לדלג לתוכן

הצייד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צייד אדם)
הצייד
Manhunter
מבוסס על דרקון אדום
בימוי מייקל מאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דינו דה לורנטיס
תסריט מייקל מאן
עריכה דב הניג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים בריאן קוקס
אדוארד נורטון
רייף פיינס
מוזיקה מיצ'ל רוביני עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דנטה ספינוטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה De Laurentiis Entertainment Group עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה De Laurentiis Entertainment Group, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 באוגוסט 1986
משך הקרנה 117 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מותחן פסיכולוגי
מקום התרחשות וושינגטון די. סי., אלבמה, סנט לואיס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15,000,000$
הכנסות 8,620,929$
הכנסות באתר מוג'ו manhunter
סרט הבא שתיקת הכבשים
סרטים בסדרה שתיקת הכבשים, חניבעל, חניבעל: מקור הרוע
תרגום לעברית צייד אדם
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הציידאנגלית: Manhunter, ובעברית: צייד אדם) הוא מותחן אמריקאי משנת 1986 מאת ובבימויו של מייקל מאן, בהתבסס על הנובלה מאת תומאס האריס "דרקון אדום". במרכז הסרט ניסיונותיו של ויל גרהם (ויליאם פיטרסן), בלש משטרתי מיומן, לתפוס רוצח סדרתי (טום נונאן) שמשתמש בקניבליזם כדי להפגין את עליונותו על האחרים, וכל זאת מתוך הערצה והערכה עמוקה לד"ר חניבעל לקטר (בריאן קוקס), שבו נעזר גרהם כדי לפענח את המניעים הפסיכולוגיים של הרוצח. לסרט נעשה רימייק בשנת 2002 בשם "דרקון אדום". הרימייק בוים על ידי ברט ראטנר וצולם על ידי דנטה ספינוטי, צלם "הצייד". בסרט כיכבו אדוארד נורטון בתפקיד ויל גרהם, רייף פיינס בתפקיד פרנסיס דולרהייד ואנתוני הופקינס בתפקיד חניבעל לקטר.

הסרט הוא העיבוד השני לספר של תומאס האריס, לפניו הוסרט ספרו של האריס "יום א' השחור" בשנת 1977, ברם הסרט הוא העיבוד הראשון לספר שבו מככבת דמותו של חניבעל לקטר הקניבל. אחריו באו שתיקת הכבשים, חניבעל, דרקון אדום וחניבעל: מקור הרוע.

  • ויליאם פיטרסן לוהק לתפקיד ויל גרהם, לאחר שלתפקיד נבחנו שחקנים כמו ריצ'רד גיר, פול ניומן ומל גיבסון. פטרסון חקר את אופן העבודה במשטרה על ידי פגישות עם שוטרים אמיתיים ומסמכים מהימנים שהוכנו על ידי המשטרה והועברו לידיו בידי צוות ההפקה באופן מסווג.
  • טום נונאן לוהק לתפקיד פרנסיס דולרהייד, הרוצח. לדבריו, נונאן עשה 50 שכיבות סמיכה ביום כדי להתכונן לתפקיד. בעת צילומי הסרט, נונאן למד על טבעם של רוצחים סדרתיים ושמר על מרחק מהשחקנים ששיחקו את רודפיו, כדי ליצור תחושה אותנטית כאילו הוא באמת נרדף.
  • דניס פארינה, שחקן שכבר עבד עם מאן בעבר, לוהק לתפקיד מפקדו של ויל גרהם, ג'ק קרופורד. פארינה קרא, בנוסף לתסריט, את הנובלה "דרקון אדום", כדי להבין את המניעים של דמותו.
  • קים גרייס, שלוהקה לתפקיד אשתו של גרהם, עבדה עם מאן בפרק אחד של "מיאמי מחלק מוסר". "זמן המסך" שלה ב"צייד אדם" מועט.
  • בריאן קוקס לוהק לתפקיד ד"ר חניבעל לקטור, על סמך ביצועיו כרוצח סדרתי בסרט אימה טלוויזיוני. בעת האודישן שלו, קוקס הוכרח להסתובב עם הגב לבוחנים, כדי שלא יראו את פניו ויסתמך רק על קולו. משראו הבוחנים כי טוב, נבחר קוקס לתפקיד.
  • ג'ואן אלן לוהקה כריבה מקליין, חברתו העיוורת של הרוצח דולרהייד. כהכנה לתפקידה, אלן ביקרה במכון הניו יורקי לחקירת העיוורון, והסתובבה עם מסכה שכיסתה את פניה כאשר יצאה לטייל. אלן הופיעה בעבר עם השחקן הראשי, פטרסון, בהפקות תיאטרון מסחריות.
  • סטיבן לאנג לוהק לתפקיד פרדי לאונדס, העיתונאי החטטן, על סמך היכרותו ארוכת השנים עם מאן, והיותם חברים טובים שמשתפים פעולה לעיתים קרובות.

הכותרת לתסריט הסרט הייתה במקור "דרקון אדום". דינו דה לורנטיס, שהפיק את מרבית סרטי חניבעל לקטר, שינה את השם ל"צייד אדם" עם הפצתו לבתי הקולנוע. מאן לא אהב את שמו החדש של הסרט, כי מצא אותו "נחות", אך נאלץ לעמוד בנסיבות. דה לורנטיס שינה את השם כדי שלא יחשבו שזהו המשכו של הסרט "דרקון לחימה" שאותו הפיק ועסק באמנויות לחימה. הסרט צבעוני ברוח של מאן.

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-15 במרץ 1986, והסכומים שגרף בתחילת השבוע שבו הוקרן היו לא רעים, אם כי המצב הידרדר בהמשך. בצרפת, "הצייד" הוקרן ב-9 בנובמבר 1987, וזכה בפרס הביקורת הצרפתית; הבכורה בבריטניה נדחתה במשך זמן רב, עד שהוקרנה לציבור הרחב ב-24 בפברואר 1989; בפולין הוא הוקרן לראשונה ב-11 בינואר 2009. בספטמבר של אותה שנה, הוקרן הסרט ב-3D. ב-19 במרץ 2011 הוקרן הסרט מחדש באיכותו המקורית לציון 25 שנה להסרטתו. הבמאי, מייקל מאן, היה נוכח באירוע.

הסרט יצא במהדורת DVD ב-10 באוקטובר 1998. ב-2000 יצאה להקרנה מוגבלת גרסת הבמאי שלו, וב-2003 היא יצאה על גבי DVD.

הסרט יצא על גבי תקליטור HD-DVD בידי חברת MGM (מחזיקת הזכויות על סרטי לקטר) שלוש פעמים, ב-2004, ב-2007 וב-2009, כחלק מערכה הכוללת את כל סרטי חניבעל לקטר ו"בונוסים" האופייניים למהדורות אלה, כגון סיפורי "מאחורי הקלעים" למיניהם.

פסקול הסרט יצא במהדורה מוגבלת על גבי מדיות בדצמבר 1986. הפסקול יצא מחדש לחנויות על גבי תקליטור במרץ 2010.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]