לדלג לתוכן

קורנל וסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קורנל ווסט)
קורנל וסט
Cornel West
לידה 2 ביוני 1953 (בן 71)
טלסה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Cornel Ronald West עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות, בפטיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון ג'ון פיצג'רלד קנדי, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד, הרווארד קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ריימונד גויס, שלדון וולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין פילוסופיה, מגדר, מדע הדתות, פעילות פוליטית, אתניות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תאולוג, סופר, מפיק בפועל, מגיש פודקאסט, מבקר, מרצה באוניברסיטה, שחקן, פילוסוף, פעיל פוליטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מלקולם אקס, ג'יימס קון, רוברט נוזיק, סטנלי קאבל, ריצ'רד רורטי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Black Prophetic Fire עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית ג'יימס מדיסון (1996)
פרס לאנן לחופש תרבותי (2005)
פרס הספר האמריקאי (1993)
עיטור ארבע החירויות – חירות הפולחן עריכת הנתון בוויקינתונים
cornelwest.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קורנל וסט

קורנל רונאלד וסט (אנגלית: Cornel Ronald West‏; נולד ב-2 ביוני 1953) הוא הוגה דעות, סופר, מחנך, פוליטיקאי, ופעיל חברתי אמריקאי. כיהן כפרופסור בסגל אוניברסיטת הרווארד וכעת מכהן כפרופסור למדע הדתות באוניברסיטת פרינסטון. וסט אומר שתרומתו האינטלקטואלית שואבת ממגוון מסורות, כגון הכנסייה הבפטיסטית האפרו-אמריקאית, מרקסיזם, טרנסצנדטליזם ואנטון צ'כוב.[1]

לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024 הודיע וסט על כוונתו להתמודד במסגרת מפלגה שלישית. בתחילה הוא הכריז על מועמדותו מטעם מפלגת העם (אנ') ולאחר מכן על כוונתו להתמודד על מועמדות מטעם מפלגת הירוקים ולבסוף החליט לרוץ באופן עצמאי[2].

וסט נולד בטולסה שבאוקלהומה.[3] הוא נכדו של מטיף. וסט צעד כצעיר בהפגנות זכויות האזרח וארגן הפגנות שדגלו בהכנסת קורסים ללימודי שחורים לתוכניות הלימודים בבתי הספר התיכוניים. וסט כתב מאוחר יותר שבצעירותו הוא העריץ את "המיליטנטיות השחורה והכנה של מלקולם אקס, את המחאה הזועמת של תנועת הפנתרים השחורים והתאולוגיה השחורה הזועמת של ג'יימס קון".[4]

לאחר שהשלים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון על שם ג'ון פיצג'רלד קנדי שבסקרמנטו, קליפורניה, שם הוא שירת כנשיא כיתתו בתיכון, הוא נרשם לאוניברסיטת הרווארד בגיל 17. הוא האזין לשיעורים של הפילוסופים רוברט נוזיק וסטנלי קאבל והשלים את לימודיו תוך שלוש שנים בהצטיינות בשפות ובתרבויות של המזרח הקרוב בשנת 1973. הוא היה נחוש בדעתו להשפיע על האוניברסיטה ועל המסורות האינטלקטואליות שלה על מנת שישרתו את האג'נדות הפוליטיות שלו ולא בדרך האחרת ששררה: שהאג'נדות החינוכיות ייכפו עליו. "בהיותי חייב למשפחתי, לכנסייה, ולתנועות החברתיות השחורות של שנות השישים," הוא אומר, "הגעתי להרווארד גאה בהשקפותיי האפריקאית, הנוצרית, והמיליטנטית הלא-קולוניאלית. אם לחדד את הנקודה התוודיתי והדגשתי את הסגנונות, המאניירות ונקודות ההשקפה השחורות שלי, הערכים הנוצריים שלי בדבר השירות, האהבה, הענווה, המאבק והתחושה האנטי קולוניאליים של זכות ההגדרה העצמית של עמים ואומות מדוכאות ברחבי תבל."

הוא קיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1980 באוניברסיטת פרינסטון, שם הושפע מהפרגמטיזם של ריצ'רד רורטי. מאוחר יותר פרסם את עבודת הדוקטורט שלו (שהושלמה ב-1980) כ"ממדים המוסריים של החשיבה המרקסיסטית" (The Ethical Dimensions of Marxist Thought).

באמצע שנות העשרים לחייו, הוא שב להרווארד כ'עמית דה בואס' וכמורה מן החוץ ב-Union Theological Seminary בעיר ניו יורק. ב-1985 הוא הצטרף ל-Yale Divinity School באוניברסיטת ייל במה שנעשה לבסוף למינוי כמרצה בלימודים אמריקאיים. בעת היותו בייל, הוא לקח חלק במחאות בקמפוס של האיגוד מקצועי של הכמורה שדגלו ביציאה מהשקעות במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, דבר שהוביל לבסוף למאסרו ולכליאתו. כעונש ביטל מנהל האוניברסיטה את המינוי שלו באביב 1987, וגרם לו לנדוד בין ייל (שם הוא הורה בשני קורסים) לבין הסורבון.

בשלב זה הוא שב לאיגוד והורה בקולג' האברפורד, במשך שנה אחת לפני שהגיע לאוניברסיטת פרינסטון ונעשה פרופסור לדתות ומנהל התוכנית ללימודים אפרו-אמריקאים, שם הוא החיה את שיתוף הפעולה עם מלומדים כמו הסופרת טוני מוריסון. הוא כיהן כמנהל התוכנית מ-1988 עד 1994.

בזמן זה הוא התמנה לפרופסור ללימודים אמריקאים-אפריקאים באוניברסיטת הרווארד, עם מינוי משולב בבית הספר לכמורה. וסט לימד באחד הקורסים הפופולריים ביותר באוניברסיטה, שיעור מבוא ללימודים אמריקאים-אפריקאים. ב-1998 הוא היה הראשון שהופקד על הקתדרה על שם אלפונס פלטשר באוניברסיטה, משרה שהציבה אותו בין כשני תריסרי הפרופסורים הבכירים של האוניברסיטה ושחררה אותו ממגבלות מחלקתיות. וסט השתמש בחירות שניתנה לו להורות לא רק לימודים אמריקאים-אפריקאים, אלא גם תאולוגיה, דתות, ופילוסופיה (שם הוא העביר קורס במשותף עם הילרי פטנאם).

ב-2001, לאחר ריב פומבי עם נשיא הרווארד לורנס סאמרס, שב וסט לפרינסטון, שם הוא מלמד מאז.[5]

וסט זכה ללמעלה מעשרים תוארי כבוד ול-American Book Award. הוא חבר בתנועה הדמוקרטית-סוציאליסטית של אמריקה, שבה הוא כעת מכהן כיושב ראש של כבוד. הוא גם משתתף בעריכת כתב העת כתב העת תיקון וממנהלי הארגון 'הרשת הרוחנית המתקדמת' (Network of Spiritual Progressives). וסט הוא חבר במועצת המנהלים של 'הגשרים הבין-לאומיים לצדק' (International Bridges to Justice). וסט הוא גם נואם וכותב מבוקש.

מבקרים, הידוע שבהם הוא לאון ויזלטיר, העורך הספרותי של ניו ריפבליק, האשימו אותו באופורטוניזם, רהבתנות ובאי-רצינות אקדמית.

וסט הוא אקדמאי שמצוטט רבות בעיתונות הפופולרית, בלימודים אמריקאים-אפריקאים, ובלימודי תאולוגיה שחורה, אף על פי שהתעלמו כמעט לחלוטין מעבודתו כפילוסוף אקדמי (כשהיוצא מן הכלל הוא ההיסטוריה המוקדמת שלו בפרגמטיזם האמריקאי, 'החמקמקות של הפילוסופיה האמריקאית' The American Evasion of Philosophy).

קורנל וסט הוא חבר באחוות האלפא פי אלפא, האחווה הוותיקה ביותר שהוקמה עבור סטודנטים אפרו-אמריקאים.

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסט הופיע בשני הסרטים המסיימים של טרילוגיית סרטי המטריקס The Matrix Reloaded וה-The Matrix Revolutions. הוא גילם את אחד מחברי מועצת הזקנים, קונסלור וסט, שמשרת כיועץ של ציון. דמותו של וסט מייעצת ש"הבנה אינה נחוצה לצורך שיתוף פעולה". בנוסף, וסט סיפק פרשנות פילוסופית לכל שלושת סרטי המטריקס The Ultimate Matrix Collection בצוותא עם התאורטיקן של "הגישה האינטגרלית" קן וילבר. וסט גם הופיע פעמים רבות במופע הטוק שואו הפוליטי הפופולרי Real Time with Bill Maher.[6][7][8][9][10] וסט גם הופיע ב-Starbucks Coffee Cups עם The Way I See It #284 שבו הוא אמר: "אינך יכול להנהיג אנשים אם אינך אוהב אנשים. אינך יכול להציל אנשים, אם אתה לא משרת אנשים."

  • Black Theology and Marxist Thought (1979)
  • Prophesy Deliverance! An Afro-American Revolutionary Christianity (1982)
  • Prophetic Fragments (1988)
  • The American Evasion of Philosophy: A Genealogy of Pragmatism (1989)
  • Breaking Bread: Insurgent Black Intellectual Life (with bell hooks, 1991)
  • The Ethical Dimensions of Marxist Thought (1991)
  • Beyond Eurocentrism and Multiculturalism (1993)
  • Race Matters (1993)
  • Keeping Faith: Philosophy and Race in America (1994)
  • Jews and Blacks: A Dialogue on Race, Religion, and Culture in America (with rabbi Michael Lerner, 1995)
  • The Future of the Race (with Henry Louis Gates, Jr., 1996)
  • Restoring Hope: Conversations on the Future of Black America (Edited by Kelvin Shawn Sealey, 1997)
  • The War Against Parents: What We Can Do For America's Beleaguered Moms and Dads (with Sylvia Ann Hewlett, 1998)
  • The Future of American Progressivism (with Roberto Unger, 1998)
  • The African-American Century: How Black Americans Have Shaped Our Century (with Henry Louis Gates, Jr., 2000)
  • Cornel West: A Critical Reader (George Yancy, editor) (2001)
  • Democracy Matters: Winning the Fight Against Imperialism (2004)
  • Commentary on The Matrix, Matrix Reloaded and Matrix Revolutions; see The Ultimate Matrix Collection (with Ken Wilber, 2004).
  • Post-Analytic Philosophy, edited with John Rajchman.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]