת חשיבות תיקון הנשמה. החלק הראשון נפתח בציטוט מהאיגרת אל הרומיים^[6] המתאר את חולשתו של הגוף החוטא ואת הצורך בגאולה. החלק השלישי לקוח ממזמור של מרטין רוטיליוס (Martin Rutilius). שני החלקים הבאים מתבססים על פסוק בתהלים^[7] ועל פסוק באיגרת השנייה אל הקורינתים^[8] ועוסקים בבקשה מהאל לגאולה גם על סף מוות, ובכוחו של ישו להציל ולגאול את האדם, הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית^[9].

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט וטנור, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה שבעה חלקים:

מקהלה: Ich elender Mensch, wer wird mich erlösen (אוי לי, אדם אומלל שכמותי)
רצ'יטטיב לאלט: O Schmerz, o Elend, so mich trifft (הו כאב, הו אומללות, שבי פוגעים)
כורל: Soll's ja so sein (אם אמנם כך הוא)
אריה לאלט: Ach, lege das Sodom der sündlichen Glieder (אה, כסדום היו אברי החטאים)
רצ'יטטיב לטנור: Hier aber tut des Heilands Hand (אך כאן יד הגואל)
אריה לטנור: Vergibt mir Jesus meine Sünden (סלח נא ישו על עוונותי)
כורל: Herr Jesu Christ, einiger Trost (אדון ישו כריסטוס, היחיד במנחמי)

הקלטות

היצירה הוקלטה במלואה 10 פעמים בהקלטות מסחריות^[10]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1974), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
^ על קנטטות באך, עמוד 6
^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
^ מתי, ט, 1-8
^ אל הרומיים, ז, 24
^ ספר תהלים, פרק פ"ח, פסוק י"א
^ אל הקורינתים, יב, 9
^ על הקנטטה
^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך

[1] ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן

[2] ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן

[סוזוקי-3] על קנטטות באך, עמוד 6

[4] רשימת פרסומי באך באתר IMSLP

[5] מתי, ט, 1-8

[6] אל הרומיים, ז, 24

[7] ספר תהלים, פרק פ"ח, פסוק י"א

[8] אל הקורינתים, יב, 9

[9] על הקנטטה

[10] רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]