צעירי אגודת ישראל
| תקופת הפעילות | 1912–1988 (כ־76 שנים) |
|---|---|
| רשימה פוליטית | אגודת ישראל |
| התמזגה לתוך | דגל התורה |
  | |
צעירי אגודת ישראל (צא"י) הוא שמן של תנועות צעירים אורתודוקסיות (חרדיות) שנוסדו בארצות שונות כתנועות-בת של אגודת ישראל. צא"י בפולין (צעירי אמוני ישראל) וצא"י (צעירי אגודת ישראל) בארץ-ישראל, בשני גלגוליה, היו התנועות הדומיננטיות והגדולות ביותר ביניהן.
תנועת צעירי אגודת ישראל בפולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]צא"י בפולין נוסדה ב-1921 על בסיסה של תנועת האורתודוקסים הצעירים "תבונה" שהפסיקה לפעול.[1] אלכסנדר זושא פרידמן (1943-1897) הנהיגה בתחילת דרכה וייסד את ירחונה העברי - "דגלנו, מוסף ספרותי מוקדש לענייני הצעירים החרדים והסתדרותם".[2] עם פרישתו מהנהגת התנועה בא על מקומו ירוחם נטע ברלינר (1945-1897) שכתב את המנון התנועה - "הקבצו אחים צעירי יהודה". ההמנון הולחן בידי החזן והמלחין יוסל'ה רוזנלבט. ברלינר הנהיג ב-1925 מהפך בתנועה כדי להשיג עצמאות ארגונית ולהינתק מחיקה של אגודת ישראל בפולין (שלומי אמוני ישראל). ב-1928 בא על מקומו, כמנהיג התנועה,אברהם מאיר קראנגראד (1942-1902) שייסד ירחון נוסף לתנועה - "ארטאדאקסישע יוגענד בלעטער". בשנות השלושים התנועה כללה כ-440 סניפים בערי פולין. בסניפים פעלו ספריות ואולמות קריאה ובילוי חברתי. הנהלות הסניפים נבחרו באספת חברים שהתקיימה אחת לשנה. ההנהגה הארצית עודדה קיום כינוסים אזוריים וארגנה ועידות ארציות בהן נבחרה הנהגת התנועה. הוועידה הארצית הרביעית, האחרונה, התקיימה בלובלין ביולי 1928.
צא"י בפולין התקמדה בחינוך תורני ובהקניית מקצוע לחבריה. היא פעלה להקמת מערכת חינוך ציבורית לילדים ולהכשרת מורים בעלי כישורים פדגוגיים בסמינר, כדוגמת רשת בית יעקב לבנות. הנהגת התנועה הציגה את עצמה כמובילת הפעילות הארצישראלית של המחנה האגודאי בפולין. היא הקימה עשרות "הכשרות" לקראת עלייה לארץ-ישראל ונאבקה להגדלת מכסת רישיונות העלייה (סרטיפיקטים) שהוקצו לה. [3]
תנועת צא"י בארץ-ישראל בשני גלגוליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צא"י בארץ-ישראל הוקמה בראשית תקופת המנדט. חבריה באו מהשכבה הקנאית של היישוב הישן בירושלים. ראשיה היו עמרם בלוי ואהרן קצנלבויגן. הייתה זו קבוצה קנאית שביקשה להתבדל מהיישוב העברי החדש וממוסדותיו. הם ארגנו הפגנות אלימות נגד חילול שבת במרחב הציבורי בירושלים ובנושאים דתיים אחרים. ב-1922 הם ייסדו את השבועון "קול ישראל" ועמרם בלוי היה עורכו. הם הקימו ארגונים לשכבות הגיל הצעירות, בדגם של "חברות לימוד": "חנוך לנוער" - לילדים, ו"תורה ויראה" לנערים[4].עליית צעירים אגודאיים מפולין ומגרמניה, שהסתייגו מקנאותם, החלישה את כוחם ובאמצע שנות השלושים הם הפסיקו את פעילות צא"י והקימו את "חברת חיים" שכונתה "נטורי קרתא". "קול ישראל" היה לעיתון אגודת ישראל הארץ-ישראלית ועורכו היה הרב משה בלוי.
צא"י הארצישראלית בגלגולה השני נוסדה ב-1939 כשהמרכיב הדומיננטי בה היו העולים האגודאיים מאירופה. הם ייסדו עיתון חדש לתנועה "דגלנו - בטאון הנוער החרדי בארץ-ישראל" שגיליונו הראשון הופיע בערב פסח תרצ"ט. במקביל התארגן ב-1940 ארגון ילדים אגודאי מבני היישוב החדש בשם "הנוער האגודתי בארץ-ישראל". בחול המועד פסח תש"ג התקיימה הוועידה השלישית של הנוער האגודתי, אליה הוזמנו ראשי צא"י. הוחלט שתנועת הנוער תחבור אל תנועת הצעירים ותפעל בעזרתה. שמה של צא"י הארצישראלית הומר ל"צעירי אגודת ישראל בארץ-ישראל - הנוער האגודתי". בראש התנועה עמדו שלושה אישים - שלמה לורנץ, שמעון סירוקה ואברהם ריין שהנהיגו את התנועה גם לאחר קום המדינה.
ערב קום המדינה צא"י השתלבה במערכת הפוליטית והביטחונית, הנהגתה קראה לחבריה להתגייס לכוחות הביטחון ובמלחמת העצמאות התנועה ייסדה שני עיתונים - "דגלנו למגויסים" ו"אגרת לחייל". לאחר הקמת המדינה הייתה צא"י לסיעה במפלגת אגודת ישראל ושלמה לורנץ ייצג אותה מהכנסת השנייה. לקראת הוועידה השישית של אגודת ישראל התקיימו בחירות פנימיות, ביולי 1976 ובהן צא"י גיבשה גוש בשם "סיעת ציות והגשמה" שזכה, בתמיכת הרב ישראל יעקב קנייבסקי, בכשליש מהקולות. בסוף שנות השמונים, עם התגבשות "הליטאים" (שאינם חסידים) במפלגה משלהם, "דגל התורה", הצטרפה צא"י למפלגה חדשה זו וחיים ברילנט היה מועמדה ברשימתה לכנסת. ברילנט לא הצליח להיכנס לכנסת וניסיונות צא"י לחזור ולהיכלל ברשימה האגודאית נדחו.
התנועה הייתה שותפה בייסוד כמה יישובים, בהם קוממיות וחזון יחזקאל. היא הקימה כשלושים בתי כנסת צא"י כבברמת אהרן, דברי שיר בבני ברק ששימשו כמרכזים קהילתיים לחברי התנועה, ומשנות התשעים התמקדה בפעילות קהילתית.
.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף פונד, מהפכנים בחברה האורתודוקסית בפולין: תבונה - ארגון צעירים אורתודוקסים, בתוך: גלעד, כב, תש"ע, עמ' 45–74
- יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה: תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, תשפ"ג.
- מנחם פרידמן,, חברה ודת, האורתודוקסיה הלא ציונית בארץ-ישראל תרע"ח-תרצ"ז/1936-1918, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח
- קימי קפלן, עמרם בלוי, עולמו של מנהיג נטורי קרתא, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"ח
- גרשון בקון, פוליטיקה ומסורת, אגודת ישראל בפולין 1939-1916, ירושלים: מרכז שזר לתולדות ישראל, תשס"ה, עמ' 118-102
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסתדרות צעירי אגודת ישראל הנוער האגודתי בארץ ישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מ. בורוט, המעלילים על תנובה נמסרו לדין, דבר, 7 בדצמבר 1932
- סופר דבר בירושלים, ראשי אגו"י מתחמקים מלהשיב בעניין ייסוד "הגנה עצמית", דבר, 17 באוקטובר 1963
- החל משפט הדיבה בפרשת יוסל'ה, דבר, 22 במאי 1962
- המשטרה ממשיכה חקירותיה, דבר, 17 במאי 1951
- נפתחה הועידה הארצית של "צעירי אגודת ישראל", מעריב, 15 באוגוסט 1963
- הרב מנדלסון מקוממיות נאם בכנס צעירי אגו"י, מעריב, 8 במרץ 1962
- שלמה גבעון, הרומן החסידי בעמי-עוז הגיע לקיצו, מעריב, 2 בנובמבר 1961
- ישעיהו אביעם, כנס יסוד ארגון הפועלים של "האגודה" ־ תוך חודש, מעריב, 2 באוגוסט 1960
- סופר "דבר" בדרום, כפר הנח"ל החרדי אלומה ייחנך היום, דבר, 23 בדצמבר 1968
- בנימין ברגר, הסכם אגודאי פנימי משנת תשכ"ו: "להטיל מרות" על העיתונות החרדית, באתר JDN, 9 במרץ 2015
- הרב מנדלסון מקוממיות נאם בכנס צעירי אגו"י, מעריב, 8 במרץ 1962
- א. אברמוביץ', לוחמי ההשקפה מוסף שבת קודש יתד נאמן 28 באפריל 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף פונד, מהפכנים בחברה האורתודוקסית בפולין , "תבונה" ארגון צעירים אורתודוקסים, גלעד כ"ב, תש"ע, עמ' 74-45
- ^ יוסף פונד, מתווי דרכים, עיתונות אגודת ישראל, תל אביב: הקבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, 2010, עמ' 175-169
- ^ יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה! תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, תשפ"ג, עמ' 181-110
- ^ יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה! תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, תשפ"ג, עמ' 286-281
בקרת זהויות  |
|
|---|