הקריות

הקריות (גוש)

קריית ביאליק, העיר השלישית בגודלה בגוש
מספר יישובים	6
מדינה
מחוז	חיפה
חבל ארץ	עמק זבולון
העיר הגדולה	קריית אתא
תאריך ייסוד	1934
אוכלוסייה	‏
‑ בגוש	251,000 (2022)
קואורדינטות	32°50′30″N 35°04′17″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה מבט ממטוס על חלק מאזור הקריות: קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים וחלק מקריית חיים; בחלקה העליון (הצפוני) של התמונה, נראה מפרץ עכו; נובמבר 2014 (למפת חיפה מוגדלת)   הקריות (למפת חיפה רגילה)   הקריות (למפת הגליל המערבי רגילה)   הקריות (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   הקריות tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

הַקְּרָיוֹת הוא שמה הכולל של קבוצת ערים ושכונות סמוכות זו לזו השוכנות בקצה הצפוני של מחוז חיפה שבישראל. בקריות מתגוררים, נכון ל-2022, מעל 251 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא, כמו גם שתי שכונות חיפאיות - קריית חיים וקריית שמואל.

אף שהקריות מחולקות על פני רשויות מוניצפליות שונות, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שמתגורר בקריות, מבלי לפרט את הקריה הספציפית שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

היסטוריה וגאוגרפיה

הזמנה לטקס הנחת אבן הפינה לערי המפרץ, 12 ביולי 1934

הקריות שוכנות בעמק זבולון, והוחל בהקמתן באמצע שנות ה־30. הקריה הראשונה שהוקמה כשכונת פועלים היא קריית חיים, במזרח. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.

הקריות שוכנות באזור מישורי וחולי, ועל כן תוואי השטח לא השפיע כמעט על תוואי הרחובות. עם זאת, תוואי מסילת החוף העובר בלב הקריות נקבע כקו גבול מוניציפלי בין שכונות (מבדיל בין השכונה המזרחית והמערבית של קריית חיים, ובין קריית שמואל וקריית ים, לבין קריית מוצקין), ודרך חיפה-עכו מפרידה בין קריית חיים מזרחית וקריית מוצקין, לבין קריית ביאליק. צירי האורך של הקריות נבנו במקביל לשפת הים ולמסילת הרכבת, המקבילים באופן כללי זה לזה.

בקריות שני צירי אורך ראשיים: דרך עכו-חיפה - חלק מכביש 4 הארצי; וציר שדרות-ורבורג/ירושלים, המקושר מצידו האחד מכביש 22, ומצידו השני בכביש 4 מצפון לקריית מוצקין. צירי הרוחב העיקריים הם רחוב אח"י אילת-דגניה, המקשר בין צפון קריית אתא, כפר ביאליק, קריית ביאליק, קריית חיים מזרחית וקריית חיים מערבית, בציר ישר אחד שתחילתו בקריית אתא, וסופו בחוף הים של קריית חיים מערבית, וציר רחוב בן-גוריון-צה"ל, המקשר בין קריית ביאליק (דרך צומת העשור/צבר), קריית מוצקין, וקריית ים.

ההצעה לאיחוד הקריות לעיר אחת

הקריות במבט ממפרץ חיפה

הקריות שקמו במפרץ חיפה ראו את עצמן חלק מהעיר חיפה ובקשו להיכלל בה. לעומת זאת, שלטונות המנדט הבריטי בקשו למנוע מהיהודים להפוך לרוב בעיר חיפה ועל כן ביקשו להעניק מעמד מוניציפלי נפרד לקריות. מוסדות היישוב היהודי בקשו ללחוץ להגדלת העיר חיפה והורו לקריות שלא להסכים לקבל מעמד מוניציפלי נפרד ורוב הקריות אכן נשמעו להוראה. עם קום המדינה עלה שוב הרעיון לאחד את הקריות לתוך חיפה, אולם בסופו של דבר הוחלט לספח רק את קריית חיים וקריית שמואל.

מפעם לפעם עולה לדיון הצעה לאיחוד הקריות לעיר גדולה אחת בשם "עיר זבולון" או "עיר הקריות". במסגרת הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, שהונחה על שולחן הכנסת באמצע 2003, נכללה הצעה לאיחוד רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, ובין היתר נכללה ההצעה לאחד לעיר אחת את קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק וכן את השכונות בחיפה - קריית חיים וקריית שמואל. ההצעה לאיחוד הקריות לא אושרה, אך הדיון בה לא ירד מסדר היום.

ב־7 בינואר 2008, הודיעה הממשלה על כוונתה לאחד, עוד לפני הבחירות המוניציפליות שנועדו לנובמבר 2008, את קריית מוצקין עם קריית ביאליק ואת קריית ים עם חיפה (כחלק מהרובע העירוני של קריית חיים). שר הפנים, מאיר שטרית, אף נפגש עם כמה מראשי הערים המיועדות לאיחוד, אולם כעבור שבועות אחדים נדחתה התוכנית.

נתונים סטטיסטים (2024)

בגוש כולו חיים 225,000 תושבים, מחולקים בערים ובשכונות הבאות:

שם העיר	מספר תושבים	שטח שיפוט (בדונמים)	צפיפות אוכלוסייה (אנשים לקמ"ר)	מעמד	תאריך יסוד	תאריך הכרזה כעיר	דירוג חברתי-כלכלי
קריית ים	42,284	12,170	8,606	עיר	1941	1976	5
קריית ביאליק	50,086	10,000	4,639	עיר	1934	1976	6
קריית מוצקין	48,748	3,778	10,612	עיר	1934	1976	6
קריית אתא	61,709	16,706	3,470	עיר	1925	1969	6
קריית חיים	29,000	4,550	6,360	שכונה בעיר חיפה	1933	-	-
קריית שמואל	7,740	750	10,256	שכונה בעיר חיפה	1935	-	-

הגייה

ההגייה המקובלת של השם היא "הקרָיות" (רי"ש בקמץ), אך יש בלשנים, ובהם ראובן סיוון ומאיר מדן, החולקים על הגייה זו, וקובעים שיש לומר "הקרִיות" (רי"ש בחיריק). מילון אבן-שושן תומך בשתי צורות הכתיב, וכך גם מילון ספיר.

המילה קריות מופיעה בתנ"ך, בצורה שמצדדים בה הבלשנים ומתייחסת ליישוב מקראי:

וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת

— ספר עמוס, פרק ב', פסוק ב'.

וכן בקטע המתייחס ליישוב המקראי קריות ביהודה:

זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. (כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. (כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. (כג) וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. (כד) זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. (כה) וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר.

— ספר יהושע, פרק ט"ו

קישורים חיצוניים

• שי דנות, לאחד את הקריות, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
• עופר פטרסבורג, התוכנית של דרעי: לאחד את הקריות לעיר אחת, באתר ynet, 18 בדצמבר 2016