מהומות לוס אנג'לס (1992)
תאריכי המאבק | 29 באפריל 1992 – 4 במאי 1992 (6 ימים) | ||
---|---|---|---|
מקום | לוס אנג'לס | ||
נפגעים | |||
| |||
מהומות לוס אנג'לס היו מהומות חסרות תקדים, על רקע גזעי, שפרצו ב-29 באפריל 1992 ונמשכו שישה ימים, בלוס אנג'לס, קליפורניה שבארצות הברית. הרקע למהומות היה מעצרו והכאתו של רודני קינג, אדם ממוצא אפרו אמריקאי, על ידי שוטרים לבנים ממשטרת לוס אנג'לס, לאחר שארבעה מהם שהכו אותו זוכו במשפט אליו הועמדו. המהומות החלו שעות בודדות לאחר פרסום הזיכוי במשפט.[1]
הכאתו של קינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מרץ 1991[2] נעצר רודני קינג, בן 26 ממוצא אפרו אמריקאי, על ידי ארבעה שוטרים לבנים ממשטרת לוס אנג'לס, לאחר שהואשם בנהיגה במהירות גבוהה, בשכרות ותחת השפעת סמים. השוטרים לא הסתפקו במתן דו"ח תנועה, אלא הוציאו אותו מהרכב והחלו להכותו בצורה אכזרית שלא תאמה את האירוע בגינו נעצר קינג או את התנהגותו. האירוע צולם, בדרך מקרה, במצלמת וידאו של ג'ורג' הולידיי, מחלון דירתו הסמוכה. במחאתו על התנהגות השוטרים מסר הולידיי את הסרטון לרשת טלוויזיה מקומית. קטע מסרט הווידאו שודר ברשת, והראה את ארבעת השוטרים הלבנים המכים את רודני קינג, בעוד שישה שוטרים לבנים אחרים עומדים בצד ומביטים באירוע מבלי לנקוף אצבע, ואף קוראים לעברו קריאות גנאי.
חשיפת הקלטת הגבירה משמעותית את המתח הגזעי בין שחורים ללבנים בלוס אנג'לס, וככלל, בארצות הברית כולה, והעלה על סדר היום את אלימות השוטרים המתמשכת כלפי שחורים. זאת על רקע קיומה של אפליה מתמשכת כלפי שחורים בתעסוקה ובתחומי חיים רבים, ועל רקע העוני וההבדלים ברווחה בהם חי חלק גדול מהשחורים בעיר.
המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פרסום הקלטת הושעו ארבעת השוטרים מהמשטרה והועמדו לדין בגין תקיפה ושימוש מופרז בכוח. חבר המושבעים במשפטם כלל עשרה אזרחים לבנים, אחד ממוצא לטיני ואחד ממוצא אסיאתי, ואף לא אדם שחור אחד. להגנתם טענו השוטרים במשפט כי חשדו שרודני קינג נהג בהשפעת סמים וסיכן אותם. המשפט ארך כמעט שנה והסתיים בחודש אפריל 1992, כשהמושבעים הודיעו על זיכוי כל השוטרים מתקיפה, זיכוי שלושה מהם מהאשמה של שימוש מופרז בכוח ועל אי יכולתם להגיע להכרעה באשמה זאת לגבי הרביעי.
המהומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההודעה על זיכוי השוטרים הביאה למהומות חסרות תקדים, שהחלו ב-29 באפריל 1992, ונמשכו שישה ימים. המוני אזרחים שחורים והיספנים השתוללו ברחובות לוס אנג'לס, בזזו, השחיתו והציתו חנויות ומקומות בילוי. בכמה מקרים הותקפו לבנים פיזית על ידי שחורים. משטרת לוס אנג'לס לא הצליחה להרגיע את המהומות ולמקום נשלחו המשמר הלאומי וחיילי המארינס, על מנת להשיב את הסדר על כנו. המהומות גבו את חייהם של 63 אזרחים ובנוסף נמנו 2,383 פצועים, יותר מ-7,000 הצתות, 3,100 בתי עסק שהושחתו ונבזזו על ידי משפחות שלמות ביניהם גם המוני היספנים ולבנים. 12,111 חשודים נעצרו, חצי מהם היו היספנים והחצי השני שחורים.[3] הנזק המצטבר הוערך ביותר ממיליארד דולר. מהומות קטנות יותר אירעו בערים נוספות בהן קיים ריכוז גבוה של אפרו-אמריקאים, כדוגמת לאס וגאס ואטלנטה. ביום השלישי למהומות פנה קינג עצמו, בטלוויזיה, אל הציבור בבקשה לחזור לרגיעה.
כשנה לאחר מכן נערך לארבעת השוטרים משפט חוזר, בסיומו נידונו שניים מהם למאסר של שנתיים וחצי, והשניים האחרים זוכו. בנוסף תבע קינג את עיריית לוס אנג'לס וזכה בפיצויים בסך 3.8 מיליון דולר. קינג הלך לעולמו בשנת 2012.[4]
השלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שההתפרעויות שככו, מומנה חקירה על ידי נציבות המשטרה בעיר, בראשות ויליאם ה' ובסטר (יועץ מיוחד), והוברט וויליאמס (סגן יועץ מיוחד, נשיא קרן המשטרה). ממצאי התחקיר "העיר במשבר": דו"ח של היועץ המיוחד למועצת נציבי המשטרה בנושא אי הסדר האזרחי בלוס אנג'לס, הידוע גם בכינויו דו"ח ובסטר או וועדת ובסטר, פורסם ב-21 באוקטובר 1992. מפקד מחלקת המשטרה בלוס אנג'לס דריל גייטס, שראה את יורשו ווילי ל. ויליאמס הנבחר על ידי נציבות המשטרה ימים לפני ההתפרעויות, התפטר ב-28 ביוני 1992. באזורים מסוימים בעיר נראו שביתות נשק זמניות בין הכנופיות היריבות הקריפס והדם, מה שהניע ספקולציות בקרב קציני מחלקת המשטרה בלוס אנג'לס כי ההפוגה תשמש לאיחודם נגד מחלקת המשטרה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהומות לוס אנג'לס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ HUBLER, SHAWN; OLIVER, MYRNA; GORDON, LARRY; transmissions, SOURCES: Audiotape of LAPD 77th Street Division radio. "AFTER THE RIOTS: THE SEARCH FOR ANSWERS : Genesis of a Riot". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0458-3035. נבדק ב-2018-10-11.
- ^ Rodney King Beating: MARCH 19, 1991
- ^ Paul Harris, Black Rage Confronts the Law, NYU Press, 1999-05. (באנגלית)
- ^ מת רודני קינג, שעמד במרכז המהומות בלוס אנג'לס בשנות ה-90, באתר הארץ, 17 ביוני 2012