אלבה יוליה

אלבה יוליה
**Alba Iulia**
סמל אלבה יוליה סמל אלבה יוליה	דגל אלבה יוליה דגל אלבה יוליה
מדינה	רומניה
מחוז	אלבה
ראש העיר	מירצ'ה האווה (המפלגה הלאומית-ליברלית)
בירת העיר	אלבה יוליה
שטח	103.65 קמ"ר
גובה	225 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	64,227 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	566 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	46°04′01″N 23°34′12″E / 46.066944°N 23.57°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.apulum.ro
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; אלבה יוליה

אלבה יוליה (ברומנית Alba Iulia (בעבר Bălgrad, Bălgărad), בהונגרית Gyulafehérvár (דיולה פהרוואר), בגרמנית Karlsburg, או בעבר Weißenburg,Weissenburg) היא עיר בחבל טרנסילבניה שברומניה, המרכז המוניציפלי של מחוז אלבה.

העיר ממוקמת על גדת נהר המורש. ב-2011 מנתה אוכלוסייתה כ-63,540 תושבים.

בעת העתיקה הקימו שם הרומאים קסטרום בשם אפולום. בשיא ימי הביניים הייתה העיר מקום מושב ראש הדיוקסיה הרומית-קתולית של טרנסילבניה.

בין 1541 ל-1711 הייתה העיר בירת נסיכות טרנסילבניה. היא שימשה זמנית גם כבירת האיחוד של הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה עם טרנסילבניה, בין 1601-1600, בתקופת שלטונו של מיכאי האמיץ. זמן מה הייתה גם למרכז הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית של טרנסילבניה בכפיפות (סופראגאנות) לדיוקסיית ואד. ב-7 באוקטובר 1698 כונס בעיר "סינוד האיחוד" של הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית, תחת המיטרופוליט אתנסיה אנגל עם הכנסייה הקתולית הרומית, ליצירת "הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא".

ב-1 בדצמבר 1918 המועצה הלאומית המרכזית בטרנסילבניה זימנה את "האספה הלאומית הגדולה של הרומנים בטרנסילבניה" באלבה יוליה, ושם נתקבלה ההחלטה ההיסטורית להצטרפות טרנסילבניה לממלכת רומניה (שנוסדה קודם מאיחוד מולדובה עם וולכיה ב-1859).

ב-1922 נערך בעיר טקס הכתרת מלכי רומניה (אז "רומניה הגדולה") פרדיננד הראשון ורעייתו מריה, מה שהוסיף ליוקרתה של העיר כבירה ההיסטורית.

מהיותה בימינו מרכז מוניציפלי מחוזי, כפופים כיום לעיר ארבעה כפרים בסביבתה: ברבנץ (בהונגרית: בורבאנד), מיצ'שט (אומפויקישפאלוד), אוארדה (אלשווארדיה) ופקלישה (פוקלוש).

השם

בתקופת דאקיה הרומית היה במקום יישוב בשם אפולום.

במאה ה-10 התקיימה באזור ישות מדינית ("דוכסות" בפי הקרוניקונים) שתושביה, לפי היסטוריונים הונגרים, היו סלאבים. השם הסלאבי של היישוב היה בלגרד, כמו בירת סרביה של ימינו; פירוש השם "מצודה לבנה", או "עיר לבנה". גם התושבים הרומנים באזור השתמשו בשם הסלאבי "בלגרד" (Bălgrad).

ההונגרים תרגמו שם זה להונגרית והוסיפו לו קידומת על שם גיולה השני (שליט מקומי מן המאה ה-10): "גיולאפהרוואר", (Gyulafehérvár) שמשמעותו: "המצודה הלבנה של גיולה". גיולה השני היה מצביא הונגרי שעלה לרגל לקונסטנטינופול ושם הוטבל לנצרות האורתודוקסית-הביזנטינית. גם הגרמנים קראו לאלבה יוליה "עיר לבנה": וייסנבורג (Weissenburg), ומאוחר יותר "קרלסבורג" (Karlsburg) לכבוד הקיסר האוסטרי קרל השישי שהקים בה במאה ה-18 מבצר גדול. הרומנים, מתוך מודעות למוצאם הרומי, החליפו מאוחר יותר את השם הסלאבי "בלגרד" בשם הלטיני העתיק מימי הביניים, אלבה יוליה.

כרונולוגיית השמות

שם העיר כפי שצוטט בתעודות שונות:

במאה ה-10 - Civitatem Albam in Ereel - בלטינית (Civitas Alba)
1071 - בלגרד - כמו ב-Frank episcopus Belleggradienesis
1134 - Albae Civitatis
1153 - Belegrada
1177 - Albensis Ultrasilvanus
1199 eccl.Micahelis (כנסיית מיכאל)
1200 - Albe Transilvane
1201 - Albe Transsilvane
1206 - castrum Albens
1213 - canonicis Albensibus
Albensis eccl.Transsylvane - 1219
1231 - .B.Michaelis arch.Transsilv.
1242 - Alba...Civitas
1245 - Alba sedes eptus
1291 - Alba Jula (אלבה יולה)
1572 - Feyrvar (גלגול אחר של פהרוואר, בהונגרית: עיר לבנה)
1576 - Weissenburg
1579 - בלוגרד Belugrad
1619 - Gyula Feyervár
1690 - Gyula Fehérvár
1715 - Karlsburg

יהודי אלבה יוליה

ערך מורחב – יהדות אלבה יוליה

בתחילת המאה ה-17 נוסדה בעיר קהילה יהודית ספרדית שהייתה הקהילה היהודית הראשונה בטרנסילבניה והיא שימשה כמרכז ליהדות טרנסילבניה. לאחר זמן קמה קהילה אשכנזית שבין רבני הקהילה האורתודוקסית נמנו הרב שלמה פישר והרב משה אליעזר קראוס, רב העיר כל תקופת השואה ועד 1947. בשנים תש"ז–תש"ח כיהן הרב ישעיה שנייבאלג כרב העיר. הרב הידוע ביותר מעיר זו היה ר' יחזקאל פנט, תלמידו של ר' מנחם מנדל מרימנוב, וכן ראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. בעבר הייתה העיר בירת טרנסילבניה, ואז ר' יחזקאל שימש כרב החבל כולו. הרב האחרון שכיהן בקהילת אלבה-יוליה היה ר' משה אליעזר קרויס, שהיגר לאחר השואה לאנגליה, שם שירת כדיין בערים לידס ולונדון.