טבח אומן
| חלק מקולייבשצ'ינה (אנ') | |
|---|---|
 | |
| מחנה היידמקים, ציור מאת יוליוש קוסאק | |
| תאריכים | 20 ביוני 1768 – 21 ביוני 1768 (יומיים) |
| תאריך עברי | ה' בתמוז ה'תקכ"ח |
| מקום | אומן |
| מטרה | יהודים, שלאכטה |
| סוג | פוגרום |
| הרוגים | בין 2,000 ל-12,000 |
| מבצע | היידמקים |
| מפגעים הרוגים | 20+ |
| מניע | מרד נגד השלטון הפולני |
טבח אומן (נקרא גם פרעות גונטה או גזרת גונטה) היה טבח המוני שביצעו בשנת 1768 מורדים היידמקים בעיר אומן שבאיחוד הפולני־ליטאי. לפי ההערכות נרצחו בטבח כמה אלפים מיהודי העיר. הטבח היה שיאו של מרד קולייבשצ'ינה (אנ') של ההידמקים נגד השלטון הפולני.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היידמקים
ההידמקים היו חברי תנועת קוזאקים אוקראינית, שפעלה כנגד השלטון הפולני במאה ה-18. הם הובילו שלוש פעמים מרד כנגד השלטון: הראשון ב-1734 בזמן מלחמת הירושה הפולנית, השני ב-1750, והשלישי ב-1768. המרד השלישי נקרא בשם קוליבשצ'ינה (אנ'), ובראשו עמד מקסים זליזניאק (אנ').
הטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1768 התקרב ז'לזניאק עם חייליו לעיר אומן. הוא החזיק מסמך שבו פקודה מזויפת בשם יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה שמורה לטבוח ביהודים ובפולנים. איוואן גונטה שפיקד על חיל מצב שהציבו שלטונות פולין בעיר והיה אמור להילחם במורדים ההיידמקים, נשלח על ידי מפקדו פרנסואה סלזי פוטוצקי לקדם משא ומתן עם המורדים המתקרבים. הוא בגד במפקדו והחליט במקום זאת להצטרף עם המיליציה שלו לזליזניאק ולהוביל ביחד איתו את כיבוש העיר.
ב-17 ביוני החל מצור על העיר, וב-20 ביוני נכנסו המורדים לאומן ובמשך יומיים טבחו ביהודים ובפולנים והרסו את העיר. בתחילה נלחמו האצילים הפולנים לצד היהודים אך בהמשך הגיע מושל העיר להסכם בין הפולנים למורדים והיהודים נותרו להתמודד לבדם. מנהיגי הקהילה לייב משריגרוד ומשה מנקר יחד עם כ-3,000 יהודים נוספים נמלטו לבית הכנסת, שם תכננו להגן על עצמם. לייב משריגרוד ומשה מנקר הצליחו להרוג למעלה מעשרים מהתוקפים, אך בתגובה נורה פגז לעבר דלתות בית הכנסת ומאות נהרגו במקום.[1] פלוגות קטנות של היידמקים פשטו על טולצ'ין, רשקוב, פאסטוב, באלטה וערים נוספות וטבחו גם שם ביהודים.
באחת מהכרוניקות שחוברו על הטבח מתואר:
והפוחזים עשו הריגה גדולה בבית המדרש, שהיה הדם שותת למעלה מן האסקופות. ואחר זה הוציאו את כל ספרי תורה מבית הכנסת ומבית המדרש ושטחום בחוצות ורמסו אותם ברגלי סוסיהם... רמסו ברגליהם יונקי שדים, ואחד הפוחזים שחט על עץ מקולין כמה מאות יהודים... הפוחזים דקרו ילדים רכים ונשאום עודם חיים על השפוד. היו הרוגים מושלכים שטח תחום שבת, ועצמותיהם היו מתגוללות בכל חוצות... גזרו אותם לגזרים וחתכו את ראשיהם, והכלבים והחזירים סחבו אותם בחוצות
— שמעון ברנפלד ספר הדמעות חלק שלישי
בכמה מקורות נטען שמספר הנרצחים בטבח עמד על עשרות אלפים, גונטה עצמו נקב במשפטו במספר 33,000 ויש שאף העריכו את מספר ההרוגים הכולל ב-50,000,[2] אך ההערכה המקובלת אצל היסטוריונים מודרניים שמספר הנרצחים היהודים היה בין 1,400 ל-7,000 ומספר הנרצחים הפולנים היה בין 600 ל-5,000.[3]
לאחר הטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הטבח באומן נלכדו גונטה וזליזניאק בפקודת הגנרל הרוסי מיכאיל קרצ'טניקוב (אנ'). גונטה שהיה נתין פולני הוסגר לידי ממשלת פולין, נשפט ונגזר עליו גזר דין מוות. זמן קצר לאחר מכן הוא הוצא להורג וגופתו בותרה. זליזניאק שהיה נתין רוסי נשפט על ידי הרוסים לגלות ועבודות פרך.
בשל המאורע, נקבע התאריך ה' בתמוז בקהילת יהודי אומן כיום צום ונכתבה "קינת אומן" המתארת את הטבח והחורבן.[4] לפי מסורת חסידות ברסלב, רבי נחמן מברסלב ביקש להיקבר באומן בשל אלפי הרוגי הטבח שקבורים בעיר.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "טבח אומן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון ברנפלד, ספר הדמעות כרך שלישי מן גירוש ביהם עד גזירת גונטא עמודים רצא–רצז (טקסט דיגיטלי באתר פרויקט בן-יהודה)
- שמעון דובנוב, "דער צוויטן חורבן פון אוקראינע (1768)" בתוך היסטארישע שריפטן כרך א (ה'תרפ"ט) עמודים 27–54 (עותק דיגיטלי)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל פיינר, עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 עמודים 17–18
- ^ גורלנד, חיים יונה, 1843-1890, לקורות הגזרות על ישראל [ו"ח], באתר היברובוקס: ”בק"ק אומאן ובק"ק באלטי ושאר קהילות כמו ליסאנקי... נהרג גיווארין איבער חמישים אפשר שישים אלפים”
- ^ גרשון הונדרט (אנ') גאולה קטנה ומעט כבוד עמוד 29 הערה 37
- ^ קינת אומן באתר ויקיטקסט
- ^ חיי מוהר"ן סימן ריז