קאמי ז'ורדן
 | |
| לידה |
5 בינואר 1838 ליון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1922 (בגיל 84) פריז, צרפת |
| ענף מדעי |
תורת החבורות, אלגברה לינארית, מתמטיקה, תורת המידה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ויקטור פואיזה, Joseph Alfred Serret |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Marie Georges Humbert |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Édouard Jordan |
  | |
מארי אנמון קאמי ז'ורדן (בצרפתית: Marie Ennemond Camille Jordan; 5 בינואר 1838 – 22 בינואר 1922) היה מתמטיקאי צרפתי שעסק בתחומים רבים במתמטיקה ובין היתר היה ממשיך דרכו העיקרי של גלואה בפיתוח שיטתי של תורת החבורות. בנוסף כתב ז'ורדן את הספר "קורס באנליזה" (צרפתית: Cours d'analyse), שהשפיע על מתמטיקאים רבים (הארדי בספרו "התנצלותו של מתמטיקאי" מציין את הספר כנקודת מפנה בתפיסת עולמו כמתמטיקאי).
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'ורדן נולד בליון שבצרפת, שם התגורר ולמד בילדותו, וב-1855 עבר עם אשתו הטרייה (מארי איזבל מונה - בתו של סגן העיר ליון) לפריז כדי ללמוד באקול פוליטקניק. הוא למד שם הנדסה, וב-1861 נבחן על הדוקטורט שלו. עם תום לימודיו עזב ז'ורדן את פריז ועבד כמהנדס בפריבאס ולאחר מכן בשאלון-סור-סון, עד שלבסוף חזר לפריז. במהלך תקופה זו נולדו לו ולאשתו לא פחות משני בנים ושש בנות. ב-1873 התקבל ז'ורדן כבוחן באקול פוליטקניק, ב-1876 נתמנה לפרופסור לאנליזה, ובשנים 1883-1885 קיבל משרת הוראה מקבילה בקולז' דה פראנס.
לאחר מותו נאספו כל כתביו לארבעה כרכים עבי-כרס בהוצאת Gauthier-Villars. שניים מהם מכילים את כל כתביו בתורת החבורות, אחד מהם עוסק באלגברה ובתורת המספרים, והאחרון עוסק בטופולוגיה של פאונים, משוואות דיפרנציאליות ומכניקה.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופתו של ז'ורדן טרם הייתה מקובלת החלוקה לנושאים כפי שהיא מקובלת היום, וכך נושאים טופולוגים שימשו כר פורה לרבות מעבודותיו הראשונות. היכרותו עם עבודתו של רימן ורעיונותיו בנושא סימטריות הביאו אותו לכדי ניסוח של חבורות סימטריה והומוטופיה ללא שימוש בכלים מתורת החבורות וללא שנחשף לעבודתו של מביוס. עבור ז'ורדן חבורה הייתה מה שאנו היינו מכנים היום חבורת תמורות (מושג החבורה כמבנה מופשט יותר יומצא רק כמה שנים מאוחר יותר). מתוך ניתוח מעמיק של הרעיונות של גלואה הגדיר ז'ורדן את מושג סדרת ההרכב והוכיח את משפט ז'ורדן הולדר. בנוסף עסק ז'ורדן בבעיית הסיווג של חבורות סופיות. למרות שהסיווג של חבורות אבליות סופיות היא משימה פשוטה באופן יחסי, הסיווג של חבורות הרכב סופיות אינה כזו. אף על פי כן סימן ז'ורדן יעד זה כמטרה למחקריו, ודבק בה גם בידיעה כי ייתכן שלעולם לא תבוא על סיומה.
גישתו הייחודית ושיטותיו פורצות הדרך סללו את הדרך למתמטיקאים רבים אחריו. ז'ורדן ליקט את רעיונותיו החדשים בשנים 1860-1870 לספר על תמורות ומשוואות אלגבריות (צרפתית: Traité des substitutions et des équations algebraique). ספר זה, שכלל בין היתר את הניסוח המקורי של צורת ז'ורדן, החזיר את רעיונותיו של גלואה למרכז הבמה ושימש כאבן יסוד בהוראת תורת החבורות באוניברסיטאות ברחבי העולם.
מונחים על שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צורת ז'ורדן באלגברה
- משפט העקום של ז'ורדן
- מידת ז'ורדן בתורת המידה
- משפט הפירוק של ז'ורדן בתורת המידה
- משפט ז'ורדן-הולדר בתורת החבורות
- משפט החבורות הליניאריות הסופיות של ז'ורדן (ידוע גם כמשפט ז'ורדן-שור)
- פירוק ז'ורדן-שבליי בתורת האופרטורים
- פירוק ז'ורדן (אלגברת לי)
- הלמה של ז'ורדן בתורת המספרים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאמי ז'ורדן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קאמי ז'ורדן, באתר MacTutor (באנגלית)
- ביוגרפיה של קאמי ז'ורדן, באתר MacTutor (באנגלית)
- קאמי ז'ורדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)