אדר (אנטומיה)
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
 | |
| שיוך |
pleural sac  |
|---|---|
| תיאור ב |
אנציקלופדיית נוטל |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
pleura |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A07.1.02.001 |
| TA2 (2019) |
3322 |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H3.05.03.0.00001 |
| FMA |
9583 |
| קוד MeSH |
A04.716 |
| מזהה MeSH |
D010994 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0032225 |
  | |
אֶדֶר או צדֶר (בלועזית: פְּלֶאוּרַה, Pleura, מכונה גם קרום הריאה) הוא חלק ממערכת הנשימה, המורכב מקרום כפול העוטף את הריאות.
הקרום הפנימי מבין השניים, קרום האדר הפנימי המכונה גם אדר הריאה (visceral pleura), הוא קרום עדין ודק המחובר לחלקן החיצוני של הריאות. קרום האדר החיצוני, המכונה גם האדר הדפני (parietal pleura), הוא קרום עבה יותר המחובר לחלקו הפנימי של כלוב הצלעות. אדר הריאה מכיל כמות גדולה של סיבים אלסטיים בעוד האדר הדפני עבה יותר מאשר אדר הריאה ומכיל גם שומן.
שתי שכבות האדר נפגשות בשער הריאה. השכבות מצופות בתאי מזותל (Mesothelium) (דומה לאפיתל, אולם בעל מיקרו-ווילי (אנ') גדול יחסית). בין שני הקרומים קיים חלל המכונה חלל האדר. במצב נורמלי מכיל חלל האדר כ-10 עד 15 מ"ל של נוזל צלול דל בחלבון המשמש לסיכוך.
במהלך נשימה, כאשר כלוב הצלעות והסרעפת מגדילים את נפח בית החזה, נוצר לחץ שלילי בין קרומי האדר שגורם לאדר הריאה לנוע בעקבות האדר הדפני המתרחב, וכך גדל גם נפח הריאות עד לכדי לחץ שלילי בריאות הגורם לכניסת אוויר לתוכן. חיכוך בין הריאות לכלוב הצלעות נמנע הודות לפעילות המסככת של הנוזל בין קרומי האדר.
פתולוגיה של האדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוכחות נוזלים או אוויר בחלל האדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפליט קרום הריאה (תפליט פלאורלי) הוא עודף נוזל בחלל האדר. נגרם כתוצאה ממצב של הימצאות נוזל באדר, נובע מסיבות שונות בהן שחפת, דלקת או גידול הגורמים ליצירה עודפת של נוזל או מקרים בהם יש ניקוז לימפטי פגום של הנוזל.
תפליט דלקתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נובע מתהליך דלקתי בריאה או באדר, אשר גורם להפרשה של נוזל, קיימת פגיעה בחדירות של הנימים (הקפילרות), ויוצא מהן תפליט המצטבר בחלל האדר ומכיל תאי דלקת. מצב קיצוני מערב תפליט מוגלתי (אמפיאמה), מצב בו יש הצטברות מוגלה כתוצאה מזיהום בחיידקים או פטריות. הנזק העיקרי בתפליט דלקתי הוא יצירת הידבקויות בין קרומי האדר.
תפליט לא דלקתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]למשל הידרותורקס (נוזל בחלל החזה): מצב קיצוני המופיע על רקע של אי ספיקת לב שמאלי: בנוסף לבצקת הריאות הממלאת את החללים האלוואולריים (ראו- מחלות ווסקולריות של הריאה), קיימת הצטברות של נוזל צלול שצבעו צהוב בהיר בחלל האדר. הנוזל הוא דית (טרנסודט) דל בחלבון. אין סכנה להידבקות של קרומי האדר. באופן דומה יכול להצטבר דם (המו-תורקס), או נוזל לימפה (כילותורקס- נוזל לבן, חלבי, עכור ומלא שומן, על רקע גידול). הטיפול הוא על ידי תרופות משתנות או ניקוז הנוזל.
תפליט המורגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו גם תפליט דמי (כמו המו-תורקס) אולם התפליט פחות משמעותי, והוא נובע ממספר מוגבל של סיבות. למשל, גידול (גרורות מגידול מרוחק או התפשטות של גידול ריאתי). תפליט המורגי יכול גם לנבוע כתוצאה מזיהומים - ריקציה, שחפת או מצבים של הפרעות קרישה.
חזה אוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חזה אוויר
חזה אוויר (ראשוני או משני) הוא מצב בו יש הצטברות אוויר בחלל האדר.
גידולים באדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באדר יכולים להיות גידולים ראשוניים (נדירים יחסית) או גידולים מטסטטיים (גרורות).
- גידולים ראשוניים
Solitary fibrous tumor: זהו גידול שפיר שצומח בתוך האדר (בדרך כלל על גבעול) מתאי כישור מוארכים, קשה לזהות אם הוא יוצא מהאדר או שמא מהריאה עצמה. זהו גידול מזנכימאלי (Mesenchymal), והוא לרוב מוגבל היטב. לאחר הכריתה לרוב מדובר בריפוי מלא.
מזותליומה ממאירה היא סוג נדיר של גידול ממאיר המופיע במזותל. מעל 90% מהמקרים קשורים לחשיפה לאזבסט [1]. הגידול יוצר מעין מעטפת שעוטפת את איברי בית החזה, בגידול זה קיימים שני תאים המתמיינים באופן שונה: המזותליומה מופיעה או בצורה של סרקומה עם תאים כישוריים, או בצורה אפיתליאליים עם מבנים טובולו-פפילריים (תמונה דמוית פפילות או אדנוקרצינומה).
במקרה בו לחולה יש מזותליומה, הוא מגיע עם כאב בחזה וירידה במשקל, חוסר תיאבון ותפליט קרום ריאה. המחלה מתקדמת במהירות ומתפשטת גם לאיברי הבטן, הפרוגנוזה אינה נחשבת לטובה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.