קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים

קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים הוא פתגם שמקורו בדברי ריש לקיש בתלמוד הבבלי. משמעותו המקורית היא שעל האדם לדאוג לכך שמעשיו שלו יהיו על פי שורת הדין לפני שידאג לתקן את מעשיהם של אחרים. במקורו יש לכלל זה כמה השלכות במשפט העברי. בשימושו הרווח משמעותו היא: תקן את פגמיך שלך קודם שאתה מצביע על פגמי זולתך. גרסה תלמודית אחרת היא קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים. נוסח שגור בציבור הוא קשוט עצמך תחילה.

מקור הפתגם ומשמעותו במשפט העברי

מי שחסין משיפוט אינו כשר לשפוט אחרים

במשנה נאמר שכהן גדול יכול להיות דיין, וגם אפשר לדון אותו. בתלמוד הבבלי נטען שהחלק השני של ההלכה מתחייב מחלקה הראשון, כיוון שלא ייתכן שתהיה לכהן גדול רשות לשפוט אחרים כאשר הוא עצמו חסין משיפוט. הגמרא מבססת את הנימוק על הפסוק בספר צפניה "התקוששו וקושו" ועל דברי ריש לקיש "קשט עצמך, ואחר כך קשט אחרים".

רבי יהונתן אייבשיץ (בספרו אורים ותומים) ורבי אריה לייב הלר (בספרו קצות החושן), נחלקו האם קטן כשר להיות דיין בסכסוך ממוני על מקרקעין שהוא אינו רשאי לדון בממכרם. לדעת רבי יהונתן אייבשיץ הוא אינו יכול להיות דיין בסכסוך כזה, ואילו לדעת רבי אריה לייב הלר, אם הוא כשיר לעסקים אחרים הכשירות הכללית שלו לבצע עסקים ממוניים מכשירה אותו לשמש כדיין גם בדיני ממונות שהנושא שלהם נוגע לסוגי עסקים שבהם לאותו נער אין סמכות לעשות עסקאות בעצמו.

באופן דומה, בהסתמך על הפתגמים "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" ו"טול קורה מבין עיניך" קבע השופט אלון, כי לפי המשפט העברי המבקש לפסול מתחרה במכרז, עליו לדקדק ולהראות שהוא עצמו איננו נוגע באותו הפגם.

המעשה של רבי ינאי

בתלמוד הבבלי מסופר שבחצרו של אדם אחד היה עץ שענפיו נטו לרשות הרבים, ואנשים שהלכו ברשות הרבים דרשו ממנו לקצוץ את הענפים שנוטים לרשות הרבים. הסכסוך המשפטי הגיע לבית דינו של רבי ינאי, שבחצר שלו היה גם כן עץ הנוטה לרשות הרבים. רבי ינאי דחה את ההכרעה בדיון למחרת, ובלילה קצץ את הענפים שנטו מחצרו לרשות הרבים. למחרת פסק שבעל העץ צריך לקצוץ את הענפים הנוטים לרשות הרבים, וכשבעל העץ טען שהעץ של רבי ינאי בעצמו נוטה לרשות הרבים, אמר לו רבי ינאי: לך וראה את העץ שלי, ואם הוא קצוץ, קצוץ גם אתה את שלך.

התלמוד מסביר שרבי ינאי לא דרש מבעל העץ לקצוץ עת העץ שלו לפני שקצץ את העץ של עצמו, בגלל דברי ריש לקיש "קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים", שמלמדים שעל האדם לתקן את מעשיו לפני שהוא דורש מאחרים לתקן את מעשיהם.

הרחבות

טעם לסדרי הווידוי של הכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים

רבי מרדכי יפה השתמש בפתגם על מנת להסביר מדוע הכהן הגדול היה מתוודה ביום הכיפורים על חטאיו וחטאי משפחתו לפני שהתוודה על שאר עם ישראל – מפני שעל האדם לעסוק בתיקון של חטאיו לפני שהוא עוסק בתיקונם של חטאי אחרים.

בספרי המוסר

בספרות המוסר מורחב כלל זה מעבר לכשירות דיין לדון, גם להנהגה האישית והחינוכית.

בספר חסידים נכתב לגבי מצוות תוכחה: ”וחייב אותו המוכיח להוכיח עצמו מן העבירה ולישר דרכיו קודם שיוכיח את חבירו, שאם לא יעשה כן לא יקבל ממנו חבירו. שכך אמרו התקוששו וקושו, קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים.”

וכך כתב רבי ישראל אלנקאווה בספר מנורת המאור לגבי חינוך הבנים: ”יותר מגונה הוא האב אם דבר או עשה דבר מגונה בפני בנו, שמא ילמד הבן ממנו. ואם יאמר לו האב: 'למה עשית כך וכך?', יאמר לו הבן: 'והלא כך וכך עשית אתה'. ועל זה אמר הנביא: התקוששו וקושו, פירוש: קשוט עצמך ואחר תקשט אחרים.”