קטיל קני

קטיל קני (ברבים: קטלי קני. שיבוש נפוץ: קטלא קניא. בעברית: קוטל קנים) הוא כינוי תלמודי לאדם פשוט וחסר השכלה, שאין להתחשב בדעתו. הביטוי המלא הוא קטיל קני באגמא, כלומר אדם שעיסוקו הוא קצירת קנים באגם - עיסוק שאינו דורש חכמה. יכולות או ידע.

מקור הביטוי

הביטוי מגיע מהתלמוד, בו הוא נמצא בשני מופעים: בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה, עמוד א', ”אמרו ליה, רבך קטיל קני באגמא” (אמרו לו: רבך היה קוטל קנים באגם). ובתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ג, עמוד א' ”אטו אנן קטלי קני באגמא אנן”(וכי אנו קוטלי קנים באגם הננו?!). רש"י במסכת שבת מבאר את האמירה: אינו אלא קוצץ קנים, שהרי אפילו לפרש משנה כראוי אינו יידע. ה"יד רמה" על סנהדרין מציין כי מדובר באנשים שאין בהם תועלת.

האזכור שבמסכת סנהדרין דומה יותר לשימוש הרווח כיום, בו משתמשים בביטוי על דרך השלילה, לומר על אדם שאינו קוטל קנים כהצהרה כל כך שאין להקל ראש בו וביכולותיו.

שימושים מודרניים

השימוש בשיבושו הארמי או בתרגומו העברי של הביטוי קיים עד היום בשיח ובתרבות. כך לדוגמא אצל ביאליק: "אשתו, ברוך השם, אף היא אינה קטלא קניא" ("סוחר"); "ואני – כלום סובר אדוני קוטל קנים אנכי" (איש הספון).