צבי הירש מרימנוב
 | |
| לידה |
1778  |
|---|---|
| פטירה |
1847 (בגיל 69 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1847 |
  | |
רבי צבי הירש הכהן מרימנוב (תקל"ח - ל' בחשוון תר"ז) מכונה ר' צבי הירש משרת (או בקיצור רצ"ה מרימנוב) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות, ממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי רימנוב
נולד לרב יהודה לייב כץ ולשפרינצא בעיירה דומברובה הגליציאנית. התייתם בגיל 10 משני הוריו ובהתחלה נמסר לבן דודו רבי דוד (בן ר' זושא אח לאמו שפרינצא) שגר בטרנוב שיגדלו אך הוא לא הצליח לפרנס גם אותו ולכן מסרו לחייט הנקרא ר' יהודה חייט שיגדלו בתמורה לעזרתו במלאכה. בגיל 15 נסע לטרנוב לרבי אברהם משה מפשעווארסק ובעת ההוא נמשך לחסידות. רבי צבי הירש עזב את מלאכתו ונסע לפריסטיק שם התגורר רבי מנחם מנדל, התיישב בבית המדרש והחל באמירת תהילים. החסידים ריחמו עליו ולמדו עמו גמרא עד שראה ברכה בלימודו. רבי צבי הירש ביקש מהגבאים לתת לו מלאכה בשימוש הצדיק וקיבל את מלאכת הסקת התנור בבית המדרש אך לא יותר מזה. פעם הגבאי נעדר מהעיר והרשה לו להציע את מיטת רבי מנחם מנדל. וכאשר בא רבי מנחם מנדל לנוח מעט על מטתו לשינת צהרים שאל את הגבאי מי הציע את המיטה? הגבאי חשב שהרבי רוצה לגעור בו והחל להתנצל שנתן לבחור מטרנוב להציע. רבי מנחם מנדל אמר לו שמהיום יתן לו את עבודות הבית ומאז כונה "ר' צבי הירש משרת". לאחר שרבו עבר לרימנוב לקח עמו את תלמידו משמשו רבי צבי הירש. בגיל 20 השיאו לבתו של אחד מגדולי החסידים ואף לאחר חתונתו המשיך לשמש את רבו.
רבי מנחם מנדל הורה לפני פטירתו לבניו ולגדולי תלמידיו למנות אחרי פטירתו את רבי צבי הירש לממשיך דרכו בהנהגה. לאחר פטירתו בשנת תקע"ה רצו החסידים להכתיר את בנו רבי נתן לייב לאדמו"ר אך הוא סירב באמרו שאביו צווה למנות את רבי צבי הירש. רבי צבי הירש סירב להתנהג באדמו"רות ונסע לחצר ידידו אותו קיבל לרבו רבי נפתלי צבי מרופשיץ שם ישב לעצמו ועסק בתורה ובעבודת ה'. בהיותו ברופשיץ התאלמן מאשתו אז חזר בגפו לרימנוב ונישא בשנית. רבי צבי הירש היה מקושר לרבו רבי מנחם מנדל גם לאחר פטירתו והיה נכנס לקברו אף שהיה כהן.
בשנת תקפ"ז לאחר פטירת רבי נפתלי, עדיין חסידי רימנוב לא מינו ממשיך והעדה התנהלה על ידי זקני החסידים. לאחר שחזר רבי צבי הירש לרימנוב, הכתירוהו למנהיג והוא החל להתנהג באדמו"רות והרעיש את העולם בקדושתו ובנפלאותיו[1]. חסידים רבים נסעו אליו, ואף אדמו"רים היו נוסעים אליו כחסידים. היה בעל חסד גדול, אסף וחילק צדקה כל ימיו. חייו היו מלאים בייסורים. הוא התאלמן משתי נשים ושכל שישה עשר ילדים מתוך שמונה עשר, אך עם כל זאת היה שמח ומקבל את הייסורים באהבה[2].
בראש חודש חשוון תר"ז נסע לבקשת בני ביתו לאסוף כסף לצורכי החצר, הם נסעו לרופשיץ, מעליץ, קולבסוב ודז'יקוב. בדז'יקוב הוכיחם האדמו"ר רבי אליעזר הורוביץ על כך שלוקחים את רבי צבי הירש למסע כזה בחורף והורה להם לחזור לרימנוב. בדרכם לרימנוב כשהגיעו לכפר פיעקלא (סמוך לבלאז'וב) חלה רבי צבי הירש ונאלץ להישאר בכפר בלילה. בבוקר קם כשהוא קודח מחום, גבאיו מיהרו להסיעו לרימנוב לשם הגיעו בערב שבת, כ"ד בחשוון. רבי צבי הירש שכב בחוליו כשבוע עד שנפטר ביום רביעי ל' בחשוון אחר תפילת ערבית, אור ליום חמישי קרוב לחצות הלילה. נקבר ברימנוב באוהל נפרד לא הרחק מאוהל רבו רבי מנחם מנדל.
דברי תורתו מובאים בספרים: מבשר טוב, בארות המים, דבש השדה ותורת מנחם.
ניגוניו התקבלו בקרב העולם ומושרים עד היום. המוכר ביותר הוא ניגון אהבה רבה המושר בסאטמאר
צדיקי דורו שבחו אותו מאוד. רבי חיים מצאנז נסע אליו לשבת פרה באמרו שבשבת זו צריך לשהות אצל צדיק הדור.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי שמעון מירוסלב
- רבי זאב פרנקל בעל שו"ת "משיב בהלכה"
- רבי משה מסמבור
- השרף ממוגלינצא
- רבי אליעזר מדז'יקוב
- רבי חיים מצאנז
- רבי מנשה מרופשיץ
- רבי שלום מקמינקא
- רבי שלמה זלמן מוויליפולי
- רבי יחזקאל משינאווא
- רבי מאיר מדז'יקוב
- רבי יהודה יצחק פרנקל
- רבי צבי הירש מליסקא
משפחתו ושושלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחתן עם בתו של הרב חיים גרייצר ולאחר פטירתה נישא בשנית עם בתו של הרב אלחנן מבילגוריי ובשלישית עם מלכה בת הנגיד דוד לייב לייבנר מדוקלא. אשתו השלישית מלכה נישאה לאחר פטירתו לרבי ישראל מרוז'ין.
מאשתו הראשונה נולדה לו בת ושמה זקינה יהודית, אשת רבי אריה לייבוש קאננער (בן רבי אברהם אב"ד קראטשין שהיה תלמיד חביב לו), ונפטרה בחורף תקצ"ז, ואף לאחר פטירתה של בתו המשיך לקרבו.
נולדו לו שמונה עשר ילדים ושישה עשר מתוכם נפטרו בחייו. ומאשתו השלישית נולדו לו שני בנים.
בנו רבי יוסף מרימנוב שנולד בזקנותו ו' בטבת תר"ד, גדל אצל אביו החורג רבי ישראל מרוז'ין ואחר שגדל בשנת תרכ"ז מילא את מקום אביו באדמו"רות רימנוב. נפטר כ"ד בניסן תרע"ג. ב. בתו רחל לאה הייתה מאורסת לרבי אשר בנו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה אך הוא נפטר לפני החתונה ואחיו רבי שלמה התארס ונישא לה. לאחר עשר שנים שלא היו להם ילדים התגרשו והיא התחתנה בשנית בשנת תרנ"ב עם הרב חיים דב מזל מלבוב, צאצא של רבי זושא מאניפולי.
בתו היחידה של רבי יוסף, מלכה, נישאה בזיווג שני לרבי ישראל שלום יוסף מבוהוש.
חתנו רבי אשר ישעיהו הורוביץ (בנו של רבי מאיר הורוביץ, ה"אמרי נועם" מדז'יקוב), הוכתר לממשיך דרכו באדמו"רות. נולד בשנת תר"כ. בשנת תרס"ה עבר לקרקוב ולאחר פטירת חמיו חזר לרימנוב להנהגת החצר והעיירה במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה שם התגורר עד פטירתו בכ"ז בחשוון תרצ"ה ונקבר בבית הקברות החדש בקרקוב.
בנו רבי צבי חיים הורביץ אדמו"ר מרימנוב חתן רבי ישראל הגר מויז'ניץ. עוד בחיי אביו כשאביו התגורר בווינה קיבל על עצמו את עול ההנהגה, הנהיג את הקהילה והתגורר בבית האדמו"רים, שזכה לכינוי בפי התושבים הגויים ארמון הרבנים בגלל שהיה הבית הגדול ביותר בעיירה, בתוך הבית היה בית הכנסת כולל לאברכים וישיבה לבחורים, נקבר באוהל האדמו"רים ברימנוב, לאחר מלחמת העולם השנייה בתו הרבנית חוה קושיצקי הצליחה להעלות את קברו לישראל ונקבר באוהל אדמו"רי ויזניץ בבני ברק ליד חמיו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל).
ממלא מקומו של רבי צבי חיים היה בנו רבי אלתר משה אליעזר הי"ד מרימנוב חתן רבי אלעזר ממעליץ. רבי אלתר משה אליעזר, אשתו חיה הינדא, בתו, ארבע אחיותיו, גיסו הרב יצחק וויסברוד אב"ד ידליטש ובת אחותו נרצחו בשואה.
אחות אחת שרדה את השואה, הרבנית חוה קושיצקי (בת האדמו"ר רבי צבי חיים מרימנוב) נפטרה בחנוכה שנת תשס"ז. בנה הגאון רבי ישראל אשר פרנקל מבני ברק נפטר בי' אב תשפ"א ובנה השני רבי צבי אלעזר קושיצקי מארצות הברית.
אחיינו ר' יקותיאל הכהן בן ר' אברהם הכהן מרימינוב התייתם בקטנותו ודודו ר' צבי הירש גידל אותו בביתו. הוא נישא למליא צירל, בתו של ר' מרדכי יצחק וייסברג רבה של סטראפקוב[דרוש מקור], ונכדתו של האוהב ישראל מאפטא[דרוש מקור]. עלה לארץ סביבות שנת תרמ"ה. נפטר י"א בשבט תרס"ו, ונקבר בהר הזיתים.
נינו של האדמו"ר רבי צבי חיים מרימנוב, הרב חיים יעקב פרנקל, חתן רבי נתנאל ספרין מקומרנה, הוכתר בחיי אביו לכהן בתפקיד אדמו"ר מרימנוב.
ניגוניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם החסידי ישנם מספר ניגונים המיוחסים לרבי צבי הירש. בהם: אהבה רבה (חסידות סאטמר), בבואו מאדום (מושר בחצרות רבות בעיקר מגליציה והונגריה), ניגון נענועים לסוכות, יחדשהו (קרסטיר), ובכן צדיקים (סאטמר) ועוד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כהן גדול משרת, 2002, מכון "מים חיים", מאת מרדכי גרליץ.
- מעמד הנחת אבן הפינה לבנין אש"ל רימנוב
- מעמד הישועות בציונו הקדוש ביום ההילולא בראשות נכדו האדמו"ר מרימנוב שליט"א
- מבשר טוב, קמלהר, גרשון בן יצחק שלמה, מבשר טוב, באתר היברובוקס
- הילולת הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר ביוגרפי עליו באתר אהלי צדיקים.
- דוד הלחמי, רבי צבי הירש הכהן מרימנוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב גרשון קאמלהר מטארנא, מבני ביתו וקרובו של רבי צבי הירש, כתב את הספר מבשר טוב, בו תולדותיו מופתיו ותפילותיו של רבי צבי הירש שעל ידיהם התפרסם, ובנו יקותיאל אריה קמלהאר ערך והוציא את הספר.
- ^ שומר אמונים לרבי אהרן ראטה.