רופאים יהודים ברומניה

רישומים היסטוריים על נוכחות הרופאים והמרפאים היהודים בארצות המיושבות ברומנים, מצביעים על תחילת ישיבת הקבע של היהודים בחבלים אלה.

בשנת 1473 הגיע לחצרו של שליט נסיכות מולדובה, שטפן הגדול, הרופא הנכבד "יצחק בק" Isaac beg, שתואר כספרדי בן האמונה היהודית. יצחק בק בא בשליחותו של אוזון חסן, השאה של פרס הטורקמנית שניסה להשיג בני ברית נגד הסולטאן מהמט השני. מצוין בהקשר זה שרבים מהרופאים היהודים באימפריה העות'מאנית שימשו, בנוסף להיותם רופאים, גם כיועצים פוליטיים, דיפלומטיים, אנשי עסקים ובנקאים.

בין הרופאים, שהתאספו ליד מיטת חוליו של שטפן הגדול ביום מותו ב-2 ביולי 1504, מוזכר גם "הרופא היהודי של קיסר הטטרים". שמו לא מוזכר ומחזאי רומני בשם ב. דלוורנצ'ה B. Delavrancea העניק לו את השם "שמיל" במחזה "שקיעה של שמש".

בספטמבר 1537, הנסיך המולדבי פטרו רארש Petru Rareş, הזמין בכתב את הרופא "פרוים" Froim מוונציה בהבטחה שיקבל 3,000 דוקטים עבור עבודתו הרפואית. קיימת השערה של היסטוריון רומני בשם וטמאנו Vătămanu הטוען שמדובר בהזמנה מזויפת, שמהווה הודעת קוד בה הוא הבטיח חיילים לקיסר הספרדי-גרמני, בצורה שבה קיווה שהעות'מאנים לא יבינו.

שטפאן בוצ'קאי Ştefan Bocskai, נסיך טרנסילבניה, פנה ביולי 1606 אל זיגמונד השלישי, מלך פולין בבקשה שישלח אליו את הרופא היהודי אלעזר ששמו נודע למרחקים. בסתיו הגיע הרופא אל מקום משכבו של הנסיך, בקושיצה ולזמן מה הטיפול נשא פרי ומצב החולה השתפר.

משנת 1589 ישב ביאשי הרב והרופא היהודי יליד תימן שלמה בן ערבי ואליו הגיע "יוסף הרופא" שהתרשם מאוד מידיעותיו ונשאר איתו 11 שנים כדי ללמוד ממנו.

בשנת 1623, בחצרו של נסיך טרנסילבניה גאבור בתלן, בקלוז', פעל כרופא וכיועץ "אברהם סרסה שמוצאו מקונסטנטינופול ובין התקנות שחוקק הנסיך נקבעה תקנה הנותנת חופש תנועה ומעבר ללא כל הגבלה לרופא של האוכלוסייה היהודית. בשנת 1629 טופל הנסיך על ידי קבוצת רופאים ומתוכם מוזכר בשמו רק הרופא היהודי "דוד היבריוס (ריבריוס)" David Hyberius או Ryberius.

בטימישוארה, בבית העלמין היהודי הישן, שמורה מצבתו של רב ורופא מפורסם (באותם הימים) בשם "אשראל" Asrael או "עשהאל" Assael מסלוניקי שנפטר בשנת 1636.

בשנת 1640, נסיך טרנסילבניה, גאורגה רקוצי הראשון, ביקש מנסיך מולדובה, ואסילה לופו, לשלוח לו לחצי שנה, לשם טיפול באשתו של רקושי, את הרופא הנסיכותי מיאשי, "אריה יהודה סיה" Arie Iehuda Sia, שכשכר הובטחו לו 500 טלרים.

בשנת 1644, מיסיונר קתולי בשם מרקו בנדיני, שנשלח ליאשי, קיבל המלצה לפנות לתיווך אל "כהן", הרופא היהודי של החצר. רופא זה התלווה אל ואסילה לופו גם לאחר שזה איבד את כס השלטון בשנת 1653. להשפעת הרופא הזה מיוחסת גם התקנה שתיקן השליט בזו הלשון: "כל שיגיד המרפא בעניין פצעים נאמין לו, גם אם לא ישבע ואם יהיה המרפא יהודי או בן דת אחרת, נאמין לו עוד יותר...".

בשנת 1659 זומן הרופא היהודי "מתאה" Mathea מלבוב כדי לרפא את שליט ולאכיה, מיכנאה השלישי. מסופר שהשליט מילא את הרופא בכל מיני מתנות לאחר שריפא אותו ממחלה איומה.

במאה ה-17 מוזכרים רופאים יהודים שעשו את מלאכתם במחוזות אלה מבלי להיות רופאי בית המלוכה. בשנת 1662 נרשמה מכירת בית לרופא "מויסה" ביריד של יאשי. מניחים שמויסה לא היה רופא מוסמך שסיים לימודים אוניברסיטאיים, אלא מרפא. רופא יהודי אחר בשם מויסה תוגמל בשנת 1792, על ידי הבישופות, עבור מעשיו בריפוי חולים, במגרש עליו בנה לו דוכן. בפנקסי החשבונות של קונסטנטין ברנקובאנו מוזכר בשנת 1703 הרופא "אברהם היהודי".

לקריאה נוספת

• Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומתם של יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) הוצאת הספר - בוקרשט 2004.