לדלג לתוכן

ארגון רבני צהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבני צהר)
ארגון רבני צֹהר
תחום דת
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 19 (2022)
יושב ראש דוד סתיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל משה בארי עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 139 (2022)
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tzohar.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוגו הקודם של העמותה

ארגון רבני צֹהר או צֹהר - חלון בין העולמות הוא איגוד של כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, שמטרתו היא גישור הפערים בין דתיים לחילוניים בישראל. פעילות העמותה מכוונת לכל הציבור היהודי בישראל. הפעילות כוללת עריכת חופות, הדרכת חתנים וכלות, הוצאה לאור של כתב עת, ארגון כנסים, שבתות וימי עיון העוסקים בבעיות השעה וארגון תפילות משותפות לדתיים ולחילוניים. העמותה הוקמה לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995. יושב ראש העמותה הוא הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם.

נישואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעמותה מאגר ארצי של רבנים העורכים חופות לכל פונה. רבני צֹהר פועלים על פי כללי ההלכה ובשליחות הרבנות הראשית לישראל. הם נפגשים עם בני הזוג לפני החתונה, לומדים איתם בעניין זוגיות ומשפחה במבט יהודי ובונים את טקס החתונה והחופה. הזוגות נרשמים במשרדי הרבנות בשוהם, מקום רבנותו של הרב סתיו, או במשרדי צהר בתל אביב.

הארגון מפעיל מרכז הכנה לנישואים בשם "טובים השניים", המדריך צעירים דתיים כיצד להתמודד עם מורכבויות הלכתיות בחברה המודרנית. מועסקים בו זוגות נשואים שעברו הכשרה להדרכת כלות וחתנים, בתחומי ההלכה, התקשורת והמשפחה, כאשר הבעל הוא מדריך חתנים והאישה מדריכת כלות. הזוגות נפגשים יחד ובנושאים מסוימים המפגשים מתקיימים בנפרד. השירות מוצע גם לזוגות חילוניים. את ההדרכה ניתן להמשיך גם אחרי החתונה, לצורך העצמת הזוגיות וחיזוק מוסד המשפחה. המרכז מפעיל סדנאות לתקשורת וזוגיות, מאגרי מידע, קו חם, ספר הדרכה וכן קהילה וירטואלית לתמיכה.

ביוזמת הארגון עברה הצעת חוק המאפשרת לבני זוג להירשם לנישואין בכל מועצה דתית בארץ.[1]

כשרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כשרות צהר

בשנת 2018 הוקם מערך כשרות הנקרא כשרות צהר באמצעות מיזוג פעילות עם ארגון "השגחה פרטית". הגוף החדש בראשות הרב אורן דובדבני, לשעבר ראש מערך הכשרות של ארגון "השגחה פרטית". במסיבת עיתונאים אמר הרב רפי פוירשטיין שהם מאמינים שתחרות תסייע לכשרות, ולשם כך הקימו מערך מתחרה במערך הכשרות של הרבנות, הנשען על פסיקת בג"ץ מספטמבר 2017.[2] בהמשך קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הפרשנות שנתן הארגון לפסיקת בג"ץ שגויה,[3] אך הארגון המשיך במיזם[4] בספטמבר 2020, בעקבות פסיקת בג״ץ, אפשרה הרבנות הראשית לבית עסק להודיע כי הוא מפוקח על ידי גוף חיצוני בעניין חומרי הגלם ואופן הטיפול במזון.[5]

לאורך השנים פעילות הארגון החלה לכלול גם פעילות שלא בכפוף לסמכותה של הרבנות הראשית ובניגוד לעמדתה. לדוגמה בנושא הכשרות, הארגון הקים מערכת כשרות נפרדת, מיזם אשר חברי כנסת מהבית היהודי ראו כפגיעה בפעילותם לשיפור מערכת הכשרות של הרבנות הראשית עצמה.[2] כמו כן, צהר קידמה חוק שמאפשר לזוגות להרשם באזורים רישום שונים לבחירתם, אליו הרבנות הראשית התנגדה.[6] פעילות זו הובילה לביקורת על הארגון מצד הרבנות הראשית ורבנים שונים, כגון הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל ואחרים. ביקורת זו הייתה נדבך מרכזי בהחלטתו של הרב אריאל שכיהן כנשיא צוהר עד שנת 2013, וחברים נוספים בארגון, לפרוש משורותיו.[7]

מיזמים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עלון "צהר לשבת"- "עלון שבת" המחולק בבתי הכנסת. העלון החל לצאת בשנת 2006 והוא נערך מאז בידי העיתונאי איתמר מור.[8]
  • אבלות - ליווי משפחות אבלות. צֹהר פיתחה פרויקט ייחודי אשר מלווה ותומך במשפחות אבלות לאחר פטירת יקיריהן. מתנדבי צֹהר נפגשים עם המשפחה האבלה בבית החולים, תומכים בה נפשית ורגשית ומסייעים לה בהוצאת התעודות השונות ובהדרכה לקראת הלוויה, השבעה, השלושים וכו'. הפרויקט התחיל באזור המרכז ועתיד להתרחב לכל הארץ.
  • הדרכה לנערים בשנת בר מצווה.
  • כתב עת צֹהר - בין השנים תש"ס-תשס"ט הוציא הארגון אחת לשלושה חודשים כתב עת שהיווה במה לשיח ציוני דתי. בכתב העת כתבו דמויות רבניות בולטות בקרב הציבור הציוני דתי, על נושאים שונים העומדים על סדר היום של מדינת ישראל בכלל ושל הציונות הדתית בפרט.[9]
  • "עסקים ולומדים" - גיליון שבועי המיועד לאנשי עסקים, העוסק בסוגיות ערכיות ומנהיגותיות הנוגעות לעולם העסקים. הגיליון מבוסס על פרשת השבוע.[10]
  • "מתפללים ביחד" - מניינים משותפים לדתיים וחילוניים ברחבי הארץ. מתוך רצון לגשר בין שתי מגמות, מצד אחד קדושתו של יום כיפור המדבר אל רוב הציבור ומצד שני הניכור כלפי בתי הכנסת והתפילות הרשמיות הוחלט בצֹהר להזמין את הציבור הכללי למגרש נייטרלי, מקום בו יוכל כל אדם להרגיש בנוח. התפילה מנוהלת בצורה מסבירה - מסבירת פנים ומסבירת הנהלים, המילים והכוונות. לציבור המתפללים מחולקים מחזורים מיוחדים ודפי הסבר אשר מסבירים בקצרה את התוכן והחשיבות של הקטעים השונים בתפילה.
  • "פרויקט עמיתים" - בפרויקט זה מנסה צֹהר לקשור בין רבניה ובין גופים, ארגונים או מוסדות שונים המשפיעים על השיח והעשייה הציבוריים במדינת ישראל. המטרה היא לשתף רבנים כיועצים או כבעלי עמדה בוועדות, כנסים או מקומות אחרים אשר משפיעים על דעת הקהל בישראל, מתוך כוונה להביא לפריצת הרבנים לתחומים שונים ומגוונים, לחיוב העיסוק בהם בעולמה של הרבנות, להעמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל ולתרומה מעשית של הרבנות לחברה הישראלית.
  • כנסים ימי עיון ושבתות - צֹהר שואפת להעלות על סדר היום של הציבור הדתי לאומי נושאים המטרידים את החברה הישראלית. כחלק מהדו-שיח והניסיון ללבן את הבעיות מתקיימים במהלך השנה מספר כנסים כאשר הבולט בהם הוא כנס הקיץ השנתי של צֹהר אשר בו משתתפים מאות רבנים ואנשי חינוך המשפיעים על צביונה של הציונות הדתית. בנוסף מקיימת צֹהר כנסים רעיוניים לקהלי יעד שונים, על פני השנה כולה ושבת עיון לרבניה אשר בהן מועלים על סדר היום בעיות הטורדות את החברה הישראלית.
  • קשר רבני - קשר רבני הוא ניסיון להפוך את הדואר האלקטרוני לבמה המיועדת להתייעצות והחלפת דעות בין ציבור הרבנים בישראל ומחוצה לה. רבנים יכולים להעלות התלבטויות בנושאים שונים (הלכה, חינוך, חברה ועוד) ולהתייעץ עם רבנים עמיתים אשר תומכים בהבעת דעה או בעצה. עשרות רבנים מהארץ ומהעולם מנויים על 'קשר רבני' ונעזרים בו בעבודתם בקהילה, בבית הכנסת או במוסד החינוכי.
  • "לב שומע"[11] מוקד פניות ארצי שבעזרתו יוכלו הפונים ליצור קשר עם רב שיאזין לבעיתיהם וינסה לסייע.
  • הכשרת רבנים ואנשי ציבור - חלק ממטרותיה של צֹהר הם חיזוק, תמיכה וקידום העבודה הרבנית עם הציבור. צֹהר שואפת להקנות לרב ולמשפחתו כלים מקצועיים אשר יעצימו את עבודתם ויסייעו בידם להוות כתובת מסייעת לציבור הרחב. במסגרת זו נערכות בצֹהר השתלמויות מקצועיות בתחומים גישור ופישור, משפחה ועוד. גם אנשי חינוך ובעלי תפקידים ציבוריים נעזרים במערך ההדרכה של צֹהר.
  • "מרכז שורשים" - הוקם על מנת ללוות ולסייע לעולים לשעבר בבירור והוכחת יהדותם בבתי הדין הרבניים. מנוהל על ידי עולים לשעבר מברית המועצות וספרד, אנשי מקצוע בתחומם המבינים את המנטליות והמסורת של עולים אלו. המרכז נתמך על ידי משרד ראש הממשלה, קרן ידידות טורונטו ומכון הארי אוסקר טריגובוף.[12]
  • כיתות הכנה לגיור - החל משנת 2007 צהר פתחה שתי כיתות הכנה לגיור, בהרצליה ובראשון לציון. צהר מאמינה כי הגיור חייב להתבצע בבתי הדין המיוחדים לגיור, והביעה אמון במערך הגיור הממלכתי בראשות הרב חיים דרוקמן והראשון לציון הרב שלמה עמאר.
  • "צהר לחקיקה" - מיזם הפועל להעשיר את החקיקה בישראל בצורה שתביא לידי ביטוי את אופייה היהודי של המדינה, תוך הידברות והסכמה רחבה. המיזם כולל ייעוץ למקבלי ההחלטות בתחומים שאותם הם מעוניינים לקדם, תוך הצגת ה'מבט היהודי' בנושאים אלו, פרסום מחקרים וניירות עמדה בנושאים שעל סדר היום הציבורי, והצעת וקידום חקיקה בתחום החברה, המשפחה והאתיקה. במסגרת המיזם נערכים כנסים לרבנים ולמומחים מתחומי דעת שונים וחברי כנסת ממפלגות שונות מפרסמים באתר ynet כתבות שבהן הם מבטאים היבטים יהודיים של עבודתם הפרלמנטרית.[13]
  • "צהר לאתיקה" - מיזם המבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התאוריות האתיות למציאות יומיומית.[14]
  • "צהר עד מאה ועשרים" - מוקד חירום לייעוץ וליווי אתי-הלכתי, לחולים ובני משפחותיהם המתלבטים בנוגע לעתיד הטיפול הרפואי בהם.

עתירה שהגיש הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים מוכרים החברים ב"צהר"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל צהר מאז שנת 2007 הוא הרב ד"ר משה בארי.

כתב העת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת "צֹהר" ראה אור לראשונה בסתיו תש"ס. הביטאון מעלה לדיון ציבורי נושאים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית ושל מדינת ישראל, תוך גישה תורנית ממלכתית. כתב העת מהווה בימה המאחדת את הזרמים השונים בציונות הדתית ודמויות מרכזיות בציבור זה נוטלות בו חלק. בכתב העת מדורים כגון: תלמוד, הלכה, תנ"ך, חברה, חינוך, אמונה, מחשבה וציונות דתית.

העורך הראשון של כתב העת היה הרב יצחק שילת, והחליף אותו בתפקיד הרב עזריאל אריאל. בשנת תשס"ט הוקפאה הוצאתו של כתב העת, בשל קשיים כלכליים.[16] הוצאת כתב העת חודשה בשנת תשע"ה (2015).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הראל דורון, בין שמרנות לרדיקליות: בהשקפת עולמם בהגותם ובפעלם של הרבנים החדשים בציונות הדתית, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ז
  • שי פירון (עורך), בעז ובאמונה: פרקי עיון לחג העצמאות, צהר קרן מורשת: ירושלים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמרי נחמיאס, יקי אדמקר‏, חוק צהר אושר: זוגות יוכלו לבחור היכן להינשא, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2013
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ישי פרידמן, ‏ראש ארגון צהר: "מיזם הכשרות שלנו נולד מכאב", בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2018
  3. ^ ציוץ של יאיר שרקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 ביולי 2018
  4. ^ rotter.net, רומסים את החוק במודע | חרף קביעת היועמש צהר ממשיכים לחלק תעודות בניגוד לחוק - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
  5. ^ אסף אלתר, הרבנות אישרה: ארגון צוהר ובתי עסק פרטיים יוכלו "להצהיר על אופן ההתנהלות הכשרותית", באתר דתילי - חדשות לציבור הדתי, ‏1 בספטמבר 2020
  6. ^ עמרי נחמיאס ויקי אדמקר‏, חוק צהר אושר: זוגות יוכלו לבחור היכן להינשא, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2013
  7. ^ חנן גרינווד, ‏הרב יעקב אריאל: "צהר חוטא למטרתו כאשר הוא מתערב בנושאים הלכתיים תורניים, באתר כיפה, 7 בינואר 2014;
    יוני קמפינסקי, הרב אריאל: לא בהנהלת צוהר ולא חבר פעיל, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2013
  8. ^ צהר לשבת, באתר "צֹהר"
  9. ^ מאמרי כתב העת צהר, באתר אסיף
  10. ^ עסקים ולומדים, באתר "צֹהר"
  11. ^ אייל הראובני, רבני צהר בשירות חדש: סיוע למשפחות נפטרים, באתר ynet, 4 במאי 2004
  12. ^ דף מידע אודות עמותת "שורשים"
  13. ^ ynet אתר ynet
  14. ^ אתר מיזם צהר לאתיקה
  15. ^ בג"ץ 2860/07 עמותת "צהר - חלון בין עולמות" ואחרים נ' הוועדה למינוי דיינים, ניתן ב־8 ביוני 2007
  16. ^ יצחק טסלר, השם ישמור: הופסקה הפצת עיתון רבני צהר, באתר nrg‏, 17 ביולי 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארגון_רבני_צהר&oldid=39903757"