כריסטינה נילסון
 | |
| לידה |
20 באוגוסט 1843 Vederslövs församling, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1921 (בגיל 78) וקשה, שוודיה |
| מקום קבורה |
Tegnér cemetery |
| מוקד פעילות |
שוודיה |
| תקופת הפעילות |
מ-1859 |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
סופרן |
| שפה מועדפת |
שוודית |
| בן או בת זוג |
Ángel Vallejo Miranda |
| פרסים והוקרה |
מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1871) |
  | |
כריסטינה נילסון (בשוודית: Kristina Nilsson; 20 באוגוסט 1843 – 20 בנובמבר 1921) הייתה זמרת סופרן אופראית שוודית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נילסון נולדה בשם כריסטינה יונאסדוטר בכפר בקרבת וקשה, בחבל סמולנד, לאיכרים האריסים יונאס נילסון וקייסה-סטינה מונסדוטר. כשהייתה בת ארבע-עשרה וניגנה בכינור בשוק בעיירה יונגבי, גילה אותה עובד מדינה בכיר. האיש היה לפטרונה ואיפשר לה לקבל הדרכה ווקאלית.
בשנת 1860 הופיעה נילסון בקונצרטים בסטוקהולם ובאופסלה. אחרי ארבע שנות לימודים בפריז, הופיעה לראשונה באופרה בשנת 1864, בתפקיד "ויולטה" בלה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי, ואחר כך בתפקיד מלכת הלילה בחליל הקסם של מוצרט בתיאטרון הלירי בפריז.
אחרי ההצלחה הזו היא שרה בבתי אופרה חשובים בלונדון, בסנקט פטרבורג, בווינה ובניו יורק. בשנת 1868 השתתפה בבכורה של "המלט" מאת אמברואז תומא בתפקיד אופליה. היא שרה במופע חנוכת הבית של המטרופוליטן אופרה ב-22 באוקטובר 1883, ב"פאוסט" של גונו.
נילסון נישאה לבנקאי הצרפתי אוגוסט רוזו, שמת בשנת 1882. בשנת 1887 נישאה לאנחל ראמון מריה ואלחו אי מירנדה, רוזן דה קאזה מירנדה. הרוזן הלך לעולמו בשנת 1902. במכתבים נהגה נילסון לחתום בשם כריסטין ובחלק האחרון של חייה נודעה על פי רוב כרוזנת דה קאזה מירנדה.
קולה של נילסון הצטיין בצלילות גבישית, בגמישות ובניקיון מופתי בכל המשלבים. תקופת חייה הקבילה בדיוק לזו של יריבתה הגדולה, הסופרן אדלינה פאטי.
יש דמיון רב בין נילסון לבין אופייה של כריסטין דאה בפנטום האופרה, הרומן המפורסם מאת גסטון לרו, ורבים סבורים שלרו ביסס את הדמות הבדויה שלו על נילסון, אף כי אין ראיה לדבר.
לצייר ההולנדי אנטון פיק (1895–1987) יש איור של תמונת רחוב, שבה אדם נושא שלטי פרסום המודיעים על הצגת "לוצ'יה די למרמור" של גאטנו דוניצטי בבית האופרה, בכיכובה של כריסטין נילסון.
ביצועים ראויים לציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופליה ב"המלט" (תומא).
- אינז ב"האפריקנית" (מאיירבר).
- אליס ב"רובר השטן" (מאיירבר).
- דסדמונה ב"אותלו" (רוסיני).
- הנרייטה ב"מרתה" (פלוטו).
- ויולטה ב"לה טרוויאטה" (ורדי).
- ולנטין ב"ההוגנוטים" (מאיירבר).
- כרובינו והרוזנת ב"נישואי פיגארו" (מוצרט).
- לאונורה ב"הטרובדור" (ורדי).
- התפקיד הראשי ב"לוצ'יה די למרמור" (דוניצטי).
- התפקיד הראשי ב"מיניון" (תומא).
- מלכת הלילה ב"חליל הקסם" (מוצרט).
- מרגריט ב"פאוסט" (גונו).
- מרגריטה/הלנה מטרויה ב"מפיסטופלה" (בויטו).
- צרלינה ודונה אלווירה ב"דון ג'ובאני" (מוצרט).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Compelling: A Performance-Oriented Study of the Singer Christina Nilsson, Ingegerd Björklund, Göteborg, 2001
- Die Goede Oude Tyd, by Anton Pieck and Leonhard Huizinga, Zuid-Hollandsche Uitgeversmaatschappy, Amsterdam, 1980, page 31.
- De Werelde van Anton Pieck, text by Hans Vogelesang, La Riviere & Voorhoeve, Kampen, 1987, page 197.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטינה נילסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- כריסטינה נילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
