קבלן
קבלן הוא ארגון או אדם העוסק בהקמתו של מבנה, בייצורו של מוצר או במתן שירות, בהתאם לחוזה שנחתם בינו ובין מזמין - מי שמקבל את המבנה, המוצר או השירות.
יחסי המזמין עם הקבלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקשרות עם קבלן נעשית באמצעות חוזה, שבו מפורטים המוצר או השירות שעל הקבלן לספק, והתמורה שתינתן לו. פעמים רבות קודמת להתקשרות עם קבלן הוצאתו של מכרז, שעל זכייה בו מתחרים קבלנים אחדים. ההתקשרות בחוזה מוגדרת היטב: התקשרות להקמתו של מבנה מסוים, התקשרות לייצור כמות מסוימת של פריטים או התקשרות למתן שירות במשך תקופה מסוימת. לעיתים ניתנת למזמין אופציה להארכת ההתקשרות.
הקבלן חופשי לנהל את פעילותו, ובין השאר לקבוע את זהות העובדים שיעסקו במיזם, את הציוד ואת חומרי הגלם שישמשו לכך, במסגרת מגבלות כלליות שנקבעו בחוזה ההתקשרות (כגון דרישות בעניין השכלתם או הכשרתם של העובדים במיזם או איכות חומרי הגלם). בנוסף, עשוי הקבלן להיעזר בשרותיהם של קבלנים נוספים לטובת המיזם. קבלנים אלה מכונים קבלן משנה.
קבלן פועל במסגרת של תאגיד או כעובד עצמאי (בינו ובין המזמין לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד). בדרך כלל משרת הקבלן מזמינים רבים, כל אחד והזמנתו שנקבעה בחוזה אתו, ולא מזמין יחיד.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות לעבודות המבוצעות על ידי קבלן:
- הקמתו של בית מגורים (או מבנה אחר) על ידי קבלן בניין, לפי הזמנתו של יזם בנייה.
- ייצורו של רכיב מסוים במוצר, לפי הזמנתו של יצרן המוצר. העוסק בכך קרוי קבלן משנה, משום שהוא פועל בשירותו של הקבלן הראשי, זה שהתחייב על ייצורו של המוצר השלם.
- אספקתם של שירותי ניקיון, הניתנים על ידי עובדיו של הקבלן הפועלים בחצריו של המזמין.
מיקור חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקור חוץ הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלנים, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו. השימוש בשיטת מיקור חוץ תפס תאוצה החל מסוף המאה העשרים, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מערכות המידע והכלכלה העולמית, והיווצרות "הכפר הגלובלי".
