לדלג לתוכן

Herz und Mund und Tat und Leben, רי"ב 147

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רי"ב 147)
הביקור, מאת ז'אק דארה (Jacques Daret)

Herz und Mund und Tat und Lebenעברית: לב ופה ומעשה וחיים), רי"ב 147, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה בחג הביקור, שחל ב-2 ביולי 1723. הקנטטה ידועה גם בשל כורל הסיום שלה, שעובד לפסנתר על ידי מיירה הס ונודע בשם "Jesu, Joy of Man's Desiring".

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

בפברואר 1723 נבחן באך עם עוד כמה מועמדים לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג. הוא התקבל לתפקיד והחל את עבודתו בחודש מאי באותה שנה[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים.

קנטטה זו הייתה החמישית שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24 ורי"ב 167. היא מתבססת על גרסה קדומה יותר שהלחין ב-1716 בוויימאר[4], הממוספרת 147א[5] והמוזיקה שלה אבדה. בדומה לשתי הקנטטות הראשונות שביצע בלייפציג, ובניגוד לשתי הקנטטות שאחריהן, גם זו ארוכה ומחולקת לשני חלקים, שמבוצעים בנפרד, לפני תפילת המיסה ואחריה.

ב-1884 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 30 של פרסומיה[6].

מילים ומוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לחג הביקור כולל פסוקים מספר ישעיהו המנבאים את בואו של המשיח[7] ופסוקים מהבשורה על-פי לוקאס המתארים את ביקורה של מרים אם ישו אצל אלישבע, אמו של יוחנן המטביל[8] ואת תפילת המגניפיקט שנשאה מרים. באך השתמש בלברית שכתב סלומו פרנק (Salomo Franck) בוויימאר והוסיף שלושה רצ'יטטיבים ושני קטעי כורל בין האריות, ובכך יצר את המבנה של רבות מהקנטטות שלו, של אריה ורצ'יטטיב לסירוגין, ובסיום כורל. בעזרת התוספות גדלה הקנטטה דייה כדי שיוכל לחלק אותה לשני חלקים. לא ידוע מיהו מחבר הלברית של הרצ'יטטיבים, ואילו הכורלים הם פרי עטו של מרטין יאן (Martin Jahn). קנטטה 147א נועדה לביצוע ביום ראשון הרביעי של תקופת הציפייה, כמה ימים לפני חג המולד, ועסקה באופן כללי בישו ובמרים. הרצ'יטטיבים שנוספו נועדו להתאים למועד החדש ולמקד את הלברית בנושא הביקור. כמו כן, בלייפציג הייתה נהוגה תענית בתקופת הציפייה ובמהלכה לא נוגנה מוזיקה, ולכן לא יכול באך להשתמש בקנטטה המקורית למועד המקורי שנועדה לו[3]. המוזיקה לשני הכורלים שבסיום כל חלק היא זהה.

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, שני אבובים, בסון, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 10 קטעים בשני חלקים:

חלק ראשון
1. מקהלה: Herz und Mund und Tat und Leben (לב ופה ומעשה וחיים)
2. רצ'יטטיב לטנור: Gebenedeiter Mund (פה מבורך)
3. אריה לאלט: Schäme dich, o Seele, nicht (אל תבושי נפשי, להכיר מושיעך)
4. רצ'יטטיב לבס: Verstockung kann Gewaltige verblenden (קשי-לבב יעור עיני רמים)
5. אריה לסופרן: Bereite dir, Jesu, noch itzo die Bahn (הכן לך ישו עתה המשעול)
6. כורל: Wohl mir, dass ich Jesum habe (אשרי כי ישו לי הוא)
חלק שני
7. אריה לטנור: Hilf, Jesu, hilf, dass ich auch dich bekenne (עזרני ישו שלא אכחש בך)
8. רצ'יטטיב לאלט: Der höchsten Allmacht Wunderhand (יד אל פועלת בנסתר)
9. אריה לבס: Ich will von Jesu Wundern singen (אשיר על נפלאותיו של ישו)
10. כורל: Jesus bleibet meine Freude (ישו שמחתי לעד)

היצירה הוקלטה במלואה למעלה מ-40 פעמים בהקלטות מסחריות[9]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1983 וב-2000), טון קופמן (ב-1997), מסאקי סוזוקי (ב-1999) וג'ון אליוט גרדינר (ב-1990 וב-2000). בנוסף מבוצע קטע הכורל בויארציות רבות, לכלי נגינה בלבד ובעיבודים לכלים אחרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]