רות שפירא-סמילן

רות שפירא-סמילן

רות שפירא-סמילן בתמונה משנות הארבעים של המאה העשרים
לידה	17 ביולי 1922 צפת, פלשתינה (א"י)
פטירה	15 בנובמבר 1965 (בגיל 43)
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה
מעסיק	קול ישראל
בן או בת זוג	שמעיה סמילן
מספר צאצאים	2

רות (רותי) שפירא-סְמילן (17 ביולי 1922 – 15 בנובמבר 1965) הייתה אשת רדיו ישראלית, עורכת, מגישה, קריינית ומנהלת, חברת סגל "קול ירושלים" ו"קול ישראל".

ביוגרפיה

רות שפירא נולדה בצפת, אחת משתי בנותיהם של חיה ויהודה שפירא, אנשי העלייה השלישית. אמה, רופאת שיניים, ואביה, מהנדס, הכירו בגדוד העבודה והתגוררו בטבריה. ב-1929 עברה המשפחה לירושלים. רות למדה בילדותה בבית הספר "להאציל פון למל". את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה העברית ברחביה.

במהלך לימודיה גויסה לתחנת "קול ירושלים" המנדטורית להגיש יחד עם כמה מחבריה לספסל הלימודים (לאה פורת-גור, שמואל קצנלסון תמיר, גרא בן ענת ואחרים) תסכיתים לנוער בשעת השידור בעברית. בתום לימודיה התיכוניים למדה באוניברסיטה העברית מקרא ופילוסופיה. במהלך לימודיה המשיכה לעבוד ברדיו. ב-1944 נישאה לשמעיה סמילן (סמילנסקי).

לאחר קום המדינה הגישה תוכניות שונות, כולל את התוכנית "פינת הנוער", בתחילת שנות החמישים הגישה את התוכנית "שירים כבקשתך" ששודרה מידי שבת בצהריים. ב-1956 יצאה בעקבות בעלה שמעיה סמילן, איש משרד החוץ, לשליחות בהאג ובמילאנו. בהיותה באירופה שימשה ככתבת של "קול ישראל" ושל העיתונים: "דבר" ו"למרחב". בין שאר תפקידיה, קיבלה על עצמה לארגן את חידוני התנ"ך הבינלאומיים, שהתקיימו מטעם "קול ישראל". ב-1965 התמנתה למנהלת המחלקה לקשרי חוץ של "קול ישראל", אך במקביל המשיכה להגיש תוכניות ברדיו.

במהלך השנים הדריכה קריינים רבים בראשית דרכם ברדיו כמו: משה חובב, ראומה אלדר, אריה אורגד, ירון לונדון ורבים אחרים. רות שפירא סמילן דיברה שפות רבות, אנגלית, איטלקית, גרמנית, צרפתית ורוסית. היא ניחנה בכישרון מוזיקלי וכישרון משחק.

היא נפטרה ב-15 בנובמבר 1965 עקב מחלה קשה.

משפחה

במותה הניחה בעל, בן ובת.

הנצחה

רחוב רות סמילן, נחל בקע, באר שבע

על שמה נקרא רחוב בבאר שבע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רות שפירא-סמילן בוויקישיתוף

• אלי אלון, סיפורה של רות שפירא מראשוני קול ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בדצמבר 2020